אז נעלמתי לי לכמה ימים...

[רוצה עוד 1]

אז נעלמתי לי לכמה ימים...

אז נעלמתי לי לכמה ימים...
האמת, לא היה לי ממש זמן לעכל עד הסוף את המשמעויות של המצב הזה. היו לי יותר מדי ריצות וסידורים, חלקם קשורים לסיום העבודה, חלקם לטיפולים. מחר השאיבה. אני מגיעה אליה בריצה מטורפת, בלי להתרגש, לצפות, כמעט בלי אוויר. מיום שישי שעבר הייתי כל יום במעקב - הזרועות שלי מחוררות לחלוטין. תוסיפו על זה את הדקירות הכפולות בערב - הורמונים וצטרוטייד - ותאמינו לי שאני כבר נראית ממש כמו כרית סיכות. הדקירה האחרונה היתה אתמול בשתיים בלילה - קיבלתי כוריגון במחלקת הנשים בבילינסון, בדיוק קומה מעל המקום בו ילדתי את שי. אז שמחתי לראות שכלנית שברה את הדפוס שהתחיל להווצר כאן של בטאות נמוכות שלא עולות. מכאן והלאה - רק בטאות מכפילות, משלשות ועולות עולות עולות! תודה לכל מי שהשתתפה בצערי על אבדן מקום העבודה שלי. אני לא ממש אופטימית, אבל בינתיים אשתדל להנות מהפנאי הכפוי ואנסה לנוח עד כמה שאוכל לאחר ההחזרה, בהתחשב שעכשיו יש לי את הילדים איתי בבית מהצהריים. אני מניחה שבשלושת הימים הראשונים אוכל להשאיר אותם בצהרונים שלהם. הדס על כל פנים מאוד שמחה על הסידור החדש, לאכול צהריים עם אמא ולעשות שיעורים בבית, לפני הצהריים. אז תחזיקו לי אצבעות מחר, לשאיבה.

 

[אמא יש רק 1]

מחזיקה אצבעות חזק../images/Emo28.gif

אז נעלמתי לי לכמה ימים...
האמת, לא היה לי ממש זמן לעכל עד הסוף את המשמעויות של המצב הזה. היו לי יותר מדי ריצות וסידורים, חלקם קשורים לסיום העבודה, חלקם לטיפולים. מחר השאיבה. אני מגיעה אליה בריצה מטורפת, בלי להתרגש, לצפות, כמעט בלי אוויר. מיום שישי שעבר הייתי כל יום במעקב - הזרועות שלי מחוררות לחלוטין. תוסיפו על זה את הדקירות הכפולות בערב - הורמונים וצטרוטייד - ותאמינו לי שאני כבר נראית ממש כמו כרית סיכות. הדקירה האחרונה היתה אתמול בשתיים בלילה - קיבלתי כוריגון במחלקת הנשים בבילינסון, בדיוק קומה מעל המקום בו ילדתי את שי. אז שמחתי לראות שכלנית שברה את הדפוס שהתחיל להווצר כאן של בטאות נמוכות שלא עולות. מכאן והלאה - רק בטאות מכפילות, משלשות ועולות עולות עולות! תודה לכל מי שהשתתפה בצערי על אבדן מקום העבודה שלי. אני לא ממש אופטימית, אבל בינתיים אשתדל להנות מהפנאי הכפוי ואנסה לנוח עד כמה שאוכל לאחר ההחזרה, בהתחשב שעכשיו יש לי את הילדים איתי בבית מהצהריים. אני מניחה שבשלושת הימים הראשונים אוכל להשאיר אותם בצהרונים שלהם. הדס על כל פנים מאוד שמחה על הסידור החדש, לאכול צהריים עם אמא ולעשות שיעורים בבית, לפני הצהריים. אז תחזיקו לי אצבעות מחר, לשאיבה.

