איפה זה פוגש אתכם?
ההתמודדות עם האובדן והזכרונות, יכולה לתפוס אותנו במקומות צפויים יותר, ומקומות צפויים פחות.
לפעמים ריח, מראה, צליל מזכיר את האהוב שאבד, ומחזירים אותנו למקום הכאוב והעצוב שלנו.
לפעמים ברגעים לא צפויים, הכי לא מתאימים.
איפה זה פוגש אתכם? כל אחד והמקרה האישי שלו.
אצלנו היום הייתה אצל הילדה חברה והכנו ש.ב. אחת השאלות הייתה, מתי ביקרו משהו חולה.
החברה אמרה שביקרה את אמא שלה כשהאחיות נולדו לה.
והבת שלי למצוא תשובה... החברה הציעה לה שאולי ביקרה אותי בבית חולים, בתי ענתה שהיא לא זוכרת וחוץ מזה אח שלה איננו וזה לא נחשב. היא לא הצליחה לסיים את שיעורי הבית היום, ואני לא מצאתי את הכוחות לאלץ אותה להתמודד.
כשסיפרתי לבעלי הדמעות ירדו מעיניי, והקלו מעט על המחנק שהיה כל היום בגרון.
ממש לא ציפיתי לכך היום, ועוד בשיעורי בית, מה הקשר? והנה ברגע אחד, בהקשר לא הקשר, ושוב אני עם ההתמודדות שלי. ורק שלי.
ההתמודדות עם האובדן והזכרונות, יכולה לתפוס אותנו במקומות צפויים יותר, ומקומות צפויים פחות.
לפעמים ריח, מראה, צליל מזכיר את האהוב שאבד, ומחזירים אותנו למקום הכאוב והעצוב שלנו.
לפעמים ברגעים לא צפויים, הכי לא מתאימים.
איפה זה פוגש אתכם? כל אחד והמקרה האישי שלו.
אצלנו היום הייתה אצל הילדה חברה והכנו ש.ב. אחת השאלות הייתה, מתי ביקרו משהו חולה.
החברה אמרה שביקרה את אמא שלה כשהאחיות נולדו לה.
והבת שלי למצוא תשובה... החברה הציעה לה שאולי ביקרה אותי בבית חולים, בתי ענתה שהיא לא זוכרת וחוץ מזה אח שלה איננו וזה לא נחשב. היא לא הצליחה לסיים את שיעורי הבית היום, ואני לא מצאתי את הכוחות לאלץ אותה להתמודד.
כשסיפרתי לבעלי הדמעות ירדו מעיניי, והקלו מעט על המחנק שהיה כל היום בגרון.
ממש לא ציפיתי לכך היום, ועוד בשיעורי בית, מה הקשר? והנה ברגע אחד, בהקשר לא הקשר, ושוב אני עם ההתמודדות שלי. ורק שלי.