מה קרה???

[זאת א נ י]

מה קרה???

מה קרה???
כמעט שבוע מפתיחת הפורום ו.......................מוות קליני אולי זה מדגיש עד כמה הפורום הזה לא נחוץ? שהרי כמה אפשר לדון בשאלות טריויאליות של ביביסיטר בזמן שאיבה, או בעיטות מהפעוט אחרי החזרה? או אולי ימשיך נפתח עוד שירשור בעניין השם, או אולי "מתי נחזור לטיפולים"? חייבת לציין שהיה צפוי ולפני שתצלבו אותי, אני אחת מכן/ם, רק בלי הרבה ביצים (או נכון יותר ביציות

)

 

[מאיו]

ואולי קשה לנו להתנתק מהפורום הקודם

מה קרה???
כמעט שבוע מפתיחת הפורום ו.......................מוות קליני אולי זה מדגיש עד כמה הפורום הזה לא נחוץ? שהרי כמה אפשר לדון בשאלות טריויאליות של ביביסיטר בזמן שאיבה, או בעיטות מהפעוט אחרי החזרה? או אולי ימשיך נפתח עוד שירשור בעניין השם, או אולי "מתי נחזור לטיפולים"? חייבת לציין שהיה צפוי ולפני שתצלבו אותי, אני אחת מכן/ם, רק בלי הרבה ביצים (או נכון יותר ביציות

)

ואולי קשה לנו להתנתק מהפורום הקודם
מסיבות שונות ואחת מהן היא שברגע שמגיעים לפה, אין דרך חזרה. יש מין חיץ סמוי בין המטופלות שכמהות לילד הראשון לבין המטופלות שכמהות לילד לא ראשון

 

[רוצה עוד 1]

אני דווקא חושבת שמאי נגעה במשהו

ואולי קשה לנו להתנתק מהפורום הקודם
מסיבות שונות ואחת מהן היא שברגע שמגיעים לפה, אין דרך חזרה. יש מין חיץ סמוי בין המטופלות שכמהות לילד הראשון לבין המטופלות שכמהות לילד לא ראשון

אני דווקא חושבת שמאי נגעה במשהו
מעניין. למרות השמחה שהביעו פה חלק מהאנשים על כך שיש מקום לאוורר את הנושאים שהם בבחינת "NO NO" בפורום פוריות, עדיין יש איזשהו מחסום שקשה לנו לעבור. כל כך התרגלנו שהילדים הם מחוץ לתחום.... אנחנו הרי אוהבים את הילדים שלנו לאין שיעור והם הדבר היקר לנו הכי בעולם. אבל כל הורה יודע שביומיום קשה לפעמים. ויש ימים ורגעים שהאפרוחים המקסימים שלנו (שלי לפחות) נהיים מפלצים קטנים שיודעים ללחוץ לנו על כל הכפתורים הלא-נכונים ולהוציא אותנו מהדעת. ואם במקרה אנחנו על הורמונים או לקראת הבטא או מייד אחרי שלילי (וכו וכו), כשאנחנו כבר ממילא "מחוץ לדעתנו", ההתמודדות קשה פי כמה וכמה. אז השאלה היא: האם פורום פוריות (לאמהות, להורים, למשפחות, לסיבוב שני......וכו´) זה מקום לגיטימי לקטר על כמה קשה להיות הורה (בכלל, ובטיפולים בפרט?) זהו המקום הנכון להכות על חטא על איזו מפלצת עצבנית וצרחנית נהייתי, ואיך איבדתי את הסבלנות כלפיהם? האם אני לא אחטוף פה איזה ריקושט של מישהי (אלמונית או לא) שמנסה בפעם הראשונה, בנוסח "באיזו זכות...?" (אני לא יכולה לשכוח את השרשרת של "נועה של ים" מלפני כחודש). אז אני כמובן חושבת שזה כן המקום ובדיוק בשביל זה כל כך רציתי שיהיה המקום הזה (ושוב תודה נועם וליאור). אני אפילו מוכנה להסתכן בחטיפת תגובות קשות. אני מסכימה עם מאי שיש חיץ מסויים (סמוי או לא) בין אלו שכבר הורים לאלה שמנסים בפעם הראשונה. הרי כבר הוסכם מזמן, שלמרות שההתמודדות מאוד דומה בחלק מהמישורים היא גם שונה בהרבה אספקטים אחרים. אם כל הזמן נחשוב איך יביטו עלינו "שם", נפסיד את ההזדמנות לגעת בנקודות הכואבות שמעסיקות אותנו ושעבורם נוצר המקום הזה.

