הבן שלי ביכלל לא רוצה אחים

מצב
הנושא נעול.

קייצית

New member
הבן שלי ביכלל לא רוצה אחים ../images/Emo66.gif

הבן שלי ביכלל לא רוצה אחים

כששואלים אותו בעדינות (ושאלתי אותו אולי פעמיים) אז הוא די נחרץ כשהוא אומר "...אני במקרה ילד שטוב לו עם אבא ועם אמא..." ממש לא מעניין אותו הקטע. האמת הוא צודק מבחינתו מה רע לו ?? נראה לי שתהיה בעייה אם וכאשר כן יהיה אח/אחות אז תתחיל ההתמודדות שלו ובעקבות זאת שלנו. בינתיים אין לי לחץ מהכיוון שלו, אולי כי אני לא לחוצה על זה ? אני לא יודעת אם יש קשר בין הגישה שלנו לשלהם, הם הרי ספוגים מהלכים. קייצית
 
גם הדס שלי לא ממש משתגעת על

הבן שלי ביכלל לא רוצה אחים

כששואלים אותו בעדינות (ושאלתי אותו אולי פעמיים) אז הוא די נחרץ כשהוא אומר "...אני במקרה ילד שטוב לו עם אבא ועם אמא..." ממש לא מעניין אותו הקטע. האמת הוא צודק מבחינתו מה רע לו ?? נראה לי שתהיה בעייה אם וכאשר כן יהיה אח/אחות אז תתחיל ההתמודדות שלו ובעקבות זאת שלנו. בינתיים אין לי לחץ מהכיוון שלו, אולי כי אני לא לחוצה על זה ? אני לא יודעת אם יש קשר בין הגישה שלנו לשלהם, הם הרי ספוגים מהלכים. קייצית
גם הדס שלי לא ממש משתגעת על
הרעיון.... בשבוע הבא היינו במפגש הפורום השכן (הורים לאחר טיפולים) ולמרות שבעבר הנושא עלה יותר מפעם אחת, היא הייתה לגמרי מופתעת כשהצגתי את עצמי בפני הנוכחים בכינוי שלי. "מה? את רוצה עוד תינוק?" וכששאלתי אותה האם היא רוצה היא אמרה שלא ממש, אבל אם כן, אז היא מעדיפה שתהיה תינוקת. כששאלתי קצת יותר לעומק למה היא לא כל כך רוצה, היא הסבירה לי שכשהתינוק יוולד אני לא אהיה בבית כי אהיה בבית היולדות וגם אבא והם ישארו לבד או עם הדודה. זו כנראה החוויה החזקה ביותר שזכורה לה מלידת אחיה כשהיתה בת 3.5. כשהסברתי שזה בסך הכל יום-יומיים, המשיכה לטעון שלא יהיה לי זמן אליה כי אני אצטרך כל הזמן לטפל בתינוק. אני לא חושבת שיש קשר בין רמת הלחץ שלך להיעדר הרצון של בנך, קייצית. כפי שאמרת, מבחינתו, טוב לו. אם כבר, אז אולי דווקא להיפך.... אילו הוא היה מאוד רוצה, זה היה מעלה לך את המוטיבציה... ואני מאמינה שכאשר יהיה אח/אחות - ולא חשוב איך יגיע - הוא ימצא יחד איתכם את הדרך להתמודד. ואגב, יחסים בין אחים זו התמודדות שיש בכל משפחה, ללא קשר לקשיי פוריות.
 
בשבוע שעבר, כמובן...

גם הדס שלי לא ממש משתגעת על
הרעיון.... בשבוע הבא היינו במפגש הפורום השכן (הורים לאחר טיפולים) ולמרות שבעבר הנושא עלה יותר מפעם אחת, היא הייתה לגמרי מופתעת כשהצגתי את עצמי בפני הנוכחים בכינוי שלי. "מה? את רוצה עוד תינוק?" וכששאלתי אותה האם היא רוצה היא אמרה שלא ממש, אבל אם כן, אז היא מעדיפה שתהיה תינוקת. כששאלתי קצת יותר לעומק למה היא לא כל כך רוצה, היא הסבירה לי שכשהתינוק יוולד אני לא אהיה בבית כי אהיה בבית היולדות וגם אבא והם ישארו לבד או עם הדודה. זו כנראה החוויה החזקה ביותר שזכורה לה מלידת אחיה כשהיתה בת 3.5. כשהסברתי שזה בסך הכל יום-יומיים, המשיכה לטעון שלא יהיה לי זמן אליה כי אני אצטרך כל הזמן לטפל בתינוק. אני לא חושבת שיש קשר בין רמת הלחץ שלך להיעדר הרצון של בנך, קייצית. כפי שאמרת, מבחינתו, טוב לו. אם כבר, אז אולי דווקא להיפך.... אילו הוא היה מאוד רוצה, זה היה מעלה לך את המוטיבציה... ואני מאמינה שכאשר יהיה אח/אחות - ולא חשוב איך יגיע - הוא ימצא יחד איתכם את הדרך להתמודד. ואגב, יחסים בין אחים זו התמודדות שיש בכל משפחה, ללא קשר לקשיי פוריות.
בשבוע שעבר, כמובן...
 
הבת שלי דווקא כן...

הבן שלי ביכלל לא רוצה אחים

כששואלים אותו בעדינות (ושאלתי אותו אולי פעמיים) אז הוא די נחרץ כשהוא אומר "...אני במקרה ילד שטוב לו עם אבא ועם אמא..." ממש לא מעניין אותו הקטע. האמת הוא צודק מבחינתו מה רע לו ?? נראה לי שתהיה בעייה אם וכאשר כן יהיה אח/אחות אז תתחיל ההתמודדות שלו ובעקבות זאת שלנו. בינתיים אין לי לחץ מהכיוון שלו, אולי כי אני לא לחוצה על זה ? אני לא יודעת אם יש קשר בין הגישה שלנו לשלהם, הם הרי ספוגים מהלכים. קייצית
הבת שלי דווקא כן...
היא מדברת המון על תינוקות ובודקת אם יש משהו בבטן שלי. לפני כמב ימים היא סיפרה לי שהיא חלמה בלילה על תינוקות כי היא רוצה גם... מצד שני היא מאוד נהנית שאני רק שלה...
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה