עישון ואלכוהול

[pureK]

עישון ואלכוהול

לפני 5 ימים הפסקתי לעשן..מסיבות תקציביות ומסיבות של אי רצון להיות מכור לחברות סגריות מזורגגות. לראשונה בצורה רצינית..ובדרך כלל כשאני לוקח נושא בצורה רצינית אני מתמיד לראשונה סיימתי ספר של אלן קאר הבעיה האישית שלי היא דווקא לא הפסקת העישון לכשעצמו...אם זה אני מסתדר יופי...הבעיה שלי היא אם אלכוהול ועישון אינני מסוגל לשתות אלכוהול בלי דחף עצום לעשן אני נאלץ להפסיק שתיית אלכוהול גם כן אלן קאר...שמאוד אוהב לבלבל בשכל אבל זה באינטרסים שלי להאמין לו..לא מדבר על כך וחסר לי מאוד הנושא הזה....האם יציאה מתוך הביזבוז של העישון משמעו ויתור על אלכוהול? אינני חש צורך לעשן .לא פיסי ולא פסיכולוגי...אלא ברגע שאני שותה...אני חש אחד ועוד איך אני יודע שיש קשר פזיולוגי מוכח ללא קשר פסיכולוגי האם זה ימשך? כי אם כן...שווה בכלל להפסיק לעשן? (!!!) האם אחרי חודשים של אי עישון בעת שיכרות כבדה אתם מאחלים לסגריה?

 

[אורית רוזן]

עישון ואלכוהול

שלום רב לך purek, כקורא מוכשר שהשכיל לעשות בטח שמת לב שאלן קאר מדבר על שני חוטים מרכזיים במלכודת, הראשון הוא ההתנקות מהרעל (הקל ), והחיבורים האסוציאטיביים (היותר מאסיבי). עובדתית אין שום חיבור אמיתי בין אלכוהול וסיגריות, ויחד עם זה מעשנים חווים את השניים כתאומים סיאמיים, השאלה למה? מבחינת הניקוטין כי כשההשפעה של האלכוהול נכנסת לתפקיד החושים מתקהים ואז אין בעיה לעשן בשרשרת, לא מרגישים את השריפה בגרון, הכאב בריאה ועוד... כשאנחנו לא תחת השפעה של אלכוהול עובדים עם השכל כדי לשלוט בכמות, כששיכורים השכל נשאר בבית, וגם זה תרוץ טוב, הייתי שיכור... זהו, לשמחתך אתה לא מעשן, מבחינתך כל השקרים והחיבורים הולכים ומתרחקים... ככל שתהנה מזה שאתה לא חייב לעשן בבאר, שאתה חופשי והמעשנים מסכנים לא יכולים להינות בבאר בלי לרדת על קופסא בשעתיים, גם אם החיבור יצוץ אחרי חודשיים, תצחק עליו, והוא לעולם לא ינהל אותך יותר, אשמח לשמוע מה קורה

 

[pureK]

הקשר הוא אינו "הכל בראש" בקשר לאלכוהול אחרת

לעבוד על עצמך עובד יופי לכל כיוון כל עוד אתה לא מסתיר יותר מידי אמיתות מעצמך כל מה שאלן קאר מדבר עליו לא עובד אחרי 2 בירות. שמעתי שיש מחקרים שהוכיחו את הקשר בין אלכוהול וסגריות כפיסיולוגי בעקבות ההודעה יצא לי גם לקרוא קצת דוגמא למשל: http://www.nrg.co.il/online/55/ART2/122/455.html מחקר אם לעומת משקה אלכוהולי רגיל גם אלכוהול לא אמיתי שהוא רק בטעם אלכוהול והמשתמש חושב שזה אלכוהול (כלומר פלסיבו אלכוהול ) מגביר את החשק לעשן. מסתבר שלא. קיצר פה...כנראה שזה לא ממש בראש....השאלה אם שוכחים איי פעם את החיבור הפזיולוגי המקסים וקטלני? אני יכול להגיד שאין טעם לשתות יותר. הרעיון בלשתות הוא שיחרור אין שיחרור אם צריך גם להקפיד לא לעשן השאלה אם יהיה אי פעם טעם? כי אז ....אני באמת מקריב משהו וכל השיטה של קאר לא ממש עובדת.