 

[סיגל של שגיא]

כבר כתבתי ב"להיות הורים" במסגרת

אני דווקא חושבת שמאי נגעה במשהו
מעניין. למרות השמחה שהביעו פה חלק מהאנשים על כך שיש מקום לאוורר את הנושאים שהם בבחינת "NO NO" בפורום פוריות, עדיין יש איזשהו מחסום שקשה לנו לעבור. כל כך התרגלנו שהילדים הם מחוץ לתחום.... אנחנו הרי אוהבים את הילדים שלנו לאין שיעור והם הדבר היקר לנו הכי בעולם. אבל כל הורה יודע שביומיום קשה לפעמים. ויש ימים ורגעים שהאפרוחים המקסימים שלנו (שלי לפחות) נהיים מפלצים קטנים שיודעים ללחוץ לנו על כל הכפתורים הלא-נכונים ולהוציא אותנו מהדעת. ואם במקרה אנחנו על הורמונים או לקראת הבטא או מייד אחרי שלילי (וכו וכו), כשאנחנו כבר ממילא "מחוץ לדעתנו", ההתמודדות קשה פי כמה וכמה. אז השאלה היא: האם פורום פוריות (לאמהות, להורים, למשפחות, לסיבוב שני......וכו´) זה מקום לגיטימי לקטר על כמה קשה להיות הורה (בכלל, ובטיפולים בפרט?) זהו המקום הנכון להכות על חטא על איזו מפלצת עצבנית וצרחנית נהייתי, ואיך איבדתי את הסבלנות כלפיהם? האם אני לא אחטוף פה איזה ריקושט של מישהי (אלמונית או לא) שמנסה בפעם הראשונה, בנוסח "באיזו זכות...?" (אני לא יכולה לשכוח את השרשרת של "נועה של ים" מלפני כחודש). אז אני כמובן חושבת שזה כן המקום ובדיוק בשביל זה כל כך רציתי שיהיה המקום הזה (ושוב תודה נועם וליאור). אני אפילו מוכנה להסתכן בחטיפת תגובות קשות. אני מסכימה עם מאי שיש חיץ מסויים (סמוי או לא) בין אלו שכבר הורים לאלה שמנסים בפעם הראשונה. הרי כבר הוסכם מזמן, שלמרות שההתמודדות מאוד דומה בחלק מהמישורים היא גם שונה בהרבה אספקטים אחרים. אם כל הזמן נחשוב איך יביטו עלינו "שם", נפסיד את ההזדמנות לגעת בנקודות הכואבות שמעסיקות אותנו ושעבורם נוצר המקום הזה.

כבר כתבתי ב"להיות הורים" במסגרת
הודעת ה HELP

שלי בנוגע לשינה על יסורי המצפון הקשים מנשוא כשאני כועסת על שגיא או רוצה 10 דקות שקטות לשתות את הקפה. אני חושבת שקשה לנו עם ה"נורמאליות" שבכעס בגלל מה שעברנו בדרך להורות וגם בגלל שציירנו לנו את ההורות בצבעים מאוד פסטוראלים. ראינו את עצמנו מטיילים ען הילדים החוץ ולא נתקעים איתם ימיםש למים בבית בגלל החום, ראינו את עצמנו יוצאים בבוקר לעבודה מסודרים ויפים עם ילד מחייך בידיים וקיבלנו את עצמנו עם חולצה שמקומטת לפעמים (כי למי יש כוח לגהץ ב-5 לפנות בוקר), שיער שלא תמיד מסודר (כי מישהו

משך בו), וליפסטיק שנמרח על הצוארון (כי מישהו דאג למרוח אותו שם, והמישהו הזה הוא ה

היקר שלנו). אז יסורי המצפון עם ענקיים, ואני יכולה לתאר לעצמי שהם מקבלים משמעות אחרת בגלל ה"עבר" שלנו.

