גם אני, כמו דנה, לא צפיתי
קראתי את הספר הראשון, ו... איך לומר את זה.
הדמות הראשית, טריס? היא ממש סבבה.
הפרוטגוניסט הגברי, פור, גם סבבה.
העלילה... מה?
כאילו ברצינות. מה. מה ההגיון בלחלק אנשים לפי תכונות אופי? מה ההגיון בכך שאדם יכול להיות או אמיץ, או חכם, או נחמד, או כן, אבל לא יכול להיות אף אחד מהם ביחד? סליחה, יותר גרוע, שאם הוא חס וחלילה שניהם ביחד אז הוא לא בסדר וצריך להשמיד אותו?! כאילו, מה? מה?
וגם... מי לעזאזל לימד את הסופרת על תכונות? ממתי אומץ מתבטא בלקפוץ מגגות של בניינים או מרכבת שלא מפסיקה לנסוע? זה לא אומץ זה טמטום. וממתי אנשים שמקריבים את עצמם צריכים ללבוש רק אפור? וממתי כנות היא להיות חסר טאקט ולומר גם אמת מכוערת ומגעילה?
בקיצור, העלילה פשוט מטופשת. שרדתי את הספר הראשון כי עוד חיבבתי את טריס, אבל הספר השני כבר כל כך לא עניין אותי שויתרתי...