מהו גיור?

Harrington

Well-known member
מנהל
על אף שבדרך כלל אינני נוהג לפתוח שרשורים בפורום זה, מפאת חשיבות הדברים (בעיני) שיובנו היטב, במיוחד בהתחשב בכך שממילא כולם מדברים עליהם על אף שחלק גדול מהדוברים לא מבין בו מאומה, בחרתי להביא, מאוד על רגל אחת (על אף שזה ייראה ארוך), הסבר קצר על תהליך הגיור, מרות המואביה ואף לפניה, עד ימינו.

הדברים לא נועדו דווקא לניגוח צד כזה או אחר או לדיון אלים. הם נטו אינפורמטיביים. מי שיקבל יקבל, מי שלא לא. זה בסדר גמור. אבל חשוב, לעניות דעתי, שלפחות ההסבר הנ"ל יופיע על-מנת שמי שיהיה מעוניין בו, יוכל לדעת ולהבין במה דברים אמורים. בין אם יקבל זאת ובין אם לאו.

קריאה מהנה.



מהו גיור?
עם ישראל לרגלי הר סיני הצהיר בפני הקב"ה: "נעשה ונשמע".
משמעות הדברים פשוטה; אנו מכירים בך כקל יחיד ומקבלים עלינו את תורתך. "נעשה", כלומר נקיים את מצוות התורה (=הנחיותיך). לאחר מכן גם "נשמע", כלומר נלמד את התורה (ממילא אחת ממצוותיה שהתחייבנו לקיים).
זה למעשה ההליך שהפך את כולנו, את כל עם ישראל, למה שמכונה היום 'יהודים'.

הליך הגיור הוא אם כן, אם נתמצת את זה לאחר הניתוח הנ"ל, בשני צעדים: האחד הכרה בקל האחד כקל יחיד והמלכתו עלינו והשני הוצאת קבלת עול מלכות שמיים מהכוח אל הפועל, על-ידי התחייבות לקיים את כל הוראות הבורא שהמלכנו על עצמנו.

רות המואביה התגיירה באומרה: "עמך עמי ואלוקייך אלוקי".
במשפט בודד, קצר ולכאורה פשוט זה, היא עשתה בדיוק את מה שאנחנו עשינו לרגלי הר סיני. היא הודיעה על קבלתה את הקל האחד והיחיד כקל שלה והכרה בו כקל יחיד, מתוך כך נובע גם קיום מצוותיו כמובן, ובנוסף הודיעה על רצונה להצטרף לעם היהודי ולהיות חלק בלתי נפרד ממנו.

אמור מעתה, הליך הגיור מתחלק לשניים וחצי חלקים: החלק הראשון הוא הכרה בקל כקל יחיד, החלק השני הוא המלכתו על המועמד לגיור, מה שכולל כמובן גם היענות לקיום מצוותיו, והשלישי הוא רצון להצטרף לעם היהודי כחלק אינהרנטי ממנו.

בימינו הסיטואציה לכאורה שונה. בתי הדין לגיור (בכל המסלולים האורטודוקסיים) דורשים סדרה של לימודים ואף נקיטת צעדים בפועל שמעידים על רצון כן ואמיתי של המועמד לגיור, להצטרף לעם היהודי וכו'. על פניו זה סותר את כל מה שכתבנו למעלה. תיארנו את הליכי הגיור 'המקוריים' כתהליכים קצרים ופשוטים לכאורה. הבעת משפט קצר ותו לא. אז מי הסמיך את בתיה"ד דהיום לדרוש לימודים ארוכים, לעתים של שנים, ולעבור שלל עניינים שמוכיחים את כנות כוונת המועמד לגיור?

התשובה היא פשוטה והיא עולם המציאות. אין לנו כל דרך לדעת את כנות כוונת המועמד. אם בגיור בישראל או מתוך רצון להגר לישראל למשל עסקינן, הרי שיש שלל סיבות מדוע אדם ירצה להתגייר. אחד רוצה זאת כדי לקבל סל קליטה. אחר סתם רוצה לגור בארץ. שלישי מעוניין בתעודת גיור כדי שיוכל להינשא לבחירת ליבו ללא התנגדות משפחתה. וכך הלאה. מה עושים בתי הדין? בפשטות, דורשים מהמועמדים להכיר על מה הם חותמים. הרי אדם לא יכול לקבל על עצמו מערכת חוקים וכללים אם הוא כלל לא מכיר אותם. זה מגוחך וברור שאין בכך כנות. בשביל לדעת שהוא מעוניין בזה, הוא צריך להכיר על מה הוא מדבר. איך יכיר? ילמד! לכן המועמדים לגיור לומדים את בסיסי היהדות טרם שהם יכולים לקבל את החותמת הרשמית. זה כל הסיפור (על רגל אחת). יותר מזה, ההלכה מחייבת את המגיירים להקשות בדווקנות על המועמדים. זה לא נעשה משנאת האדם, אלא מתוך אותו עניין בדיוק, רצון לוודא ברמת ודאות גבוהה ככל שניתן, שהמועמד לגיור מתכוון בכנות מלאה ובתום לב מלא להתגייר ולא סתם עובר את התהליך מסיבות אינטרסנטיות כאלה או אחרות.

אותו עניין מתבטא בדרישת בתי הדין (רובם ככולם) שהמועמד לגיור יתחייב לקיים את מצוות התורה לאחר גיורו. הדברים גם כאן, פשוטים להחריד. הרי אדם שאומר מראש 'אני רוצה להתגייר, אבל לאחר הגיור אשים פס על התורה ועל הוראות הבורא ואעשה מה שבא לי בדיוק כפי שעשיתי לפני כן', פר הגדרה לא ניתן לקבל את כנות כוונותיו בהליך כולו! לעומתו אדם שבאמת ובתמים מתכוון לקיים את מצוות התורה ולחיות על-פי היהדות (ההלכה בלע"ז), לגביו אפשר לומר שכוונותיו כנות ורציניות, ומתוך כך להמשיך בתהליך הגיור.


נמצאנו למדים מספר דברים;
ראשית גיורה של רות המואביה היה גיור על-פי כל כללי ההלכה, גם אם לכאורה היה קצרצר הן במילים והן במעשים.
שנית הליך הגיור של ימינו לא שונה משמעותית ממה שהיה בעבר. מה ששונה, הוא כוחם/סמכותם של דייני ביה"ד לגיור ללמוד על כנות כוונות המועמד העומד לפניהם. טול היום מכשיר כמעין פוליגרף שיש בכוחו תוך שניות בודדות להודיע לדיינים באופן חד-משמעי ומובהק אם כוונות המועמד רציניות אם לאו, והליך הגיור בארץ יוכל להתקצר בחצי ויותר. אבל אין מכשיר כזה בנמצא, אז פועלים כמו שפועלים בלית ברירה אחרת.

עוד נמצאנו למדים, שמועמד לגיור שאינו מתכוון ברצינות למלא אחר הוראות הבורא ומחליט מראש שהוא יכול/מתכנן לקיים רק מחצית, גיורו אינו גיור. כלומר אדם כזה, גם אם יקבל בדרך כלשהי תעודת גיור עם חותמת יפיפיה שמצהירה עליו כגדול היהודים אי-פעם, כלל לא יהיה יהודי על-פי ההלכה (קרי ע"פ היהדות). שם בדיוק נעוצה הבעיה כולה ב'גיורים' רפורמיים (ומפאת קוצר המקום אין כאן המקום להרחיב יתר על המידה לגבי עמדת הדת הרפורמית לתורה וכו'). אדם כזה פשוט לא יהיה יהודי, לא יהיה גר צדק, לא יהיה חלק מעמנו. גם לא אם הוא, התקשורת הישראלית, יאיר לפיד, וכל בני משפחתו, יראו בו מינימום את משה רבינו.


כל הנ"ל כאמור, באמת על רגל אחת.
 

eקא זו או

Well-known member
על אף שבדרך כלל אינני נוהג לפתוח שרשורים בפורום זה, מפאת חשיבות הדברים (בעיני) שיובנו היטב, במיוחד בהתחשב בכך שממילא כולם מדברים עליהם על אף שחלק גדול מהדוברים לא מבין בו מאומה, בחרתי להביא, מאוד על רגל אחת (על אף שזה ייראה ארוך), הסבר קצר על תהליך הגיור, מרות המואביה ואף לפניה, עד ימינו.

הדברים לא נועדו דווקא לניגוח צד כזה או אחר או לדיון אלים. הם נטו אינפורמטיביים. מי שיקבל יקבל, מי שלא לא. זה בסדר גמור. אבל חשוב, לעניות דעתי, שלפחות ההסבר הנ"ל יופיע על-מנת שמי שיהיה מעוניין בו, יוכל לדעת ולהבין במה דברים אמורים. בין אם יקבל זאת ובין אם לאו.

קריאה מהנה.



