אולי כדאי להסביר עוד משהו
בתשובה שלך להסברו של יבחוש הבנתי שאתה רואה את האמונה שבקב``ה כאמונה מותנית. במילה אלוהים אתה רואה את המשמעות הבאה- אלוהים=זה שברא את העולם\מנהיג את העולם\שולט בעולם. אחרת אי אפשר להבין את טענתך שיתכן שאלוהים הוא, חס ושלום, לא צודק, ושאנו מדמיינים את אלוהים ככזה. האמונה היהודית אינה ``מדמיינת`` את אלוהים מפני ש``אין לו שום דמיון כלל``. לעומת זאת אנו י ו ד ע י ם שה` הוא האלוהים- אותו יש לעבוד והקרבה אליו היא טעם חיינו. אם היה בורא אחר לעולם חס וחלילה, והוא היה רשע מבחינה מוסרית, עדיין ה` הוא האלוהים. כשתבין שממבחינת האמת הרוחנית, הערכית, הדתית ה` אמת, ואמיתותו היא היא מציאותו. אתה מניח שיש אפשרות לפיה ה` אותו אנו עובדעם חס וחלילה אינו קיים באמת- אבל מתוך ידיעתו אנו יודעים שהוא האלוהים, בעוד שמציאותו ישתבח אינה בשום פנים ואופן מציאות שאתה יכול לרדת לעומקה, ואינה מציאות בקטיגוריה האנושית המוכרת. למעשה, המציאות שאתה מכיר אינה מציאות אמת- ורק מציאות השם יתברך היא אמת. הייתי ברצון מרחיב בנושא, אבל אני חושב שכדאי שתתעמק בפילוסופיה יהודית שכן שם מטופלות שאלות אלו ולא רק בתשובות פשטניות ופרימיטיביות כמו אלו של הרב עובדיה יוסף (אני לא טוען שהוא פרימיטיבי, אלא תשובתו המסויימת הזו שנובעת בכלל מזרמים ביהדות שש``ס אמורה להיות מתנגדת להם, אבל זה עניין אחר). היותו של ה` האלוהים ומציאותו אחד הם- ואין אדם מסוגל להבין זאת לגמרי. אנו לא מדמיינים את הקב``ה כמוסרי וצודק- אנו יודעים שהוא הקדוש, הנשגב, זה שיש לעבוד מתוך הכרת אמת רוחנית ומה שאתה קורא לו מוסר וצדק אינם אלא חובות שאנו מאמינים שנובעות מדרכו של הקב``ה. אני שוב מציע לך מאד לקרוא את ספרו של הרמב``ם ``מורה נבוכים``, אבל רק באיטיות, ברצינות ובלי הסקת מסקנות פזיזות. אתה מניח שוב ושוב שאוטומטית השולט בעולם הוא האלוהים, ולא מבין האמת היחידה שיש לבטוח בה היא שה` הוא האלוהים וכמובן אין בו פגם כלשהו, ללא קשר למציאותו במובן המוגבל שאנו מכירים את המילה ``מציאות``, אבל הוא כמובן והוא לבדו מצוי אמת. ולסיום, אנו לא מדמיינים את הקב``ה בשום צורה שהיא אך יודעים שהוא ל א חס וחלילה בעל מגרעות כלשהן. תורתו הגדולה של הרמב``ם, מגדולי המאמינים מאז ומעולם, היא ``תורת שלילת התארים``, תסביר לך את הטעות שבנסיון ``לדמיין`` את הקב``ה- דבר שמביא לעבודה זרה אפילו, שכן מדובר בעבודת דמיונות מסויימים ולא אותו יתברך, שאין ביכולתנו לתפוס בשכלנו כלל וכלל.
בתשובה שלך להסברו של יבחוש הבנתי שאתה רואה את האמונה שבקב``ה כאמונה מותנית. במילה אלוהים אתה רואה את המשמעות הבאה- אלוהים=זה שברא את העולם\מנהיג את העולם\שולט בעולם. אחרת אי אפשר להבין את טענתך שיתכן שאלוהים הוא, חס ושלום, לא צודק, ושאנו מדמיינים את אלוהים ככזה. האמונה היהודית אינה ``מדמיינת`` את אלוהים מפני ש``אין לו שום דמיון כלל``. לעומת זאת אנו י ו ד ע י ם שה` הוא האלוהים- אותו יש לעבוד והקרבה אליו היא טעם חיינו. אם היה בורא אחר לעולם חס וחלילה, והוא היה רשע מבחינה מוסרית, עדיין ה` הוא האלוהים. כשתבין שממבחינת האמת הרוחנית, הערכית, הדתית ה` אמת, ואמיתותו היא היא מציאותו. אתה מניח שיש אפשרות לפיה ה` אותו אנו עובדעם חס וחלילה אינו קיים באמת- אבל מתוך ידיעתו אנו יודעים שהוא האלוהים, בעוד שמציאותו ישתבח אינה בשום פנים ואופן מציאות שאתה יכול לרדת לעומקה, ואינה מציאות בקטיגוריה האנושית המוכרת. למעשה, המציאות שאתה מכיר אינה מציאות אמת- ורק מציאות השם יתברך היא אמת. הייתי ברצון מרחיב בנושא, אבל אני חושב שכדאי שתתעמק בפילוסופיה יהודית שכן שם מטופלות שאלות אלו ולא רק בתשובות פשטניות ופרימיטיביות כמו אלו של הרב עובדיה יוסף (אני לא טוען שהוא פרימיטיבי, אלא תשובתו המסויימת הזו שנובעת בכלל מזרמים ביהדות שש``ס אמורה להיות מתנגדת להם, אבל זה עניין אחר). היותו של ה` האלוהים ומציאותו אחד הם- ואין אדם מסוגל להבין זאת לגמרי. אנו לא מדמיינים את הקב``ה כמוסרי וצודק- אנו יודעים שהוא הקדוש, הנשגב, זה שיש לעבוד מתוך הכרת אמת רוחנית ומה שאתה קורא לו מוסר וצדק אינם אלא חובות שאנו מאמינים שנובעות מדרכו של הקב``ה. אני שוב מציע לך מאד לקרוא את ספרו של הרמב``ם ``מורה נבוכים``, אבל רק באיטיות, ברצינות ובלי הסקת מסקנות פזיזות. אתה מניח שוב ושוב שאוטומטית השולט בעולם הוא האלוהים, ולא מבין האמת היחידה שיש לבטוח בה היא שה` הוא האלוהים וכמובן אין בו פגם כלשהו, ללא קשר למציאותו במובן המוגבל שאנו מכירים את המילה ``מציאות``, אבל הוא כמובן והוא לבדו מצוי אמת. ולסיום, אנו לא מדמיינים את הקב``ה בשום צורה שהיא אך יודעים שהוא ל א חס וחלילה בעל מגרעות כלשהן. תורתו הגדולה של הרמב``ם, מגדולי המאמינים מאז ומעולם, היא ``תורת שלילת התארים``, תסביר לך את הטעות שבנסיון ``לדמיין`` את הקב``ה- דבר שמביא לעבודה זרה אפילו, שכן מדובר בעבודת דמיונות מסויימים ולא אותו יתברך, שאין ביכולתנו לתפוס בשכלנו כלל וכלל.