פורום לאביתר...כמה אושר

הרמח"ל

אחד השירים היותר יפים אם לא הכי כמו ששלומצי אמר. ואני בטוחה שאביתר מודע לכל אפשרויות העריכה הקיימים,ואני גם בטוחה שזה נעשה בכוונה,זה לא גורע מהשיר לדעתי אלא רק מוסיף לו אמיתיות ומסתוריות. שמעת פעם את " אוליי" של אביב גפן??? כנ"ל
 

orbiti

New member
אביב גפן

הוא דוגמא מצוינת לזמר שאני פשוט לא מסוגל להקשיב לו בגלל הביצועים המבישים. מעבר לקול המזעזע שלו (עניין של טעם, אני מניח), הזיופים בהקלטות פשוט מכאיבים לי לאזניים. זה מפריע לי עד כדי כך שגם אם היה לו לחן טוב במיוחד לא הייתי יכול לשים לב אליו בגלל השירה.
 

evib

New member
יכול להיות ש...

ההבדל בינינו הוא שאנחנו רואים את המשמעות של יצירה בצורה שונה לחלוטין...
כששואלים אותי, למשל, מה בשיר יותר חשוב לי- המילים או הלחן/ עיבוד? אני עונה שהמילים והתכנים זה הדבר הכי חשוב ומבחינת הלחן- כל עוד הוא לא מעצבן וצורם לאוזן וכל עוד הוא מופיע כרקע לתכנים ולא מפריע להם זה מצויין בעיניי... לכן דעתי היא למשל ששיר כמו "הרמח"ל" הוא שיר מדהים שמעביר את המסר בצורה מדהימה...כשאומן יושב עם עצמו לפנות בוקר ומקליט לבד משהו בצורה אותנטית ו"פשוטה" כ"כ זה לדעתי משמעותה של היצירה. בכלל, ברגע שאומן מבצע יצירה "ללא מחשבה" כאילו הרגע הוא חשב על זה וישר ישב לכתוב ולנגן זה מדהים בעיניי... אני אישית הרבה פחות מחוברת לשירים שלדעתי עובדו יתר על המידה וה"דיוק" הוקפד שם יותר מדי... אני חושבת שיצירה, מתחילתה ועד סופה,צריכה לבוא מהלב ורק משם!!!
אני, אולי בגלל שאין לי אוזן מוסיקלית במיוחד ואולי סתם כי אני באמת אוהבת את זה ורואה בזה חלק מהיצירה- לא מוצאת בשירים שבאלבום הזה שום זיוף צורם והאמת היא ששום זיוף בכלל...
 

orbiti

New member
כנראה שלעולם לא נסכים

אני לעולם לא אעריך ספונטניות ויצירתיות שבאות במקום עבודה קשה, מחשבה והשקעה שיתמכו בהן. לדעתי, כל היופי בדברים שעשה הגזע האנושי מאז שנוצר נבע כמעט כולו מהיכולת המדהימה של אדם או קבוצה לעמוד לחלוטין מאחורי הבזק היצירתיות, ולא להסתפק בו. העבודה הקשה הביאה לנו דברים נפלאים כמו בניינים יפהפיים, רומנים עבי כרס, מוזיקה קלאסית, סרטי קולנוע, פסלים עצומים וכו'. את מדמיינת לעצמך מה היה קורה אם ג'ורג' אורוול לא היה טורח לשבת חודשים ארוכים בשביל לפתח ולשכלל את הרעיון שלו ל'1984', למשל, ומסתפק רק ברעיון המקורי כפי שהוא נכתב בטיוטה הראשונה? היית מוכנה לראות סרט כמו 'אמריקן ביוטי' גם אם צוות ההפקה לא היה מוכן לצלם כל סצינה עשרות פעמים עד שקיבל את התוצר המושלם והיה מעדיף להסתפק בצילום בודד? אני מניח שלא. כמובן, אני לא רומז שיצירה צריכה לבוא מתוך העבודה הטכנית ולא מיצירתיות, להיפך, אבל כל אמן חייב להבין שהכתיבה חייבת לשרת כולה את ההשראה, והיא כשלעצמה היא לא באמת ההשראה. כל אחד יכול לחשוב על משהו, לכתוב אותו ולהלחין אותו, אבל החוכמה היא לכתוב ולהלחין את הדבר הנכון, שבאמת יהיה טעם להאזין לו מספר רב של פעמים, והוא יעביר בצורה המושלמת את כוונת המשורר המקורית שבכלל גרמה לו להתחיל ליצור בלי שיהיו אלמנטים לא קשורים שיפריעו לי. באלבום החדש של אביתר בנאי יש יותר מדי דברים שמפריעים לי, בין אם אלה זיופים בשירה, תפקידי נגינה משעממים שלא מבינים נכון את התפקיד שלהם בשיר (שימי לב לתופים ב'את שקט'), אקורדים או צלילים במלודיה שנשמעו כאילו הם נבחרו באופן אקראי לחלוטין, ואפילו מילים שנשמעו כאילו בנאי כתב אותם רק כדי שיסתדרו איכשהו עם מהלך האקורדים, כמו למשל 'הזאב והאיילה', שיש לו את אחד הטקסטים הגרועים שקראתי בימי חיי.
 