מחזיקה אצבעות חזק

איתך לאורך כל הדרך.... שיהיה בהצלחה

אמא יש רק 1

 

[ריניני]

מצרפת את האצבעות שלי

אז נעלמתי לי לכמה ימים...
האמת, לא היה לי ממש זמן לעכל עד הסוף את המשמעויות של המצב הזה. היו לי יותר מדי ריצות וסידורים, חלקם קשורים לסיום העבודה, חלקם לטיפולים. מחר השאיבה. אני מגיעה אליה בריצה מטורפת, בלי להתרגש, לצפות, כמעט בלי אוויר. מיום שישי שעבר הייתי כל יום במעקב - הזרועות שלי מחוררות לחלוטין. תוסיפו על זה את הדקירות הכפולות בערב - הורמונים וצטרוטייד - ותאמינו לי שאני כבר נראית ממש כמו כרית סיכות. הדקירה האחרונה היתה אתמול בשתיים בלילה - קיבלתי כוריגון במחלקת הנשים בבילינסון, בדיוק קומה מעל המקום בו ילדתי את שי. אז שמחתי לראות שכלנית שברה את הדפוס שהתחיל להווצר כאן של בטאות נמוכות שלא עולות. מכאן והלאה - רק בטאות מכפילות, משלשות ועולות עולות עולות! תודה לכל מי שהשתתפה בצערי על אבדן מקום העבודה שלי. אני לא ממש אופטימית, אבל בינתיים אשתדל להנות מהפנאי הכפוי ואנסה לנוח עד כמה שאוכל לאחר ההחזרה, בהתחשב שעכשיו יש לי את הילדים איתי בבית מהצהריים. אני מניחה שבשלושת הימים הראשונים אוכל להשאיר אותם בצהרונים שלהם. הדס על כל פנים מאוד שמחה על הסידור החדש, לאכול צהריים עם אמא ולעשות שיעורים בבית, לפני הצהריים. אז תחזיקו לי אצבעות מחר, לשאיבה.

מצרפת את האצבעות שלי
ושל כל המשפחה

מקווה שהשאיבה עוברת בקלילות (זה עכשיו או אחר הצהריים? לפי השעה של הכוריגון זה בטח אחר הצהריים..), יהיו שפע של ביציות בשלות, כולן יופרו ובשבוע הבא יחזירו ואחר כך עוד 38 שבועות של הריון, לידה ואז הדבר האמיתי - לגדל עוד ילד/ה. סיכמנו? חושבת עליך הרבה.

 

[אמאלה2]

את בטח כבר אחרי...

אז נעלמתי לי לכמה ימים...
האמת, לא היה לי ממש זמן לעכל עד הסוף את המשמעויות של המצב הזה. היו לי יותר מדי ריצות וסידורים, חלקם קשורים לסיום העבודה, חלקם לטיפולים. מחר השאיבה. אני מגיעה אליה בריצה מטורפת, בלי להתרגש, לצפות, כמעט בלי אוויר. מיום שישי שעבר הייתי כל יום במעקב - הזרועות שלי מחוררות לחלוטין. תוסיפו על זה את הדקירות הכפולות בערב - הורמונים וצטרוטייד - ותאמינו לי שאני כבר נראית ממש כמו כרית סיכות. הדקירה האחרונה היתה אתמול בשתיים בלילה - קיבלתי כוריגון במחלקת הנשים בבילינסון, בדיוק קומה מעל המקום בו ילדתי את שי. אז שמחתי לראות שכלנית שברה את הדפוס שהתחיל להווצר כאן של בטאות נמוכות שלא עולות. מכאן והלאה - רק בטאות מכפילות, משלשות ועולות עולות עולות! תודה לכל מי שהשתתפה בצערי על אבדן מקום העבודה שלי. אני לא ממש אופטימית, אבל בינתיים אשתדל להנות מהפנאי הכפוי ואנסה לנוח עד כמה שאוכל לאחר ההחזרה, בהתחשב שעכשיו יש לי את הילדים איתי בבית מהצהריים. אני מניחה שבשלושת הימים הראשונים אוכל להשאיר אותם בצהרונים שלהם. הדס על כל פנים מאוד שמחה על הסידור החדש, לאכול צהריים עם אמא ולעשות שיעורים בבית, לפני הצהריים. אז תחזיקו לי אצבעות מחר, לשאיבה.