מהו גיור?
עם ישראל לרגלי הר סיני הצהיר בפני הקב"ה: "נעשה ונשמע".
משמעות הדברים פשוטה; אנו מכירים בך כקל יחיד ומקבלים עלינו את תורתך. "נעשה", כלומר נקיים את מצוות התורה (=הנחיותיך). לאחר מכן גם "נשמע", כלומר נלמד את התורה (ממילא אחת ממצוותיה שהתחייבנו לקיים).
זה למעשה ההליך שהפך את כולנו, את כל עם ישראל, למה שמכונה היום 'יהודים'.

הליך הגיור הוא אם כן, אם נתמצת את זה לאחר הניתוח הנ"ל, בשני צעדים: האחד הכרה בקל האחד כקל יחיד והמלכתו עלינו והשני הוצאת קבלת עול מלכות שמיים מהכוח אל הפועל, על-ידי התחייבות לקיים את כל הוראות הבורא שהמלכנו על עצמנו.

רות המואביה התגיירה באומרה: "עמך עמי ואלוקייך אלוקי".
במשפט בודד, קצר ולכאורה פשוט זה, היא עשתה בדיוק את מה שאנחנו עשינו לרגלי הר סיני. היא הודיעה על קבלתה את הקל האחד והיחיד כקל שלה והכרה בו כקל יחיד, מתוך כך נובע גם קיום מצוותיו כמובן, ובנוסף הודיעה על רצונה להצטרף לעם היהודי ולהיות חלק בלתי נפרד ממנו.

אמור מעתה, הליך הגיור מתחלק לשניים וחצי חלקים: החלק הראשון הוא הכרה בקל כקל יחיד, החלק השני הוא המלכתו על המועמד לגיור, מה שכולל כמובן גם היענות לקיום מצוותיו, והשלישי הוא רצון להצטרף לעם היהודי כחלק אינהרנטי ממנו.

בימינו הסיטואציה לכאורה שונה. בתי הדין לגיור (בכל המסלולים האורטודוקסיים) דורשים סדרה של לימודים ואף נקיטת צעדים בפועל שמעידים על רצון כן ואמיתי של המועמד לגיור, להצטרף לעם היהודי וכו'. על פניו זה סותר את כל מה שכתבנו למעלה. תיארנו את הליכי הגיור 'המקוריים' כתהליכים קצרים ופשוטים לכאורה. הבעת משפט קצר ותו לא. אז מי הסמיך את בתיה"ד דהיום לדרוש לימודים ארוכים, לעתים של שנים, ולעבור שלל עניינים שמוכיחים את כנות כוונת המועמד לגיור?

התשובה היא פשוטה והיא עולם המציאות. אין לנו כל דרך לדעת את כנות כוונת המועמד. אם בגיור בישראל או מתוך רצון להגר לישראל למשל עסקינן, הרי שיש שלל סיבות מדוע אדם ירצה להתגייר. אחד רוצה זאת כדי לקבל סל קליטה. אחר סתם רוצה לגור בארץ. שלישי מעוניין בתעודת גיור כדי שיוכל להינשא לבחירת ליבו ללא התנגדות משפחתה. וכך הלאה. מה עושים בתי הדין? בפשטות, דורשים מהמועמדים להכיר על מה הם חותמים. הרי אדם לא יכול לקבל על עצמו מערכת חוקים וכללים אם הוא כלל לא מכיר אותם. זה מגוחך וברור שאין בכך כנות. בשביל לדעת שהוא מעוניין בזה, הוא צריך להכיר על מה הוא מדבר. איך יכיר? ילמד! לכן המועמדים לגיור לומדים את בסיסי היהדות טרם שהם יכולים לקבל את החותמת הרשמית. זה כל הסיפור (על רגל אחת). יותר מזה, ההלכה מחייבת את המגיירים להקשות בדווקנות על המועמדים. זה לא נעשה משנאת האדם, אלא מתוך אותו עניין בדיוק, רצון לוודא ברמת ודאות גבוהה ככל שניתן, שהמועמד לגיור מתכוון בכנות מלאה ובתום לב מלא להתגייר ולא סתם עובר את התהליך מסיבות אינטרסנטיות כאלה או אחרות.

אותו עניין מתבטא בדרישת בתי הדין (רובם ככולם) שהמועמד לגיור יתחייב לקיים את מצוות התורה לאחר גיורו. הדברים גם כאן, פשוטים להחריד. הרי אדם שאומר מראש 'אני רוצה להתגייר, אבל לאחר הגיור אשים פס על התורה ועל הוראות הבורא ואעשה מה שבא לי בדיוק כפי שעשיתי לפני כן', פר הגדרה לא ניתן לקבל את כנות כוונותיו בהליך כולו! לעומתו אדם שבאמת ובתמים מתכוון לקיים את מצוות התורה ולחיות על-פי היהדות (ההלכה בלע"ז), לגביו אפשר לומר שכוונותיו כנות ורציניות, ומתוך כך להמשיך בתהליך הגיור.


נמצאנו למדים מספר דברים;
ראשית גיורה של רות המואביה היה גיור על-פי כל כללי ההלכה, גם אם לכאורה היה קצרצר הן במילים והן במעשים.
שנית הליך הגיור של ימינו לא שונה משמעותית ממה שהיה בעבר. מה ששונה, הוא כוחם/סמכותם של דייני ביה"ד לגיור ללמוד על כנות כוונות המועמד העומד לפניהם. טול היום מכשיר כמעין פוליגרף שיש בכוחו תוך שניות בודדות להודיע לדיינים באופן חד-משמעי ומובהק אם כוונות המועמד רציניות אם לאו, והליך הגיור בארץ יוכל להתקצר בחצי ויותר. אבל אין מכשיר כזה בנמצא, אז פועלים כמו שפועלים בלית ברירה אחרת.

עוד נמצאנו למדים, שמועמד לגיור שאינו מתכוון ברצינות למלא אחר הוראות הבורא ומחליט מראש שהוא יכול/מתכנן לקיים רק מחצית, גיורו אינו גיור. כלומר אדם כזה, גם אם יקבל בדרך כלשהי תעודת גיור עם חותמת יפיפיה שמצהירה עליו כגדול היהודים אי-פעם, כלל לא יהיה יהודי על-פי ההלכה (קרי ע"פ היהדות). שם בדיוק נעוצה הבעיה כולה ב'גיורים' רפורמיים (ומפאת קוצר המקום אין כאן המקום להרחיב יתר על המידה לגבי עמדת הדת הרפורמית לתורה וכו'). אדם כזה פשוט לא יהיה יהודי, לא יהיה גר צדק, לא יהיה חלק מעמנו. גם לא אם הוא, התקשורת הישראלית, יאיר לפיד, וכל בני משפחתו, יראו בו מינימום את משה רבינו.


כל הנ"ל כאמור, באמת על רגל אחת.
כרגיל - הבל הבלים הכל הבל.
מי שמגדיר עצמו כיהודי, אפילו לא חתך את ספח העור על הזיין שלו [ערלה ] הוא יהודי. אפשר לחשוב איזה כבוד גדול זה להיות יהודי ולהשתייך לעדת אנשים עם פסיכוזה רוחנית קשה.
 

Harrington

Well-known member
מנהל
כרגיל - הבל הבלים הכל הבל.
כרגיל, תגובה בוגרת ועניינית.
תצטרך לסלוח לי שלא המשכתי לקרוא מעבר לכאן. אם וכאשר תוכל להתעלות ולהניב תגובה עניינית ובוגרת, אשמח לשמוע. עד אז אין לי עניין לבזבז זמן ואנרגיה על קריאת מלל בסגנון הזה. עמך הסליחה.
 

eקא זו או

Well-known member
כרגיל, תגובה בוגרת ועניינית.
תצטרך לסלוח לי שלא המשכתי לקרוא מעבר לכאן. אם וכאשר תוכל להתעלות ולהניב תגובה עניינית ובוגרת, אשמח לשמוע. עד אז אין לי עניין לבזבז זמן ואנרגיה על קריאת מלל בסגנון הזה. עמך הסליחה.
אין מה לקרוא מעבר לכך.
הבל הבלים, שטויות במיץ עגבניות, כתתיות ושבטיות עם כללי כניסה כמו לחבורת בנים או לכנופיות רחוב מהגרועות שיש. מה יש לקרוא יותר? העובדה שאינך מצליח להתאפק ולא להגיב אומרת הכל על רמת הבטחון שלך בהבלים שאתה כותב.
 