 

[אורית רוזן]

אלן קאר

העוצמה בדרך אלן קאר טמונה בהבנה שעד עכשיו כמעשן עבדת על עצמך, אומנם חווית דברים מסוימים שהיו אמיתות מבחינתך, עם חוויות לא מתווכחים. באמצעות הדרך של אלן קאר ניתן להבין למה חווינו את ההרגשות האלה, (כי העישון הכניס אותנו למצוקה מתמדת, ותחת השפעה של אלכוהול אנחנו לא מרסנים את הצורך אלא מספקים אותו כמו רובוט). תסתכל על זה ככה, אתה לא רוצה לעשן, ויש עוד המון דברים שאתה לא רוצה לעשות וגם אם תהיה תחת השפעה של בקבוק וודקה (או מה שאתה נוהג לשתות), לא תרצה לעשות, לעתים אחרי שנים שאנחנו משקרים את עצמנו, האמת נראית לנו שקר

חיבור מה חיבור, יש המוני אנשים ששותים ולא מעשנים ונהנים +++++ מהחיים. אליהם אתה מצטרף, ההנאה האמיתית היא מהבילוי ולא מהעישון. מה אתה אומר?

 

[pureK]

אבל אם נדבר שנייה בתכלס

כל הקטע של לשתות זה הורדת מעצורים מסויימת שאנו נושאים בחיינו יומיומית..גם אם מדובר בשתייה מתונה...אחרת אין לכך טעם. לכן מה שאני נאלץ לעשות כרגע זה לא לשתות ולהמנע מכל השמחות שבהם תמיד יש אלכוהול לחלוטין(ניסיתי...היה רע מאוד לשתות אפילו קצת בלי לעשן ואני לא מתכוון להסתכל על אחרים מרימים כוסית יין משובח מבלי להשתתף, עדיף להמנע ) אין לי גם שום בעיה עם לעשן, מה שאני לא רוצה זה כל הנלווה לכך...ההתמכרות וההתכופפות בפני איזה עשב, והבריאות ובעיקר הכסף. והאמת שאני השתכנעתי לחלוטין שסגריה היא דבר שאינו עוזר לא לריכוז לא ללחץ והאמת שכמעט לכלום בעקבות הספר ופה אכן עבדתי על עצמי והתפכחתי אך אין התייחסות אמיתית בספר לגבי ההנאה הסוציאלית(והחלפת המידע המועיל ביותר שקורה במהלכה לגבי עבודה /לימודים וכו') שבהפסקת סגריה משותפת עם אנשים וכן עישון ושתייה. המפלצת הקטנה נוצחה. ואין לי חשק לסגריה סתם כך כבר... ועל החלק הסוציאלי אני עוד יכול להתגבר.. אבל השתייה. זה כבר הקרבה של באמת ההנאות בחיים כי מה לעשות עולמינו מאוד סובב סביב אלכוהול. כל אירוע כרוך בכך. והחיבור הוא חיבור מה לעשות...אפשר לומר שהמוני אנשים גם לא טעמו שרימפס בחייהם שזה מאוד טעים ואולי מיש לא טעם הפסיד קצת מהחיים... השאלה מה עושים אלה שטעמו ועכשיו לא יכולים לאכול כי הם יודעים שזה מלא כולסטרול. האם את היית שותה בעבר או מישהו אחר בפורום ומשלבת זאת עם סגריות? האם הקשר ההוא בין סגריות לאלכוהול נשכח אי פעם? כמה זמן זה לוקח?

 

[אורית רוזן]

אז בעצם אתה ממשיך להתכופף לעשב?