 

[ליאור של חנה]

אנחנו התכוננו מבעוד מועד

כבר כתבתי ב"להיות הורים" במסגרת
הודעת ה HELP

שלי בנוגע לשינה על יסורי המצפון הקשים מנשוא כשאני כועסת על שגיא או רוצה 10 דקות שקטות לשתות את הקפה. אני חושבת שקשה לנו עם ה"נורמאליות" שבכעס בגלל מה שעברנו בדרך להורות וגם בגלל שציירנו לנו את ההורות בצבעים מאוד פסטוראלים. ראינו את עצמנו מטיילים ען הילדים החוץ ולא נתקעים איתם ימיםש למים בבית בגלל החום, ראינו את עצמנו יוצאים בבוקר לעבודה מסודרים ויפים עם ילד מחייך בידיים וקיבלנו את עצמנו עם חולצה שמקומטת לפעמים (כי למי יש כוח לגהץ ב-5 לפנות בוקר), שיער שלא תמיד מסודר (כי מישהו

משך בו), וליפסטיק שנמרח על הצוארון (כי מישהו דאג למרוח אותו שם, והמישהו הזה הוא ה

היקר שלנו). אז יסורי המצפון עם ענקיים, ואני יכולה לתאר לעצמי שהם מקבלים משמעות אחרת בגלל ה"עבר" שלנו.

אנחנו התכוננו מבעוד מועד
אני לא חובב ליפסטיקים ולשמחתי גם חנה לא משוגעת על זה שיער ? אני מגלח, חנה סתם קצוצה והכי חשוב כתבנו מראש שיר למקרה של עצבים הוא הולך ככה מי שמכיר שיפזם... "יש לי שיר שמעצבן(ת) אנשים..." ליאור

 

[נועם@בת]

זאת בדוק הסיבה שביקשתי לפתוח פורום

אני דווקא חושבת שמאי נגעה במשהו
מעניין. למרות השמחה שהביעו פה חלק מהאנשים על כך שיש מקום לאוורר את הנושאים שהם בבחינת "NO NO" בפורום פוריות, עדיין יש איזשהו מחסום שקשה לנו לעבור. כל כך התרגלנו שהילדים הם מחוץ לתחום.... אנחנו הרי אוהבים את הילדים שלנו לאין שיעור והם הדבר היקר לנו הכי בעולם. אבל כל הורה יודע שביומיום קשה לפעמים. ויש ימים ורגעים שהאפרוחים המקסימים שלנו (שלי לפחות) נהיים מפלצים קטנים שיודעים ללחוץ לנו על כל הכפתורים הלא-נכונים ולהוציא אותנו מהדעת. ואם במקרה אנחנו על הורמונים או לקראת הבטא או מייד אחרי שלילי (וכו וכו), כשאנחנו כבר ממילא "מחוץ לדעתנו", ההתמודדות קשה פי כמה וכמה. אז השאלה היא: האם פורום פוריות (לאמהות, להורים, למשפחות, לסיבוב שני......וכו´) זה מקום לגיטימי לקטר על כמה קשה להיות הורה (בכלל, ובטיפולים בפרט?) זהו המקום הנכון להכות על חטא על איזו מפלצת עצבנית וצרחנית נהייתי, ואיך איבדתי את הסבלנות כלפיהם? האם אני לא אחטוף פה איזה ריקושט של מישהי (אלמונית או לא) שמנסה בפעם הראשונה, בנוסח "באיזו זכות...?" (אני לא יכולה לשכוח את השרשרת של "נועה של ים" מלפני כחודש). אז אני כמובן חושבת שזה כן המקום ובדיוק בשביל זה כל כך רציתי שיהיה המקום הזה (ושוב תודה נועם וליאור). אני אפילו מוכנה להסתכן בחטיפת תגובות קשות. אני מסכימה עם מאי שיש חיץ מסויים (סמוי או לא) בין אלו שכבר הורים לאלה שמנסים בפעם הראשונה. הרי כבר הוסכם מזמן, שלמרות שההתמודדות מאוד דומה בחלק מהמישורים היא גם שונה בהרבה אספקטים אחרים. אם כל הזמן נחשוב איך יביטו עלינו "שם", נפסיד את ההזדמנות לגעת בנקודות הכואבות שמעסיקות אותנו ושעבורם נוצר המקום הזה.