Harrington

Well-known member
מנהל
אין מה לקרוא מעבר לכך.
טוב שאתה יודע מה שוות תגובותיך האלו.
הבל הבלים
כאמור, אם וכאשר תצליח להגיע לרמה בה אתה מנפיק תגובה עניינית, בוגרת, מבוגרת, ניתן יהיה להתדיין. עד אז אם כל מה שחשוב לך זה לחזור כמו תוכי על אותה מנטרה, לך על זה. אני האחרון שאעצור בעד אנשים מלהביע את מצבם ורמתם בפומבי, על אף שאני מצטער וכואב על אנשים שלא יכולים אלא לנהוג כך.
בזאת מיצינו. קצת משעמם לקרוא רק מילים ראשונות של תגובות מתוך הבנה שמהם לומדים את הרמה שתופיע בהמשך. אז תרגיש חופשי להמשיך לתקוף/להשחיר/להשמיץ כאוות נפשך. אין לי אלא לקוות ששחרור הקיטור מסייע לך לשחרר את הלחץ והצרבת. אבל לא אשתתף עוד במשחק עד שתעלה את הרמה מעט.
המשך יום שקט ונעים.
 

שחר 676

Well-known member
מנהל
כרגיל - הבל הבלים הכל הבל.
מי שמגדיר עצמו כיהודי, אפילו לא חתך את ספח העור על הזיין שלו [ערלה ] הוא יהודי. אפשר לחשוב איזה כבוד גדול זה להיות יהודי ולהשתייך לעדת אנשים עם פסיכוזה רוחנית קשה.
אוטואנטישמיות אופיינית לשמאלני ארץ ישראל.

אנו לא מופתעים.
 

marabo

Well-known member
כרגיל - הבל הבלים הכל הבל.
מי שמגדיר עצמו כיהודי, אפילו לא חתך את ספח העור על הזיין שלו [ערלה ] הוא יהודי. אפשר לחשוב איזה כבוד גדול זה להיות יהודי ולהשתייך לעדת אנשים עם פסיכוזה רוחנית קשה.
ואם אני אגדיר עצמי כראש ממשלה, אז אני אהיה ראש הממשלה?
 

eקא זו או

Well-known member
ואם אני אגדיר עצמי כראש ממשלה, אז אני אהיה ראש הממשלה?
תגדיר, מה אכפת לי אני?
אתה יכול להגדיר עצמך כחול, זהב, מוט שטיפת רצפה או צריח של כנסיה . ברור לך, אני מקווה, שההשוואה שלך בעלת ערך של קליפת השום? בטח למדוך בישיבע איך לערוך השוואה, נכון?
 

AVIKO13

Well-known member
על אף שבדרך כלל אינני נוהג לפתוח שרשורים בפורום זה, מפאת חשיבות הדברים (בעיני) שיובנו היטב, במיוחד בהתחשב בכך שממילא כולם מדברים עליהם על אף שחלק גדול מהדוברים לא מבין בו מאומה, בחרתי להביא, מאוד על רגל אחת (על אף שזה ייראה ארוך), הסבר קצר על תהליך הגיור, מרות המואביה ואף לפניה, עד ימינו.

הדברים לא נועדו דווקא לניגוח צד כזה או אחר או לדיון אלים. הם נטו אינפורמטיביים. מי שיקבל יקבל, מי שלא לא. זה בסדר גמור. אבל חשוב, לעניות דעתי, שלפחות ההסבר הנ"ל יופיע על-מנת שמי שיהיה מעוניין בו, יוכל לדעת ולהבין במה דברים אמורים. בין אם יקבל זאת ובין אם לאו.

קריאה מהנה.



מהו גיור?
עם ישראל לרגלי הר סיני הצהיר בפני הקב"ה: "נעשה ונשמע".
משמעות הדברים פשוטה; אנו מכירים בך כקל יחיד ומקבלים עלינו את תורתך. "נעשה", כלומר נקיים את מצוות התורה (=הנחיותיך). לאחר מכן גם "נשמע", כלומר נלמד את התורה (ממילא אחת ממצוותיה שהתחייבנו לקיים).
זה למעשה ההליך שהפך את כולנו, את כל עם ישראל, למה שמכונה היום 'יהודים'.

הליך הגיור הוא אם כן, אם נתמצת את זה לאחר הניתוח הנ"ל, בשני צעדים: האחד הכרה בקל האחד כקל יחיד והמלכתו עלינו והשני הוצאת קבלת עול מלכות שמיים מהכוח אל הפועל, על-ידי התחייבות לקיים את כל הוראות הבורא שהמלכנו על עצמנו.

רות המואביה התגיירה באומרה: "עמך עמי ואלוקייך אלוקי".
במשפט בודד, קצר ולכאורה פשוט זה, היא עשתה בדיוק את מה שאנחנו עשינו לרגלי הר סיני. היא הודיעה על קבלתה את הקל האחד והיחיד כקל שלה והכרה בו כקל יחיד, מתוך כך נובע גם קיום מצוותיו כמובן, ובנוסף הודיעה על רצונה להצטרף לעם היהודי ולהיות חלק בלתי נפרד ממנו.

