מפזרת צלילים ברוח
New member
סתם קטע מבאס
כן, עוד אחד, רק התחלתי לכתוב בפורום וכבר אני מפוצצת אתכם בקטעים מבאסים, אפילו שהם נשמעים דביליים ומתבכיינים. היום יום עמוס בעבודה, אבל בכל זאת אני עושה אתנחתא וכותבת בפורום כדי להוציא: היום יש יומולדת למישהי שעובדת איתי וארגנו לה חגיגה נחמדה, קנינו עוגה ובורקסים וממתקים נוספים והתכוונו להפתיע אותה ביחד. את הכיבוד שמנו במקרר במשרד שלי כשחלק ממנו היה על השיש. בין לבין, אני מגיעה למטבח ורואה אנשים - קבוצה של אנשים שהגיעו לראיונות ולא קשורים למשרד, אוכלים מהכיבוד! והם אכלו לא רק ממה שהיה על השיש, פתאום אני מגלה שבקבוק שתיה שקנינו ושמנו במקרר, הוצא מהמקרר ע"י האנשים האלו שפתחו ושתו! הרמתי עליהם צעקות, הם בתגובה טענו שאמרו להם שהם יכולים להכין לעצמם לשתות (להכין קפה! לא לפתוח את המקרר ולקחת משם בקבוק שתייה סגור!!!) התברר אחר כך שמישהי שמעה אותם אומרים "איזה יופי, יש פה בורקסים" ואמרה להם שלא יגעו בבורקסים ובכל זאת הם אכלו וגם מדברים אחרים. אחר כך אמרו לי שהגזמתי ושלא הייתי צריכה לצעוק עליהם ככה, שהם לקחו קצת ושלא הייתה להם כוונה רעה ושהם לא ידעו שזה מיועד ליומולדת (עדיין, אתם לא בבית שלכם, לפתוח מקרר ולקחת חופשי אוכל של אנשים אחרים זו חוצפה, לפחות היו שואלים אם אפשר, אני בבית של ההורים שלי לא לוקחת חופשי מהמקרר אז במקום שבאתם להתראיין בו?) שלחו אותי ללכת להביא כיבוד חדש מהר במקום מה שהם אכלו ושתו, אבל אני מרגישה רע. לא רק כי העירו לי על זה שצעקתי, אני גם מרגישה רע עם עצם זה שצעקתי, אפילו שהאנשים היו חוצפנים. יש לי קטע כזה שאני מרגישה רע גם כשנעשים לי עוולות, בעיקר מהתגובות שאני מקבלת. חברה שלי קוראת לזה "תסמונת האשה המוכה".
כן, עוד אחד, רק התחלתי לכתוב בפורום וכבר אני מפוצצת אתכם בקטעים מבאסים, אפילו שהם נשמעים דביליים ומתבכיינים. היום יום עמוס בעבודה, אבל בכל זאת אני עושה אתנחתא וכותבת בפורום כדי להוציא: היום יש יומולדת למישהי שעובדת איתי וארגנו לה חגיגה נחמדה, קנינו עוגה ובורקסים וממתקים נוספים והתכוונו להפתיע אותה ביחד. את הכיבוד שמנו במקרר במשרד שלי כשחלק ממנו היה על השיש. בין לבין, אני מגיעה למטבח ורואה אנשים - קבוצה של אנשים שהגיעו לראיונות ולא קשורים למשרד, אוכלים מהכיבוד! והם אכלו לא רק ממה שהיה על השיש, פתאום אני מגלה שבקבוק שתיה שקנינו ושמנו במקרר, הוצא מהמקרר ע"י האנשים האלו שפתחו ושתו! הרמתי עליהם צעקות, הם בתגובה טענו שאמרו להם שהם יכולים להכין לעצמם לשתות (להכין קפה! לא לפתוח את המקרר ולקחת משם בקבוק שתייה סגור!!!) התברר אחר כך שמישהי שמעה אותם אומרים "איזה יופי, יש פה בורקסים" ואמרה להם שלא יגעו בבורקסים ובכל זאת הם אכלו וגם מדברים אחרים. אחר כך אמרו לי שהגזמתי ושלא הייתי צריכה לצעוק עליהם ככה, שהם לקחו קצת ושלא הייתה להם כוונה רעה ושהם לא ידעו שזה מיועד ליומולדת (עדיין, אתם לא בבית שלכם, לפתוח מקרר ולקחת חופשי אוכל של אנשים אחרים זו חוצפה, לפחות היו שואלים אם אפשר, אני בבית של ההורים שלי לא לוקחת חופשי מהמקרר אז במקום שבאתם להתראיין בו?) שלחו אותי ללכת להביא כיבוד חדש מהר במקום מה שהם אכלו ושתו, אבל אני מרגישה רע. לא רק כי העירו לי על זה שצעקתי, אני גם מרגישה רע עם עצם זה שצעקתי, אפילו שהאנשים היו חוצפנים. יש לי קטע כזה שאני מרגישה רע גם כשנעשים לי עוולות, בעיקר מהתגובות שאני מקבלת. חברה שלי קוראת לזה "תסמונת האשה המוכה".