זאת בדוק הסיבה שביקשתי לפתוח פורום
לצערי, שום מקום ברשת לא בטוח ממקלדתה שלה אלמונית. והאלמונית יכולה להיות גם אחת הכותבות הרגילות שעלה לה הסעיף והיא מתביישת להודות בכך, אז היא מכניסה לך מתחת לחגורה בעילומשם. אלו בדיוק ההתלבטויות שאי אפשר להעלות בפורום פוריות. כמו הדיון המאוד מעניין על החשש שהילדה תשאר בת יחידה. כולנו צריכים לקחת בחשבון שהתגובות יהיו הורמונליות. ולא להגרר לוויכוחים או לעלבונות אלא להמשיך בדיון ולקבל שיש דעות שונות. ברגע שמתרגלים לנהל דיון שאינו תחרות ואינו ויכוח, החיים הופכים קלים יותר. נועם

 

[רוצה עוד 1]

בינתיים האלמונית שלנו היא מהסוג

זאת בדוק הסיבה שביקשתי לפתוח פורום
לצערי, שום מקום ברשת לא בטוח ממקלדתה שלה אלמונית. והאלמונית יכולה להיות גם אחת הכותבות הרגילות שעלה לה הסעיף והיא מתביישת להודות בכך, אז היא מכניסה לך מתחת לחגורה בעילומשם. אלו בדיוק ההתלבטויות שאי אפשר להעלות בפורום פוריות. כמו הדיון המאוד מעניין על החשש שהילדה תשאר בת יחידה. כולנו צריכים לקחת בחשבון שהתגובות יהיו הורמונליות. ולא להגרר לוויכוחים או לעלבונות אלא להמשיך בדיון ולקבל שיש דעות שונות. ברגע שמתרגלים לנהל דיון שאינו תחרות ואינו ויכוח, החיים הופכים קלים יותר. נועם

בינתיים האלמונית שלנו היא מהסוג
הלגיטימי (לפחות בעיני) ולא הארסי. אבל גם ההיא מן הסתם עוד תגיע ונשרוד גם אותה.

 

[נועם@בת]

אני לא מסכימה איתך

מה קרה???
כמעט שבוע מפתיחת הפורום ו.......................מוות קליני אולי זה מדגיש עד כמה הפורום הזה לא נחוץ? שהרי כמה אפשר לדון בשאלות טריויאליות של ביביסיטר בזמן שאיבה, או בעיטות מהפעוט אחרי החזרה? או אולי ימשיך נפתח עוד שירשור בעניין השם, או אולי "מתי נחזור לטיפולים"? חייבת לציין שהיה צפוי ולפני שתצלבו אותי, אני אחת מכן/ם, רק בלי הרבה ביצים (או נכון יותר ביציות

)