evib

New member
טעות בדבריך!!!!../images/Emo128.gif

ב"הזאב והאיילה" באופן רשמי אי אפשר להאשים את אביתר לגבי הטקסט כי מדובר בטקסט שכתב גלעד כהנה ללחן שאביתר שלח אליו...
לגבי שאר הויכוח אני חושבת שלא הבנת אותי כמו שצריך כי אני דיברתי על מוסיקה בלבד... על שירים!
לא הוזכר דבר לגבי סרטים, מחזות, בניינים ושאר הדברים שהזכרת. בעיניי ככל שמוסיקה היא פחות מעובדת כך היא יותר יפה ואני לא חושבת שלא צריך להשקיע מחשבה כלל כי אז יוצאים שירים כמו "תזיזי ת'ישבן תנענעי ת'תחת" או משהו בסיגנון (ולצערי בתקופתינו יש אינספור דוגמאות...
) אני חושבת שצריך להשקיע המון מחשבה ולחשוב ולתכנן כל מילה אבל אני חושבת שהמטרה הסופית שצריכה להיות היא שישאר שם משהו ראשוני שיעביר את המסר המקורי והנקי מהשפעות ושהלחן יעזור להעביר את המסר הזה ולא יפריע לו... המנגינה לדעתי באה ככלי עזר למילים שהן הדבר החשוב באמת ואני חושבת שאביתר משקיע המון מחשבה במילותיו ובלחניו ואני אישית מאוד גאה בו גם על האלבום הזה וגם על קודמיו...
 

orbiti

New member
אני יודע שגלעד כהנא כתב את הטקסט

התכוונתי לכך שבנאי בחר אותן כדי שיתאימו, ולא כתב אותן. לעניין השני - אני מאמין שאותו עיקרון שפועל בכל האומנויות האחרות(ולא רק באומנות, ד"א, אלא בכל דבר שמעורבים בו בני אנוש) פועל גם במוזיקה באותה צורה. נכון, צריך שהעבודה והמחשבה רק יתרמו לאותו רעיון ראשוני ויחזקו אותו, אבל הרעיון המקורי לעולם לא מספיק טוב לעמוד בפני עצמו, ודרושה עבודה קשה כדי שהוא יצא לאוויר העולם כפי שהיה אמור. אפשר לשמוע את זה באלבומים הקודמים של אביתר בנאי, שרמת הניואנסים בעיבוד ובביצוע שם פשוט מטורפת, וכמעט שאין בהם צלילים שנמצאים שם סתם כי הם נזרקו במקרה על הפסנתר. כמובן, לעולם לא נסכים על עניין החשיבות של לחנים לעומת טקסט, אבל לטעמי גם חלק הטקסטים באלבום הזה ('הזאב והאיילה', כאמור, וגם 'מתנות' ואחרים) פשוט לא עומדים בסטנדרטים של טקסט טוב ואמין. בכל מקרה, כנראה שלעולם לא נגיע להסכמה כאן. אני חושב שאת שבויה מדי בתדמית של משפחת בנאי, וקשה לך להתייחס ליצירה של אביתר בצורה ממוקדת יותר.
 