את בטח כבר אחרי...
מקווה ששלב א´ עבר בהצלחה, איתך בדרך לשאר השלבים עד לבטא הגבוהה! מחכים לעידכונים ומחזיקים אצבעות

 

[תמי של יעל ומיכל]

לעידכון כזה לא ציפיתי ,לאחר חזרתי

אז נעלמתי לי לכמה ימים...
האמת, לא היה לי ממש זמן לעכל עד הסוף את המשמעויות של המצב הזה. היו לי יותר מדי ריצות וסידורים, חלקם קשורים לסיום העבודה, חלקם לטיפולים. מחר השאיבה. אני מגיעה אליה בריצה מטורפת, בלי להתרגש, לצפות, כמעט בלי אוויר. מיום שישי שעבר הייתי כל יום במעקב - הזרועות שלי מחוררות לחלוטין. תוסיפו על זה את הדקירות הכפולות בערב - הורמונים וצטרוטייד - ותאמינו לי שאני כבר נראית ממש כמו כרית סיכות. הדקירה האחרונה היתה אתמול בשתיים בלילה - קיבלתי כוריגון במחלקת הנשים בבילינסון, בדיוק קומה מעל המקום בו ילדתי את שי. אז שמחתי לראות שכלנית שברה את הדפוס שהתחיל להווצר כאן של בטאות נמוכות שלא עולות. מכאן והלאה - רק בטאות מכפילות, משלשות ועולות עולות עולות! תודה לכל מי שהשתתפה בצערי על אבדן מקום העבודה שלי. אני לא ממש אופטימית, אבל בינתיים אשתדל להנות מהפנאי הכפוי ואנסה לנוח עד כמה שאוכל לאחר ההחזרה, בהתחשב שעכשיו יש לי את הילדים איתי בבית מהצהריים. אני מניחה שבשלושת הימים הראשונים אוכל להשאיר אותם בצהרונים שלהם. הדס על כל פנים מאוד שמחה על הסידור החדש, לאכול צהריים עם אמא ולעשות שיעורים בבית, לפני הצהריים. אז תחזיקו לי אצבעות מחר, לשאיבה.

לעידכון כזה לא ציפיתי ,לאחר חזרתי
מהחופשה.אני מתקוונת לפיטורייך, ואין לי מילים לעודד אותך למעט נסיון החיים שלי שלימד אותי שכל דבר שקורה הוא לטובה, ואולי הפיטורים האלה קרו כדי לאפשר לך לנוח קצת , להשקיע קצת יותר בעצמך, בטיפולים, בילדים ובבעל. זה לא קל להיות אמא עובדת, אז לפחות תנסי להינות מהחופשה הכפויה ואני מחכה בקוצר רוח לשמוע על היבול, וההחזרה. אני מקווה שהכל בסדר, כי לא שמענו ממך כלום מאז השאיבה. מחזיקה את כל האצבעות עבורך תמי

 

[רוצה עוד 1]