אני לא מסכימה איתך
הפורום הזה לא נועד להחליף את פורום פוריות, הוא נועד לשמש חדר נוסף לשיחות ודיונים שאי אפשר לערוך אותם בפורום פוריות. חוצמזה בששי שבת תמיד יש נפילת מתח. החדר הזה ישמש מידי פעם וינטש מידי פעם, אבל הכי עדיף שכולם יעברו לפורוםה ריון וזהו

נועם ~שמשיגה שיא ב"בלי הרבה ביציות"~

 

[רחל5]

אבל הפורום אפילו לא מופיע עדיין

מה קרה???
כמעט שבוע מפתיחת הפורום ו.......................מוות קליני אולי זה מדגיש עד כמה הפורום הזה לא נחוץ? שהרי כמה אפשר לדון בשאלות טריויאליות של ביביסיטר בזמן שאיבה, או בעיטות מהפעוט אחרי החזרה? או אולי ימשיך נפתח עוד שירשור בעניין השם, או אולי "מתי נחזור לטיפולים"? חייבת לציין שהיה צפוי ולפני שתצלבו אותי, אני אחת מכן/ם, רק בלי הרבה ביצים (או נכון יותר ביציות

)

אבל הפורום אפילו לא מופיע עדיין
ברשימת הפורומים הכללית. הוא בינתיים רק בגדר שמועה... טרם נפתח רשמית. האם אני צודקת?

 

[סיגל של שגיא]

אני דווקא כן חושבת שיש נחיצות

מה קרה???
כמעט שבוע מפתיחת הפורום ו.......................מוות קליני אולי זה מדגיש עד כמה הפורום הזה לא נחוץ? שהרי כמה אפשר לדון בשאלות טריויאליות של ביביסיטר בזמן שאיבה, או בעיטות מהפעוט אחרי החזרה? או אולי ימשיך נפתח עוד שירשור בעניין השם, או אולי "מתי נחזור לטיפולים"? חייבת לציין שהיה צפוי ולפני שתצלבו אותי, אני אחת מכן/ם, רק בלי הרבה ביצים (או נכון יותר ביציות

)

אני דווקא כן חושבת שיש נחיצות
לפורום, למרות שהוא לא פעיל כמו "פוריות" או "הריון אחרי". לצערי הרב, אין מקום אחר לדון בו את הנושאים שכבר דנו בהם ואלו שעוד נדון בהם. בפוריות לא ניתן לדון בנושאים שמעניינים הורים, מפאת רגישותם, וב"הריון אחרי" כבר נכתב שזה לא רלוונטי. אם לא נשוחח על הקשיים, ההתלבטויות, הלוגיסטיקה, המשפחתולוגיה - האם זה אומר שכל אלו לא קיימים? כמדומני שלא. אני לא חושבת שיש מישהו שיצלוב אותך כאן (ולגבי אנונימיות-דעתי ידועה. אני לא חושבת שיש ממה לחשוש גם אם דעתך אינה כדעת הרוב, אבל אני מכבדת, במקרה הזה, את אנונימיותך) בגלל שאת מפקפקת בנחיצות הפורום. אני חושבת, ויאמרו הותיקים ממני, שבכל "לידה" של פורום יש בחינה אינטנסיבית ומעמיקה של נחיצותו. אני רוצה לומר לך, שאצלי נושא הבאת ילד/חזרה לטיפולים (מה שיבוא קודם...) הוא מאוד בוער. בכל יום אני מרגישה וחושבת אחרת, ולצערי, אני לא תמיד מצליחה להתלבט מעל דפי הפורום (עבודה-שגיא-וכד´), ואני בטוחה שיש עוד כמוני. אז לפני שנחליט על התפוגגותו של הפורום, בואו ניתן לו צ´אנס.