כי זה בדיוק העניין !!! כל עוד תאמין לשקרים שנוצרו לך במוח כי השתמשת בסם הזה, ככה הוא ימשיך לנהל אותך, ולתת לך את ההרגשה שאתה מוותר על משהו מאוד חשוב בחייך. להתנזר מבילויים זה עוד דבר שאלן קאר אומר לא לעשות, צא תישתה ותהנה מהחיים ותתרגל את הניתוק של החיבורים השקריים, כל עוד אתה לא עושה את זה, תחושת הקורבן מתגברת, ואתה לא הולך בדרך של אלן קאר, אלא מפעיל כוח רצון, חבל, זה יכול להיות הרבה יותר מהנה וקליל,

 

[עליזה 63]

אורית למה את לא מדברת מהנסיון שלך?הרי

את נמצאת פה לא אלן.וחוץ מיזה הוא לא המציא את השיטה,אני חושבת שרק שאנחנו נהיים מוכנים נפשית,רגשית,ופיזית אז אנו מפסיקים לעשן,ואם אנחנו לא רוצים כל האלן קאר שבעולם לא יעזור.

 

[אורית רוזן]

צודקת, הנסיון שלי הוא תוצאה של הבנה של כיוון

חדש שנחשפתי אליו באמצעות אלן קאר. הבנתי וחוויתי שאפשר להינות מהחיים ומכל הדברים שאהבתי עד עכשיו מבלי לצרף אליהם את העישון שרק גרע מההנאה, שגרם לי לימים לא להיות מסוגלת להינות מכל אותם דברים אם לא אצרף אותו. הבנתי שהוא בעצם הפריע לי להינות ולא העצים את ההנאה, שהוא הלחיץ אותי, הכריח אותי להשתמש בו, ואם לא אשתמש אהיה מסכנה, לא אוכל לחגוג בחיים ולא להתמודד... ברגע שהשתחררתי מימנו ההנאות רק התעצמו וההתמודדויות נהיו יותר קלות

 

[עליזה 63]

יכולה להגיד לך מהניסיון שלי בלבד

ש חיים אחרי הסגריות והאלכוהול,מאוד מבינה אותך זה תענוג אחד גדול לשתות ולעשן זה מדליק ת'סטלה יותר ואתה נהנה גם מהסיגריה וגם מהשתיה,אך ההנאה היא לאותו רגע בלבד,ומהמקום שלי זה לא שווה את זה,יש חיים טובים ומהנים אחרי השתיה והסגיריות,וחיים מהנים מאוד וחבל"ז שאתה מרגיש יותר טוב,פשוט אתה עובר עכשיו תקופה של התנקות מכל דבר שמשנה לך את מצב הרוח,ויקח קצת זמן עד שתרגיש שחזרה לך השליטה על חייך והתענוגות,אני למדתי שיטה חיה רק להיום,ולא מתכננת מה יקרה מחר,תנסה רק להיום מה יש לך להפסיד. אוהבים אותך בובה,בסוף יקרה לך דבר טוב.

 

[badBones]

התחושה שאתה מתאר ברמה הפתולוגית

היא תחושת הפרשת הדופמין שיוצרת צריכת האלכוהול, כך גם ניקוטין גורם להפרשת דופמין (לי קורות כמיהות בפעילות גופנית כתוצאה מהפרשת דופמין, אבל עזוב, למרות שאני נרקומן ואלכוהוליסט לשעבר אני עדיין מבקש חנינה מ את זמנהסם המסוכן בעולם); מה שקורה, הוא שהתחושה הזו מעוררת בתת המודע שלך, זכרון של התמכרות אחרת כי אתה חווה תחושה דומה, אך זה אינו במודע שלך, ולכן למודע שלך מתורגמת תחושת כמיהה. הוסף לכך את הטקס הקלאסי של סיגריה ליד הבירה כקשר אבטחה להתניה הזאת ושים לב לאשליה בה אתה תקוע. המלצתי, בפעם הבאה שאתה משקיע זמנך וממונך בדרינק, השקע גם את הידיעה שאתה מעשן לשעבר וכזה אתה רוצה להשאר; משם פשוט התבונן בתחושה הזו ואל תיאבק, כך תת המודע שלך יוכל לפרק את התחושה ממקום חדש ולא מתוך הזכרון, ויביא אל המודע שלך את התובנה...

 

[badBones]

מ את זמנהסם = מהסם

 

[עליזה 63]

badBones אוהבים אותך