עדכון

אז נעלמתי לי לכמה ימים...
האמת, לא היה לי ממש זמן לעכל עד הסוף את המשמעויות של המצב הזה. היו לי יותר מדי ריצות וסידורים, חלקם קשורים לסיום העבודה, חלקם לטיפולים. מחר השאיבה. אני מגיעה אליה בריצה מטורפת, בלי להתרגש, לצפות, כמעט בלי אוויר. מיום שישי שעבר הייתי כל יום במעקב - הזרועות שלי מחוררות לחלוטין. תוסיפו על זה את הדקירות הכפולות בערב - הורמונים וצטרוטייד - ותאמינו לי שאני כבר נראית ממש כמו כרית סיכות. הדקירה האחרונה היתה אתמול בשתיים בלילה - קיבלתי כוריגון במחלקת הנשים בבילינסון, בדיוק קומה מעל המקום בו ילדתי את שי. אז שמחתי לראות שכלנית שברה את הדפוס שהתחיל להווצר כאן של בטאות נמוכות שלא עולות. מכאן והלאה - רק בטאות מכפילות, משלשות ועולות עולות עולות! תודה לכל מי שהשתתפה בצערי על אבדן מקום העבודה שלי. אני לא ממש אופטימית, אבל בינתיים אשתדל להנות מהפנאי הכפוי ואנסה לנוח עד כמה שאוכל לאחר ההחזרה, בהתחשב שעכשיו יש לי את הילדים איתי בבית מהצהריים. אני מניחה שבשלושת הימים הראשונים אוכל להשאיר אותם בצהרונים שלהם. הדס על כל פנים מאוד שמחה על הסידור החדש, לאכול צהריים עם אמא ולעשות שיעורים בבית, לפני הצהריים. אז תחזיקו לי אצבעות מחר, לשאיבה.

עדכון
ביום שישי נשאבו 10 ביציות. בניגוד לפעם הקודמת, בה לא הרגשתי כלום, הפעם ממש כאב לי אחרי השאיבה. וזה לא בגלל שנשאבו הרבה יותר מהפעם הקודמת (בה היבול עמד על 8). לא כאב בלתי נסבל, אבל בהחלט הרגשתי שיש לי שחלות ובדיוק איפה הן. אתמול נתבשרתי שעד הצהריים היו 5 הפריות ונקווה שעד ההחזרה מחר יהיו עוד. מאוד מתאים לי שיהיו הפעם מוקפאים ושנוכל לעשות החזרה בלי טיפול במקרה שגם הפעם לא ילך (אוף, עם כל האופטימיות, ועם כל האמונה שהפעם היא הפעם, כמעט שאי אפשר להמנע מעשיית תוכניות להמשך...) באופן פרדוקסלי עכשיו כשאני מובטלת יש לי הרבה פחות זמן להכנס לפורום מאשר קודם. בתקופה האחרונה בעבודה לא הייתי עסוקה מדי ועם חיבור רציף לרשת, הגלישה היתה מובנת מאליה. בבית צריך להתחבר במיוחד ולפנות לכך זמן משלל המשימות הדחופות שצצו להן בבית ובעניין חיפושי עבודה. אבל החל ממחר כל התוכניות השאפתניות (לצחצח את הבית סוף סוף מן המסד עד הטפחות, לגמור לצבוע את הספריה של הדס, לעשות טיפול פנים יסודי לגינה, וכו´ וכו´ וכו´) ייאלצו להמתין. אחרי ההחזרה יש בדעתי לנוח כמו שצריך ולהתפנן לי בחוסר מעש. טוב, זה לא כולל גלישה... המשך העדכון לאחר ההחזרה.

 

[אמאלה2]

אני קוראת אותך לסדר!

עדכון
ביום שישי נשאבו 10 ביציות. בניגוד לפעם הקודמת, בה לא הרגשתי כלום, הפעם ממש כאב לי אחרי השאיבה. וזה לא בגלל שנשאבו הרבה יותר מהפעם הקודמת (בה היבול עמד על 8). לא כאב בלתי נסבל, אבל בהחלט הרגשתי שיש לי שחלות ובדיוק איפה הן. אתמול נתבשרתי שעד הצהריים היו 5 הפריות ונקווה שעד ההחזרה מחר יהיו עוד. מאוד מתאים לי שיהיו הפעם מוקפאים ושנוכל לעשות החזרה בלי טיפול במקרה שגם הפעם לא ילך (אוף, עם כל האופטימיות, ועם כל האמונה שהפעם היא הפעם, כמעט שאי אפשר להמנע מעשיית תוכניות להמשך...) באופן פרדוקסלי עכשיו כשאני מובטלת יש לי הרבה פחות זמן להכנס לפורום מאשר קודם. בתקופה האחרונה בעבודה לא הייתי עסוקה מדי ועם חיבור רציף לרשת, הגלישה היתה מובנת מאליה. בבית צריך להתחבר במיוחד ולפנות לכך זמן משלל המשימות הדחופות שצצו להן בבית ובעניין חיפושי עבודה. אבל החל ממחר כל התוכניות השאפתניות (לצחצח את הבית סוף סוף מן המסד עד הטפחות, לגמור לצבוע את הספריה של הדס, לעשות טיפול פנים יסודי לגינה, וכו´ וכו´ וכו´) ייאלצו להמתין. אחרי ההחזרה יש בדעתי לנוח כמו שצריך ולהתפנן לי בחוסר מעש. טוב, זה לא כולל גלישה... המשך העדכון לאחר ההחזרה.

