ביקורת על ההופעה בצוללת, אתמול.
היום התחיל לי רע. שבת משעממת, זכרונות מתקופת האקס, תמונות בראש שרציתי לשכוח. לקראת הערב כבר לא היה לי חשק לכלום, והתלבטתי מאד אם ללכת להופעה של שלומי או לא, אפילו שזו הפעם הראשונה שלי. אחוז גדול מהאנשים שאני מכירה לא מתים על שלומי (מסקנה: אני צריכה להכיר אנשים חדשים.), ככה שהאופציה היחידה היתה ללכת לבד, בקור של ירושלים, לחזור לבד באוטובוסים לילה, וכל זה היה בספק .... בדקה ה-90 גיבשתי את החלטתי הגורלית. התארגנתי ויצאתי כמה שיותר מהר. הגעתי בסביבות השעה 22:40, 10 שניות לפני שההופעה התחילה. לא הייתי מופתעת מהכמות הרבה של הקהל, ובכל זאת דחקתי את עצמי פנימה, כמה שיותר רחוק וקרוב אל שלומי. (ותודה לכישרון המיוחד שלי להגיע לעמדה טובה בקהל גם כשמלא.) יש לי כמה קריטריונים משלי כדי שהופעה תהיה מושלמת: 1. שהצליל הראשון, לא משנה מהו, יגרום לי להרגיש מיוחדת. 2. שהמקום בו אני עומדת יהיה מושלם. 3. שהקהל יהיה קהל טוב. 4. שיהיה קסם באמן שיכנס אליי ולא יתן לי מנוחה. 5. שההופעה לא תשכח מזכרוני אחרי כמה ימים. אפשר לנחש שהכל סומן בוי מהר מאד, והאסמסים והשיחות לא גרמו להתלהבות ולאושר לצאת ממני. אין לי מילים לתאר את ההרגשה, את השמחה, הצחוק והאהבה שהרגשתי. ואני לא מאמינה שהתלבטתי אם ללכת בהתחלה. אני חייבת לציין שהביצועים היו חזקים, במיוחד הביצועים ל"האזרח ה-1" ו"הומור", ממה שאני זוכרת (נו בטוח היו עוד כמה). כמה שהיה לי כיף. נהנתי מכל רגע ורגע. קראתי פה ושם ששלומי שבן נותן ביצוע מיוחד לשיר שאני כל כך אוהבת, האזרח ה-1, אבל לא ידעתי עד כמה הביצוע מיוחד. ומי שחשב שהדיסק החדש משעמם, יש לי רק מילה אחת להגיד לו- פחחחחחחחחחחחח. בכלל בכלל לא. לסיום-המלצה חמה חמה חמה(חמה!!!) ממני, לכו להופעה של שלומי שבן. גם אם אתם לא מרגישים טוב, או לא בא לכם, אל תפספסו. זו אחת ההופעות שהשאירה אותי בהיי שכזה, ואהבה מחודשת לאמן המקסים, והבטחה לעצמי לרוץ בהזדמנות הבאה. (הועתק מ"רוק ישראלי")
היום התחיל לי רע. שבת משעממת, זכרונות מתקופת האקס, תמונות בראש שרציתי לשכוח. לקראת הערב כבר לא היה לי חשק לכלום, והתלבטתי מאד אם ללכת להופעה של שלומי או לא, אפילו שזו הפעם הראשונה שלי. אחוז גדול מהאנשים שאני מכירה לא מתים על שלומי (מסקנה: אני צריכה להכיר אנשים חדשים.), ככה שהאופציה היחידה היתה ללכת לבד, בקור של ירושלים, לחזור לבד באוטובוסים לילה, וכל זה היה בספק .... בדקה ה-90 גיבשתי את החלטתי הגורלית. התארגנתי ויצאתי כמה שיותר מהר. הגעתי בסביבות השעה 22:40, 10 שניות לפני שההופעה התחילה. לא הייתי מופתעת מהכמות הרבה של הקהל, ובכל זאת דחקתי את עצמי פנימה, כמה שיותר רחוק וקרוב אל שלומי. (ותודה לכישרון המיוחד שלי להגיע לעמדה טובה בקהל גם כשמלא.) יש לי כמה קריטריונים משלי כדי שהופעה תהיה מושלמת: 1. שהצליל הראשון, לא משנה מהו, יגרום לי להרגיש מיוחדת. 2. שהמקום בו אני עומדת יהיה מושלם. 3. שהקהל יהיה קהל טוב. 4. שיהיה קסם באמן שיכנס אליי ולא יתן לי מנוחה. 5. שההופעה לא תשכח מזכרוני אחרי כמה ימים. אפשר לנחש שהכל סומן בוי מהר מאד, והאסמסים והשיחות לא גרמו להתלהבות ולאושר לצאת ממני. אין לי מילים לתאר את ההרגשה, את השמחה, הצחוק והאהבה שהרגשתי. ואני לא מאמינה שהתלבטתי אם ללכת בהתחלה. אני חייבת לציין שהביצועים היו חזקים, במיוחד הביצועים ל"האזרח ה-1" ו"הומור", ממה שאני זוכרת (נו בטוח היו עוד כמה). כמה שהיה לי כיף. נהנתי מכל רגע ורגע. קראתי פה ושם ששלומי שבן נותן ביצוע מיוחד לשיר שאני כל כך אוהבת, האזרח ה-1, אבל לא ידעתי עד כמה הביצוע מיוחד. ומי שחשב שהדיסק החדש משעמם, יש לי רק מילה אחת להגיד לו- פחחחחחחחחחחחח. בכלל בכלל לא. לסיום-המלצה חמה חמה חמה(חמה!!!) ממני, לכו להופעה של שלומי שבן. גם אם אתם לא מרגישים טוב, או לא בא לכם, אל תפספסו. זו אחת ההופעות שהשאירה אותי בהיי שכזה, ואהבה מחודשת לאמן המקסים, והבטחה לעצמי לרוץ בהזדמנות הבאה. (הועתק מ"רוק ישראלי")