 

[ת ו ת]

לא אהבתי את הציניות של כותבת ההודעה

אני דווקא כן חושבת שיש נחיצות
לפורום, למרות שהוא לא פעיל כמו "פוריות" או "הריון אחרי". לצערי הרב, אין מקום אחר לדון בו את הנושאים שכבר דנו בהם ואלו שעוד נדון בהם. בפוריות לא ניתן לדון בנושאים שמעניינים הורים, מפאת רגישותם, וב"הריון אחרי" כבר נכתב שזה לא רלוונטי. אם לא נשוחח על הקשיים, ההתלבטויות, הלוגיסטיקה, המשפחתולוגיה - האם זה אומר שכל אלו לא קיימים? כמדומני שלא. אני לא חושבת שיש מישהו שיצלוב אותך כאן (ולגבי אנונימיות-דעתי ידועה. אני לא חושבת שיש ממה לחשוש גם אם דעתך אינה כדעת הרוב, אבל אני מכבדת, במקרה הזה, את אנונימיותך) בגלל שאת מפקפקת בנחיצות הפורום. אני חושבת, ויאמרו הותיקים ממני, שבכל "לידה" של פורום יש בחינה אינטנסיבית ומעמיקה של נחיצותו. אני רוצה לומר לך, שאצלי נושא הבאת ילד/חזרה לטיפולים (מה שיבוא קודם...) הוא מאוד בוער. בכל יום אני מרגישה וחושבת אחרת, ולצערי, אני לא תמיד מצליחה להתלבט מעל דפי הפורום (עבודה-שגיא-וכד´), ואני בטוחה שיש עוד כמוני. אז לפני שנחליט על התפוגגותו של הפורום, בואו ניתן לו צ´אנס.

לא אהבתי את הציניות של כותבת ההודעה
ובהתחלה חשבתי לא לענות בשל כך. אבל כיוון שהתפתח כאן דיון רציני אוסיף את דעתי. אם ממילא את כל דיוני הפוריות נמשיך לכתוב בפורום פוריות, כל שאר ההודעות הנוגעות בילדים/מתי לחזור לטיפולים/קשיים/התלבטויות/לוגיסטיקה יכולים להתאים לפורום "הורים וטיפולים" שהוא שילוב בין פורום זה לפורום של ליאור. (ואל תכעסו עלי שאני כותבת את זה בפעם המיליון בערך

) תות.

 

[סיגל של שגיא]

אנחנו יכולות לכתוב גם כאן את דיוני

לא אהבתי את הציניות של כותבת ההודעה
ובהתחלה חשבתי לא לענות בשל כך. אבל כיוון שהתפתח כאן דיון רציני אוסיף את דעתי. אם ממילא את כל דיוני הפוריות נמשיך לכתוב בפורום פוריות, כל שאר ההודעות הנוגעות בילדים/מתי לחזור לטיפולים/קשיים/התלבטויות/לוגיסטיקה יכולים להתאים לפורום "הורים וטיפולים" שהוא שילוב בין פורום זה לפורום של ליאור. (ואל תכעסו עלי שאני כותבת את זה בפעם המיליון בערך

) תות.

אנחנו יכולות לכתוב גם כאן את דיוני
הפוריות, אפ´חד לא אסר עלינו זאת.

 

[רומי 007]

../images/Emo8.gifשלום לחסרת הביצים

מה קרה???
כמעט שבוע מפתיחת הפורום ו.......................מוות קליני אולי זה מדגיש עד כמה הפורום הזה לא נחוץ? שהרי כמה אפשר לדון בשאלות טריויאליות של ביביסיטר בזמן שאיבה, או בעיטות מהפעוט אחרי החזרה? או אולי ימשיך נפתח עוד שירשור בעניין השם, או אולי "מתי נחזור לטיפולים"? חייבת לציין שהיה צפוי ולפני שתצלבו אותי, אני אחת מכן/ם, רק בלי הרבה ביצים (או נכון יותר ביציות

)