אני קוראת אותך לסדר!
המוקפאים יחכו להם בשלווה כמה שנים עד הסריה הבאה כי הרי חתום וברור עימנו שהפעם זו הפעם

כלנית התחילה היום תפנית חדשה בפורום ואת הבאה בתור

מחכים לשמוע רק בשורות טובות ונא לא לזנוח אותנו בהתפננות בבית. תהני מכל רגע

 

[נועם@בת]

הפרוייקט הקרוב שלך הוא לנוח ../images/Emo70.gif

עדכון
ביום שישי נשאבו 10 ביציות. בניגוד לפעם הקודמת, בה לא הרגשתי כלום, הפעם ממש כאב לי אחרי השאיבה. וזה לא בגלל שנשאבו הרבה יותר מהפעם הקודמת (בה היבול עמד על 8). לא כאב בלתי נסבל, אבל בהחלט הרגשתי שיש לי שחלות ובדיוק איפה הן. אתמול נתבשרתי שעד הצהריים היו 5 הפריות ונקווה שעד ההחזרה מחר יהיו עוד. מאוד מתאים לי שיהיו הפעם מוקפאים ושנוכל לעשות החזרה בלי טיפול במקרה שגם הפעם לא ילך (אוף, עם כל האופטימיות, ועם כל האמונה שהפעם היא הפעם, כמעט שאי אפשר להמנע מעשיית תוכניות להמשך...) באופן פרדוקסלי עכשיו כשאני מובטלת יש לי הרבה פחות זמן להכנס לפורום מאשר קודם. בתקופה האחרונה בעבודה לא הייתי עסוקה מדי ועם חיבור רציף לרשת, הגלישה היתה מובנת מאליה. בבית צריך להתחבר במיוחד ולפנות לכך זמן משלל המשימות הדחופות שצצו להן בבית ובעניין חיפושי עבודה. אבל החל ממחר כל התוכניות השאפתניות (לצחצח את הבית סוף סוף מן המסד עד הטפחות, לגמור לצבוע את הספריה של הדס, לעשות טיפול פנים יסודי לגינה, וכו´ וכו´ וכו´) ייאלצו להמתין. אחרי ההחזרה יש בדעתי לנוח כמו שצריך ולהתפנן לי בחוסר מעש. טוב, זה לא כולל גלישה... המשך העדכון לאחר ההחזרה.

הפרוייקט הקרוב שלך הוא לנוח

נקינוות צחצוחים וכאלה יכולים לחכות לעוזרת שתבוא לעזור לך בהריון. ואת הספריה של הדס תגמרי ביום מן הימים, היא לא תברח

. בנתיים מחזיקה לך אצבעות להריון עגול ובריא, עם ילד אחד בריא ומושלם

. נועם

 

[זוהרה מצליחה החודש]