evib

New member
לזה אני לא יכולה להציב טיעון נגד../images/Emo70.gif

אני אכן שבוייה לחלוטין בקסמם של מאיר ואביתר
ומאוד מאוד קשה לי לשמוע/ להעביר עליהם ביקורות... אני מודה שסביר להניח שאני לא ממש אובייקטיבית בכל מה שקשור אליהם בלשון המעטה... "הכל נכון אני מודה באשמה אני מודה באשמה אני מודה באשמה..."
אז אתה צודק- הויכוח הזה לא ימצא פתרון לעולם ולא בהכרח כי אני לא ממוקדת אלא יותר כי אני מאוד אוהבת ומעריכה את מה שאני ממוקדת בו...
כי עכשיו כשאני חושבת על זה יש לי כמה ביקורות לגבי ההתנהלות של שניהם כך שאני כן ממוקדת אולי פשוט פחות ממך... או בצורה יותר סבירה?!(חומר למחשבה)
 

orbiti

New member
רק להוסיף משהו, לגבי זיופים

את שני האלבומים הקודמים אני מכיר בע"פ, ואני מטורף עליהם לחלוטין (למעט כמה קטעים בעייתיים בדיסק הראשון, אבל זה נסלח), ובאף אחד מהם אין זיופים מטרידים כפי שיש באלבום הזה. נכון, יש שם כמה מקומות שאביתר נכנס לצליל מסוים מעט נמוך מדי ומתקן את עצמו שבריר שניה לאחר מכן, אבל זה לא נחשב מבחינתי לזיוף אלא לניואנס מעניין של ביצוע. מה שקורה ב2:17 ב'תחרות כלבים' למשל, זה כבר פשוט בושה וחרפה (שימי לב לזיוף ב'לאן', ובכניסה האפילו יותר מזויפת לפזמון).
 

eladushi

New member
עם כל הכבוד,

בדיסק הראשון ובשני יש המון זיופים במקרה שלא שמת לב... למורה שלי לפסנתר יש שמיעה אבסולוטית והוא התפלץ כשהשמעתי לו את הדיסקים במטרה ללמוד שירים משם... אז אל תבלבל לי בלבולים על פרפראות ופרפורים! חח סתם
 

orbiti

New member
אני מודע לזיופיום

לא צריך שמיעה אבסולוטית כדי לשים לב אליהם, ועדיין הם מופיעים בדיסק לרוב רק ככניסה לא טובה לצליל ותיקון מיד לאחר מכן. באופן כללי, פיץ' מעט לא מדויק מתפרש בהקשר הנכון כגוון שונה של אותו צליל ולא בהכרח זיוף. הבעיה היא שבשירים כמו 'תחרות כלבים', בו כל סגנון השירה חזק, מדויק ועם כניסה מאד מהירה לצלילים, הזיופים נשמעים מאד לא קשורים.
 

A N I g M A

New member
אני חושבת ש

אותם זיופים כאלו קטנים הם חלק מהסגנון של אביתר. אני לא יודעת איך להגדיר את זה, אבל לפעמים זה פשוט ככה.
 

A N I g M A

New member
אני ממש לא אוהבת

שמעירים על דברים כאלה. זה כי גם לי מעירים על דברים כאלה לפעמים, אבל לויודעת... מבחינים בזיופים אבל כשאתה שם לב לכל השיר קשה לשים לב רק אליהם.
 

orbiti

New member
אם מעירים על זה, כנראה שזה חשוב

נכון, בהקשרים רבים זמרים נכנסים או יוצאים לצליל מסוים בצורה לא מדויקת לגמרי מתוך כוונה 'לצבוע' צלילים, מילים או רגע מסוים בשיר בגוון אחר. למקומות כאלה לא הייתי קורא 'זיוף', אלא פשוט רגישות אחרת לביצוע. למרות זאת, יש מקומות בהם הכניסה הלא מדויקת נשמעת כמו שגיאה (כמו המקום שציינתי ב'תחרות כלבים', למשל), וזה פשוט צורם באוזן, לאנשים שרגישים לזה. אם את אכן זמרת, אני ממליץ לך להקשיב לאלבומים שאת אוהבת מהעולם ששרים בהם זמרים טובים (ההמלצה שלי - פרדי מרקורי, סולן קווין), ולשים לב כיצד זמרים מדגישים יופי של דקויות בביצוע ללא זיופים בפיץ', או לפחות לא כאלה שאפשר לשים לב אליהם בלי מד תדר.
 