שלום לחסרת הביצים
מאחלת לך הרבה הרבה ביציות ומהר.... אני מבינה מה את אומרת אבל אני חושבת שגם ראוי לתת לפורום החדש קצת זמן עד שיתבסס. אגב - למען הסר ספק, דעתי דומה לדעתך, אם כי אני לא צינית לעניין הפורום הזה. אני לא מסתירה את דעתי - שהבעתי אותה בעבר בדיונים שליאור פיתח בפורום - שאני אישית לא מרגישה חוסר בפורום "פוריות לאמהות" אבל זו גישה אישית שלי וכנראה יש הרבה בנות שכן זקוקות לשסתום הזה, נדמה לי שבעיקר אמהות לילדים קטנים ממש. אני לא מתביישת באמהותי וציינתי אותה כעובדה בראשית ימי בפורום תוך מאמץ לא להדגיש את העובדה הזו (שאגב, אני גם לא רואה בה נושא בפני עצמו כאשר אני כותבת ב"פוריות"). מה שמעניין אותי בפורום פוריות אלו שאלות פוריות ומציאת חברה של בנות שעוברות את היסורים הנפשיים והפיזיים שגם אני נדונותי אליהם. העובדה שכבר יש לי ילדה זה יתרון גדול בחיים שלי ואני לא רואה בזה "בעיה" שצריך לדסקס אותה. יכול להיות שזה שונה כשיש בבית ילד בן שנה שנתיים - ואגב, גם אני הייתי שם. להזכיר לכולם אני כבר בטיפולי פריון 5 שנים, מאז שבתי היתה בת שנתיים אז עברתי את מה שעוברות כאן הרבה בנות. אבל ההתמודדויות היום בגיל 7 הן שונות ואני לא מרגישה צורך (כרגע - אולי עצם קיומו של הפורום כן יגרום לי להפתח או לרצות לדבר על זה) לשתף ולהתייעץ. כנ"ל גם לגבי תמונות. בעוד שתמונה של ילד בן חצי שנה היא כמעט אנונימית תמונה של ילד בן 7 ממש מזהה את הילד ולדעתי יש בכך משום פגיעה בזכויותיו ובטובתו. לכן, אני די מתקשה לראות את עצמי כחלק מהפורום הזה. אולי אשנה בעתיד את דעתי. אולי יופיעו כאן דברים שיפתיעו אותי או שארגיש שיש לי מה לתרום מנסיוני (הרב לצערי). אבל בסך הכל - אני מסכימה, למעט הנימה הקצת צינית של דברייך, שמרבית הסוגיות הן כמעט קבועות מראש. ואולי אני סתם חסרת השראה היום ודכאונית קצת. מה לעשות ההורמונים... אבל זה כבר בפורום פוריות.

 

[רוצה עוד 1]

רומי, בקשר לתמונות, יש בזה אמת

שלום לחסרת הביצים
מאחלת לך הרבה הרבה ביציות ומהר.... אני מבינה מה את אומרת אבל אני חושבת שגם ראוי לתת לפורום החדש קצת זמן עד שיתבסס. אגב - למען הסר ספק, דעתי דומה לדעתך, אם כי אני לא צינית לעניין הפורום הזה. אני לא מסתירה את דעתי - שהבעתי אותה בעבר בדיונים שליאור פיתח בפורום - שאני אישית לא מרגישה חוסר בפורום "פוריות לאמהות" אבל זו גישה אישית שלי וכנראה יש הרבה בנות שכן זקוקות לשסתום הזה, נדמה לי שבעיקר אמהות לילדים קטנים ממש. אני לא מתביישת באמהותי וציינתי אותה כעובדה בראשית ימי בפורום תוך מאמץ לא להדגיש את העובדה הזו (שאגב, אני גם לא רואה בה נושא בפני עצמו כאשר אני כותבת ב"פוריות"). מה שמעניין אותי בפורום פוריות אלו שאלות פוריות ומציאת חברה של בנות שעוברות את היסורים הנפשיים והפיזיים שגם אני נדונותי אליהם. העובדה שכבר יש לי ילדה זה יתרון גדול בחיים שלי ואני לא רואה בזה "בעיה" שצריך לדסקס אותה. יכול להיות שזה שונה כשיש בבית ילד בן שנה שנתיים - ואגב, גם אני הייתי שם. להזכיר לכולם אני כבר בטיפולי פריון 5 שנים, מאז שבתי היתה בת שנתיים אז עברתי את מה שעוברות כאן הרבה בנות. אבל ההתמודדויות היום בגיל 7 הן שונות ואני לא מרגישה צורך (כרגע - אולי עצם קיומו של הפורום כן יגרום לי להפתח או לרצות לדבר על זה) לשתף ולהתייעץ. כנ"ל גם לגבי תמונות. בעוד שתמונה של ילד בן חצי שנה היא כמעט אנונימית תמונה של ילד בן 7 ממש מזהה את הילד ולדעתי יש בכך משום פגיעה בזכויותיו ובטובתו. לכן, אני די מתקשה לראות את עצמי כחלק מהפורום הזה. אולי אשנה בעתיד את דעתי. אולי יופיעו כאן דברים שיפתיעו אותי או שארגיש שיש לי מה לתרום מנסיוני (הרב לצערי). אבל בסך הכל - אני מסכימה, למעט הנימה הקצת צינית של דברייך, שמרבית הסוגיות הן כמעט קבועות מראש. ואולי אני סתם חסרת השראה היום ודכאונית קצת. מה לעשות ההורמונים... אבל זה כבר בפורום פוריות.

