אז למה
ישבתי עם סולימן,, הוא הסביר לי איך חיו פה אבותיו בשקט ושלווה רעו צאן ועיבדו את האדמה.איך הגיעו אל יהוד וגירשו אותם מבתיהם ,בנו שכונות במקום מטעי הזיתים,החרימו גמלים וחמורים והרסו כל חלקה טובה של אדמה. הוא סיפר לי איך בבית הספר שלמד בו לא היה ביוב ולא ברז עם מים זורמים,למרות העיר המשגשת במקום שפעם היה מטע הזיתים. את מבינה הוא אמר לי,פה נולדתי,פה גדלתי.אין לי ארץ אחרת חשבתי לעצמי,וואלה הוא צודק. יום אחר ישבתי עם רינה רינה ניצולת שואה בת שמונים. היא סיפרה לי בדמעות איך כל אירופה בערה משנאת יהודים,איך טבחו בהם כמו ברווזים במטווח,איך השמידו את כל משפחתה בתאי הגזים,איך זנתה לקצין גרמני. סיפרה לי איך בתור ילדה קטנה הסתננה אל ספינת מעפילים,איך הגיעה לארץ ישראל.איך בשתי ידיים בנתה הכל מאפס. את מבינה,היא אמרה לי אין לי ארץ אחרת חשבתי לעצמי,וואלה היא צודקת בהזדמנות אחרת פגשתי את אופיר אופיר נולדה בארץ,לא מזמן מלאו לה 10 שנים. אופיר בכלל לא קשורה לסכסוך אמא שלה מרומניה ואבא שלה מקונגו אבל פה נולדתי,היא אומרת בעיניים אדומות,עיברית זאת השפה שלי ותל אביב תמיד הייתה ביתי לא מכירה שום דבר אחר בשבילי כאן זאת המולדת את מבינה,היא אמרה לי,אין לי ארץ אחרת חשבתי לעצמי,וואלה גם אופיר צודקת התכוונתי לכתוב פה עוד כמה שיחות שהיו לי במהלך החיים,אבל הכוונה ברורה.כולם צודקים אבל מי רוצה ליהיות צודק בכלל? מה איכפת לי מי היה פה קודם? יש עובדה קיימת נכון להיום,שנת 2007 כולנו כבר פה. הרבה מאוד אנשים במדינה מאוד קטנטונת. יהודים,דרוזים,צ'רקסים,נוצרים,ערבים,בדואים בלה בלה בלה בחייאת אמוק לא נמאס כבר? הריי אף אחד לא ילך מפה,לא בגלל זכות כזאת או אחרת,פשוט אין ברירה, לאף אחד כאן אין ארץ אחרת. וכמה מוקדם שנפנים את זה,ככה מהר זה ייגמר.
ישבתי עם סולימן,, הוא הסביר לי איך חיו פה אבותיו בשקט ושלווה רעו צאן ועיבדו את האדמה.איך הגיעו אל יהוד וגירשו אותם מבתיהם ,בנו שכונות במקום מטעי הזיתים,החרימו גמלים וחמורים והרסו כל חלקה טובה של אדמה. הוא סיפר לי איך בבית הספר שלמד בו לא היה ביוב ולא ברז עם מים זורמים,למרות העיר המשגשת במקום שפעם היה מטע הזיתים. את מבינה הוא אמר לי,פה נולדתי,פה גדלתי.אין לי ארץ אחרת חשבתי לעצמי,וואלה הוא צודק. יום אחר ישבתי עם רינה רינה ניצולת שואה בת שמונים. היא סיפרה לי בדמעות איך כל אירופה בערה משנאת יהודים,איך טבחו בהם כמו ברווזים במטווח,איך השמידו את כל משפחתה בתאי הגזים,איך זנתה לקצין גרמני. סיפרה לי איך בתור ילדה קטנה הסתננה אל ספינת מעפילים,איך הגיעה לארץ ישראל.איך בשתי ידיים בנתה הכל מאפס. את מבינה,היא אמרה לי אין לי ארץ אחרת חשבתי לעצמי,וואלה היא צודקת בהזדמנות אחרת פגשתי את אופיר אופיר נולדה בארץ,לא מזמן מלאו לה 10 שנים. אופיר בכלל לא קשורה לסכסוך אמא שלה מרומניה ואבא שלה מקונגו אבל פה נולדתי,היא אומרת בעיניים אדומות,עיברית זאת השפה שלי ותל אביב תמיד הייתה ביתי לא מכירה שום דבר אחר בשבילי כאן זאת המולדת את מבינה,היא אמרה לי,אין לי ארץ אחרת חשבתי לעצמי,וואלה גם אופיר צודקת התכוונתי לכתוב פה עוד כמה שיחות שהיו לי במהלך החיים,אבל הכוונה ברורה.כולם צודקים אבל מי רוצה ליהיות צודק בכלל? מה איכפת לי מי היה פה קודם? יש עובדה קיימת נכון להיום,שנת 2007 כולנו כבר פה. הרבה מאוד אנשים במדינה מאוד קטנטונת. יהודים,דרוזים,צ'רקסים,נוצרים,ערבים,בדואים בלה בלה בלה בחייאת אמוק לא נמאס כבר? הריי אף אחד לא ילך מפה,לא בגלל זכות כזאת או אחרת,פשוט אין ברירה, לאף אחד כאן אין ארץ אחרת. וכמה מוקדם שנפנים את זה,ככה מהר זה ייגמר.