אמור מעתה, הליך הגיור מתחלק לשניים וחצי חלקים: החלק הראשון הוא הכרה בקל כקל יחיד, החלק השני הוא המלכתו על המועמד לגיור, מה שכולל כמובן גם היענות לקיום מצוותיו, והשלישי הוא רצון להצטרף לעם היהודי כחלק אינהרנטי ממנו.

בימינו הסיטואציה לכאורה שונה. בתי הדין לגיור (בכל המסלולים האורטודוקסיים) דורשים סדרה של לימודים ואף נקיטת צעדים בפועל שמעידים על רצון כן ואמיתי של המועמד לגיור, להצטרף לעם היהודי וכו'. על פניו זה סותר את כל מה שכתבנו למעלה. תיארנו את הליכי הגיור 'המקוריים' כתהליכים קצרים ופשוטים לכאורה. הבעת משפט קצר ותו לא. אז מי הסמיך את בתיה"ד דהיום לדרוש לימודים ארוכים, לעתים של שנים, ולעבור שלל עניינים שמוכיחים את כנות כוונת המועמד לגיור?

התשובה היא פשוטה והיא עולם המציאות. אין לנו כל דרך לדעת את כנות כוונת המועמד. אם בגיור בישראל או מתוך רצון להגר לישראל למשל עסקינן, הרי שיש שלל סיבות מדוע אדם ירצה להתגייר. אחד רוצה זאת כדי לקבל סל קליטה. אחר סתם רוצה לגור בארץ. שלישי מעוניין בתעודת גיור כדי שיוכל להינשא לבחירת ליבו ללא התנגדות משפחתה. וכך הלאה. מה עושים בתי הדין? בפשטות, דורשים מהמועמדים להכיר על מה הם חותמים. הרי אדם לא יכול לקבל על עצמו מערכת חוקים וכללים אם הוא כלל לא מכיר אותם. זה מגוחך וברור שאין בכך כנות. בשביל לדעת שהוא מעוניין בזה, הוא צריך להכיר על מה הוא מדבר. איך יכיר? ילמד! לכן המועמדים לגיור לומדים את בסיסי היהדות טרם שהם יכולים לקבל את החותמת הרשמית. זה כל הסיפור (על רגל אחת). יותר מזה, ההלכה מחייבת את המגיירים להקשות בדווקנות על המועמדים. זה לא נעשה משנאת האדם, אלא מתוך אותו עניין בדיוק, רצון לוודא ברמת ודאות גבוהה ככל שניתן, שהמועמד לגיור מתכוון בכנות מלאה ובתום לב מלא להתגייר ולא סתם עובר את התהליך מסיבות אינטרסנטיות כאלה או אחרות.

אותו עניין מתבטא בדרישת בתי הדין (רובם ככולם) שהמועמד לגיור יתחייב לקיים את מצוות התורה לאחר גיורו. הדברים גם כאן, פשוטים להחריד. הרי אדם שאומר מראש 'אני רוצה להתגייר, אבל לאחר הגיור אשים פס על התורה ועל הוראות הבורא ואעשה מה שבא לי בדיוק כפי שעשיתי לפני כן', פר הגדרה לא ניתן לקבל את כנות כוונותיו בהליך כולו! לעומתו אדם שבאמת ובתמים מתכוון לקיים את מצוות התורה ולחיות על-פי היהדות (ההלכה בלע"ז), לגביו אפשר לומר שכוונותיו כנות ורציניות, ומתוך כך להמשיך בתהליך הגיור.


נמצאנו למדים מספר דברים;
ראשית גיורה של רות המואביה היה גיור על-פי כל כללי ההלכה, גם אם לכאורה היה קצרצר הן במילים והן במעשים.
שנית הליך הגיור של ימינו לא שונה משמעותית ממה שהיה בעבר. מה ששונה, הוא כוחם/סמכותם של דייני ביה"ד לגיור ללמוד על כנות כוונות המועמד העומד לפניהם. טול היום מכשיר כמעין פוליגרף שיש בכוחו תוך שניות בודדות להודיע לדיינים באופן חד-משמעי ומובהק אם כוונות המועמד רציניות אם לאו, והליך הגיור בארץ יוכל להתקצר בחצי ויותר. אבל אין מכשיר כזה בנמצא, אז פועלים כמו שפועלים בלית ברירה אחרת.