רומי, בקשר לתמונות, יש בזה אמת
רבה. לא חשבתי על זה, אבל אני מניחה שבתי לא היתה שמחה שאחשוף אותה כאן. תודה. באשר לספקות לגבי נחיצות הפורום והשתתפותך בו, אני שמחה שאת נותנת לו סיכוי ומוכנה לחכות ולראות לאן זה הולך. אני מקווה כל כך בשבילך שבתוך ימים ספורים תעברי למצב רוח הורמונלי מהסוג ההריוני ועל הפרק יהיה פורום אחר - הרבה יותר אופטימי.

 

[קייצית]

אהבתי את מה שנועם כתבה זה רק חדר

מה קרה???
כמעט שבוע מפתיחת הפורום ו.......................מוות קליני אולי זה מדגיש עד כמה הפורום הזה לא נחוץ? שהרי כמה אפשר לדון בשאלות טריויאליות של ביביסיטר בזמן שאיבה, או בעיטות מהפעוט אחרי החזרה? או אולי ימשיך נפתח עוד שירשור בעניין השם, או אולי "מתי נחזור לטיפולים"? חייבת לציין שהיה צפוי ולפני שתצלבו אותי, אני אחת מכן/ם, רק בלי הרבה ביצים (או נכון יותר ביציות

)

אהבתי את מה שנועם כתבה זה רק חדר
שבו אפשר להעלות נושאים רגישים שלא ניתן להעלותן בפורום האם. מה הלחץ ? אם הפורום לא נחוץ המוות הקליני הזה יקרה מעצמו ולא כתוצאה מהודעה דרמטית ואנונימית זו או אחרת. הפורום הזה לא גורע לחלוטין הפורום פוריות אז מה הבהילות להוכיח את מיותרותו ? למי הוא מפריע ? קייצית

 

[לימי5]

אני חושבת שצריך לתת צאנס לא

מה קרה???
כמעט שבוע מפתיחת הפורום ו.......................מוות קליני אולי זה מדגיש עד כמה הפורום הזה לא נחוץ? שהרי כמה אפשר לדון בשאלות טריויאליות של ביביסיטר בזמן שאיבה, או בעיטות מהפעוט אחרי החזרה? או אולי ימשיך נפתח עוד שירשור בעניין השם, או אולי "מתי נחזור לטיפולים"? חייבת לציין שהיה צפוי ולפני שתצלבו אותי, אני אחת מכן/ם, רק בלי הרבה ביצים (או נכון יותר ביציות

)

אני חושבת שצריך לתת צאנס לא
כולם שמעו על הפורום.