רוצה יקרה

עדכון
ביום שישי נשאבו 10 ביציות. בניגוד לפעם הקודמת, בה לא הרגשתי כלום, הפעם ממש כאב לי אחרי השאיבה. וזה לא בגלל שנשאבו הרבה יותר מהפעם הקודמת (בה היבול עמד על 8). לא כאב בלתי נסבל, אבל בהחלט הרגשתי שיש לי שחלות ובדיוק איפה הן. אתמול נתבשרתי שעד הצהריים היו 5 הפריות ונקווה שעד ההחזרה מחר יהיו עוד. מאוד מתאים לי שיהיו הפעם מוקפאים ושנוכל לעשות החזרה בלי טיפול במקרה שגם הפעם לא ילך (אוף, עם כל האופטימיות, ועם כל האמונה שהפעם היא הפעם, כמעט שאי אפשר להמנע מעשיית תוכניות להמשך...) באופן פרדוקסלי עכשיו כשאני מובטלת יש לי הרבה פחות זמן להכנס לפורום מאשר קודם. בתקופה האחרונה בעבודה לא הייתי עסוקה מדי ועם חיבור רציף לרשת, הגלישה היתה מובנת מאליה. בבית צריך להתחבר במיוחד ולפנות לכך זמן משלל המשימות הדחופות שצצו להן בבית ובעניין חיפושי עבודה. אבל החל ממחר כל התוכניות השאפתניות (לצחצח את הבית סוף סוף מן המסד עד הטפחות, לגמור לצבוע את הספריה של הדס, לעשות טיפול פנים יסודי לגינה, וכו´ וכו´ וכו´) ייאלצו להמתין. אחרי ההחזרה יש בדעתי לנוח כמו שצריך ולהתפנן לי בחוסר מעש. טוב, זה לא כולל גלישה... המשך העדכון לאחר ההחזרה.

רוצה יקרה
יואו, זה אומר שאת השאיבה הבאה שלי אני אבלה לבד... את כבר תהיי בהריון, אבל חכי לי לחופשת הלידה.... בהצלחה ענקית בטיפול הזה, מחזיקה אצבעות חזק חזק

 

[תמי של יעל ומיכל]

יופי של יבול ביציות והפריות

עדכון
ביום שישי נשאבו 10 ביציות. בניגוד לפעם הקודמת, בה לא הרגשתי כלום, הפעם ממש כאב לי אחרי השאיבה. וזה לא בגלל שנשאבו הרבה יותר מהפעם הקודמת (בה היבול עמד על 8). לא כאב בלתי נסבל, אבל בהחלט הרגשתי שיש לי שחלות ובדיוק איפה הן. אתמול נתבשרתי שעד הצהריים היו 5 הפריות ונקווה שעד ההחזרה מחר יהיו עוד. מאוד מתאים לי שיהיו הפעם מוקפאים ושנוכל לעשות החזרה בלי טיפול במקרה שגם הפעם לא ילך (אוף, עם כל האופטימיות, ועם כל האמונה שהפעם היא הפעם, כמעט שאי אפשר להמנע מעשיית תוכניות להמשך...) באופן פרדוקסלי עכשיו כשאני מובטלת יש לי הרבה פחות זמן להכנס לפורום מאשר קודם. בתקופה האחרונה בעבודה לא הייתי עסוקה מדי ועם חיבור רציף לרשת, הגלישה היתה מובנת מאליה. בבית צריך להתחבר במיוחד ולפנות לכך זמן משלל המשימות הדחופות שצצו להן בבית ובעניין חיפושי עבודה. אבל החל ממחר כל התוכניות השאפתניות (לצחצח את הבית סוף סוף מן המסד עד הטפחות, לגמור לצבוע את הספריה של הדס, לעשות טיפול פנים יסודי לגינה, וכו´ וכו´ וכו´) ייאלצו להמתין. אחרי ההחזרה יש בדעתי לנוח כמו שצריך ולהתפנן לי בחוסר מעש. טוב, זה לא כולל גלישה... המשך העדכון לאחר ההחזרה.

יופי של יבול ביציות והפריות
תנוחי הרבה הרבה ותעשי לנו נחת בעוד 12 יום עם בטא גבוהה ויפה. את המוקפאים תשאירי לילד הרביעי, עשינו עסק?