עוד נמצאנו למדים, שמועמד לגיור שאינו מתכוון ברצינות למלא אחר הוראות הבורא ומחליט מראש שהוא יכול/מתכנן לקיים רק מחצית, גיורו אינו גיור. כלומר אדם כזה, גם אם יקבל בדרך כלשהי תעודת גיור עם חותמת יפיפיה שמצהירה עליו כגדול היהודים אי-פעם, כלל לא יהיה יהודי על-פי ההלכה (קרי ע"פ היהדות). שם בדיוק נעוצה הבעיה כולה ב'גיורים' רפורמיים (ומפאת קוצר המקום אין כאן המקום להרחיב יתר על המידה לגבי עמדת הדת הרפורמית לתורה וכו'). אדם כזה פשוט לא יהיה יהודי, לא יהיה גר צדק, לא יהיה חלק מעמנו. גם לא אם הוא, התקשורת הישראלית, יאיר לפיד, וכל בני משפחתו, יראו בו מינימום את משה רבינו.


כל הנ"ל כאמור, באמת על רגל אחת.

הפכנו מאומה של אנשים שכדי לשרוד זייפו תעודות שאינם יהודים
לאומה שאנשים נלחמים כדי להשתייך אליה.
ובהחלט צריך לסנן גורמים לא רצויים .
הרי אפילו רק בשביל לקבל חיסונים יימצא מי שיהיה מוכן להתגייר כיום
עד כדי כך הגענו.

אבל זה גם לא הגיוני להעלות לכאן בני אדם
לספר להם שהם נחשבים מבחינת המדינה כיהודים
לגרום להם להעתיק את מרכז חייהם
ושרק אחר כך יגלו שהם יהודים לצרכים מסויימים אבל לא יהודים לצרכים אחרים.

צריך להיות קו אחיד וברור של המדינה
האחדה של התחום האזרחי עם הצד הדתי.

גם לא ייתכן שדעת תורה של רבנים מובילים לא תתקבל .
איך אפשר לטעון שיהודי אתיופיה אינם יהודים אחרי שמר"ן פסק שהם יהודים ?
איך יכלו לפסול גיורים של הרב דרוקמן ?
 

eקא זו או

Well-known member
מסכים איתך.
אבל זה גם לא הגיוני להעלות לכאן בני אדם
לספר להם שהם נחשבים מבחינת המדינה כיהודים
לגרום להם להעתיק את מרכז חייהם
ושרק אחר כך יגלו שהם יהודים לצרכים מסויימים אבל לא יהודים לצרכים אחרים.

צריך להיות קו אחיד וברור של המדינה
האחדה של התחום האזרחי עם הצד הדתי.

גם לא ייתכן שדעת תורה של רבנים מובילים לא תתקבל .
איך אפשר לטעון שיהודי אתיופיה אינם יהודים אחרי שמר"ן פסק שהם יהודים ?
איך יכלו לפסול גיורים של הרב דרוקמן ?
הבעיה כפולה -
בישראל בניגוד למדינות העולם זרם היהדות השליט מבחינה דתית הוא החרדי. זה הזרם עמו הציונות כרתה ברית. המפד"ל, הפועל המזרחי שהיה דתי פתוח לרוחות העולם, ללא חרדת אונס, כפייה או כל שטות אחרת של מטורללי מאה שערים ומוטרפות בית שמש הופך עם הזמן לחרדי, חלקו אנטי ציוני.
אז כידוע אצל יהודים - לכסף אין ריח, עד שבעליו נכנס אליך הביתה, ואז יש לו ריח, תמשיך להשתמש בכסף, אבל את בעליו תשליך החוצה כפסולת לא ראויה. אלה בדיוק חרדי ישראל, הפוליטיקאיןם שלהם והעסקונה צרת האופק והמסוכנת מאוד שלהם.
המלחמה היא על כסף, על תקציבים, על ערי מסכנות וערים בצורות או פרוזות. יהודים רפורמים/קונסרבטיבים כי יתרבו כאן ישנו את מאזן הכוח של אלה שחיים חיי טפילות על חשבון מדינת ישראל, שבאמת מאמינים ש"חקירותיהם" עאלק בכתבי היהדות מייצרות איזה ערך תרבותי חשוב למישהו, כמעט כמו הפרופסורים לרפואה. או אז, מאה שויירים תחזור להיות בדיוק מה שהיא, גטו צפוף, מסריח, מועד למחלות, כמו גטאות אחרים של מיעוטים אחרים בעולם, שאף שפוי לא יכנס בהם, ורק מעט מצליחים להציל נפשם מהם. [ סעו לפאוולות בברזיל, כן..? ]
 

Harrington

Well-known member
מנהל
אבל זה גם לא הגיוני להעלות לכאן בני אדם
לספר להם שהם נחשבים מבחינת המדינה כיהודים
לגרום להם להעתיק את מרכז חייהם
ושרק אחר כך יגלו שהם יהודים לצרכים מסויימים אבל לא יהודים לצרכים אחרים.
עם זה אני מסכים לגמרי ואני 'צועק' זאת כבר שנים. אבל מי שאשם בכך הוא זה שמרמה את אותם אנשים לכתחילה. אם למשל פונה נכרי לדת הרפורמית בבקשה להתגייר והם לא מספרים לו מראש (למשל עד לפסה"ד והיום בכל נושא דתי) שה'גיור' הזה לא מוכר ע"י המדינה ו/או ע"י רוב העם היהודי על מוסדותיו, הם אלה שאשמים בכאב ובצער שייווצרו לאותו אדם בהמשך הדרך.

רואים את זה הרבה מאוד אצל אנשים צעירים שמגיעים להינשא. סיפרו להם שהם יהודים לכל דבר ועניין. לעתים הם יודעים שהמשפחה עברה הליך 'גיור' רפורמי, לעתים לא. אבל כשהם מגיעים בפועל לרבנות כדי להינשא, משוכנעים שכל מה שהם צריכים לעשות זה תהליכי רישום ואודרוב לחופה, והם שומעים לראשונה שאחד מהם כלל לא נחשב יהודי, הדמעות זולגות כמים. כמובן שבמקביל התשקורת תאשים את הרבנות, כולם יצקצקו בלשון על הדתיים הרשעים האלה, וכו'. אבל הלכה למעשה הם לא אשמים בכלום. מי שאשם הוא מי שהונה אותם לכתחילה.
צריך להיות קו אחיד וברור של המדינה
האחדה של התחום האזרחי עם הצד הדתי.
זאת כבר טענה לבית המשפט. הוא זה שקבע שיש הבדל בין רישום למערך האזרחי של משרד הפנים לבין המוסדות הדתיים של המדינה. זה נקבע כבר לפני שנים רבות, כשלראשונה בית המשפט הכיר ב'גיורים' של הדת הרפורמית (אז בחו"ל בלבד). בעיני החלטה מפגרת אז (כמו זו של היום), שבטווח הארוך בס"ה פוגעת בעותרים ולא מסייעת להם במאומה. אבל זה בית המשפט היקר שלנו.
גם לא ייתכן שדעת תורה של רבנים מובילים לא תתקבל .
איך אפשר לטעון שיהודי אתיופיה אינם יהודים אחרי שמר"ן פסק שהם יהודים ?
איך יכלו לפסול גיורים של הרב דרוקמן ?
עם זה אני דווקא לא מסכים. מבלי להתייחס לדמות רבנית כזו או אחרת, עובדתית יש מחלוקות הלכתיות בקרב הרבנים. אין בזה שום חידוש וכך היהדות 'עובדת' מאז ומתמיד. זה שרב פלוני סבור שא' לא מחייב את רב אלמוני.
כמובן שהמחלוקת צריכה להיות עניינית ולשם שמיים. זאת למשל, לעניות דעתי, הייתה טעותו של חה"כ פינדרוס השבוע, כאשר שלל באופן גורף את כל הגיורים המתקיימים בצה"ל. הוא שכח או שאינו הכיר, שכל הגיורים האלו ללא יוצא מן הכלל, על אף שמתחילים בצה"ל, מתבצעים בסופו של דבר על-ידי בית דין לגיור של הרבנות הראשית (שחלקם הגדול מורכבים מחרדים). כך שאם בעבר הרחוק נכון היה לומר את שאמר, בימינו זה בוודאי שלא נכון. אז פינדרוס התנצל על אמירתו זו וזה בסדר. אבל בסופו של דבר, לצערנו אנחנו לא במצב (תקופה) בה יש סנהדרין שדעתו קובעת לכולי עלמא. יש אמנם מספר רבנים, מצומצם יחסית, שמקובלים על כלל הציבור. אבל עדיין זה לא מסייע מספיק בדברים הללו. אין מה לבוא על כך בטענות. זה פשוט המצב ואין בלתו.
 
למעלה