 

[לימי5]

יופי! שיהיה בהצלחה ושיהיו עוד

עדכון
ביום שישי נשאבו 10 ביציות. בניגוד לפעם הקודמת, בה לא הרגשתי כלום, הפעם ממש כאב לי אחרי השאיבה. וזה לא בגלל שנשאבו הרבה יותר מהפעם הקודמת (בה היבול עמד על 8). לא כאב בלתי נסבל, אבל בהחלט הרגשתי שיש לי שחלות ובדיוק איפה הן. אתמול נתבשרתי שעד הצהריים היו 5 הפריות ונקווה שעד ההחזרה מחר יהיו עוד. מאוד מתאים לי שיהיו הפעם מוקפאים ושנוכל לעשות החזרה בלי טיפול במקרה שגם הפעם לא ילך (אוף, עם כל האופטימיות, ועם כל האמונה שהפעם היא הפעם, כמעט שאי אפשר להמנע מעשיית תוכניות להמשך...) באופן פרדוקסלי עכשיו כשאני מובטלת יש לי הרבה פחות זמן להכנס לפורום מאשר קודם. בתקופה האחרונה בעבודה לא הייתי עסוקה מדי ועם חיבור רציף לרשת, הגלישה היתה מובנת מאליה. בבית צריך להתחבר במיוחד ולפנות לכך זמן משלל המשימות הדחופות שצצו להן בבית ובעניין חיפושי עבודה. אבל החל ממחר כל התוכניות השאפתניות (לצחצח את הבית סוף סוף מן המסד עד הטפחות, לגמור לצבוע את הספריה של הדס, לעשות טיפול פנים יסודי לגינה, וכו´ וכו´ וכו´) ייאלצו להמתין. אחרי ההחזרה יש בדעתי לנוח כמו שצריך ולהתפנן לי בחוסר מעש. טוב, זה לא כולל גלישה... המשך העדכון לאחר ההחזרה.

יופי! שיהיה בהצלחה ושיהיו עוד
הפריות.

 

[מיכל של עומר ויובל]

אמנם קצת באיחור...

עדכון
ביום שישי נשאבו 10 ביציות. בניגוד לפעם הקודמת, בה לא הרגשתי כלום, הפעם ממש כאב לי אחרי השאיבה. וזה לא בגלל שנשאבו הרבה יותר מהפעם הקודמת (בה היבול עמד על 8). לא כאב בלתי נסבל, אבל בהחלט הרגשתי שיש לי שחלות ובדיוק איפה הן. אתמול נתבשרתי שעד הצהריים היו 5 הפריות ונקווה שעד ההחזרה מחר יהיו עוד. מאוד מתאים לי שיהיו הפעם מוקפאים ושנוכל לעשות החזרה בלי טיפול במקרה שגם הפעם לא ילך (אוף, עם כל האופטימיות, ועם כל האמונה שהפעם היא הפעם, כמעט שאי אפשר להמנע מעשיית תוכניות להמשך...) באופן פרדוקסלי עכשיו כשאני מובטלת יש לי הרבה פחות זמן להכנס לפורום מאשר קודם. בתקופה האחרונה בעבודה לא הייתי עסוקה מדי ועם חיבור רציף לרשת, הגלישה היתה מובנת מאליה. בבית צריך להתחבר במיוחד ולפנות לכך זמן משלל המשימות הדחופות שצצו להן בבית ובעניין חיפושי עבודה. אבל החל ממחר כל התוכניות השאפתניות (לצחצח את הבית סוף סוף מן המסד עד הטפחות, לגמור לצבוע את הספריה של הדס, לעשות טיפול פנים יסודי לגינה, וכו´ וכו´ וכו´) ייאלצו להמתין. אחרי ההחזרה יש בדעתי לנוח כמו שצריך ולהתפנן לי בחוסר מעש. טוב, זה לא כולל גלישה... המשך העדכון לאחר ההחזרה.

אמנם קצת באיחור...
אבל מאחלת המון המון הצלחה בטיפול.

ומקווה שהכל הלך חלק בהחזרה.