Mak16

New member
אני לא מרגיש שאני רוצה וצריך

לנתח כל גרגיר שניה במוסיקה, לכן אני אסיים את הדיון הזה. כרגע בכל מקרה, אני באמת מנסה לשמוע מוסיקה לפי מה שהיא גורמת לי להרגיש, והרבה מאוד מהמילים. וכנראה שההבנה שלי במוסיקה לא מספיק גבוהה בשביל להתדיין איתך, וזה בסדר לי, אני מקווה בשבילך שאתה זוכר גם להנות ממנה כמוני. למרות שאני חושב שההשוואה לעברי לידר היא בולשיט, אולי בגלל הכיוון שממנו אתה בא זה נדמה לך ככה, מאיפה שאני עומד עברי לידר הוא מכונת פופ אחת גדולה כבר לא מעט זמן, כותב שירים לשרית חדד ורוני. ד"א סטיבי וונדר מלך :) בקרוב האלבום החדש (יצא שיר שלו עם פרינס על הגיטרה. אני מת לשים את ידיי על זה. אם יש לך צור איתי קשר :) ) והכי חשוב יום מהנה שיהיה לך
 

orbiti

New member
לא לגמרי הבנתי מה שכתבת

בכלל לא עשיתי השוואה בין אביתר בנאי לעברי לידר. בנאי הוא בעיני מלחין, כותב ומבצע מבריק, ולידר הוא במקרה הטוב מפיק פופ מיומן, אבל יש כמה שירים באלבום החדש של אביתר בנאי שנתנו לי את ההרגשה כאילו שבנאי מנסה להתחבב על המיינסטרים הישראלי, בדומה ליוצרים אחרים כמו עברי לידר וכד'.
 

Mak16

New member
אני מאוד לא מסכים איתך.

ראשית כל, קצת תמוה שאחרי 2 דיסקים מאוד אלטרנטיבים פתאום ישנה את מטרותיו ויחליט להפוך למשהו נעים כזה וקל לשמיעה ברדיו כמו עברי לידר. במיוחד אחרי שהוא חווה בעבר הצלחה עם מוסיקה מלנכולית ודרמטית, מוסיקה עם כלכך הרבה רגש בה. קשה להאמין שפתאום אחרי שהוא חווה כלכך הרבה דרך מוסיקה, הוא יהיה מסוגל להתעלם מזה ולעגל פינות בשביל להתחבב על אנשים. שנית: "כך גם אני מרגיש עם השירים שאני מפרסם היום. לא כתבתי אותם כדי להתפרסם או כדי להצליח, כתבתי אותם כי מוזיקה מחייה אותי, מפתחת אותי, אם לא מסתכלים על החוץ ומסתכלים אל הפנים החיים יותר נעימים לחיות אותם." תקרא את "אביתר כותב" באתר שלו, אתה לא נראה אדם שמתרשם בקלות, אבל בכל זאת הוא אפפעם לא עושה רושם של אדם שמטרותיו מסחריות. שלישית חח, הדיסק פשוט מאוד לא נשמע לי קל ומיינסטרימי בכלל. לא כלכך קל להתחבר אליו, אין בו שירים קליטים כלכך כמו מתי נתנשק החביב, וכלום לא עצוב המעולה, תחרות כלבים או הזאב והאיילה לא מצליחים להיות כלכך קליטים, ואם המטרה היתה שהם יהיו קליטים אז הוא די נכשל. אני גם מאוד רואה מאיפה הגיע כל שיר, הוא חווה פרידה, ונישואין וילד במהלך השנים הללו והכול מתבטא בדיסק לדעתי... ד"א מזמן לא התדיינתי עם מישהו, בלי שהוא רב איתי\ או הרגיש צורך עז לעקוץ אותי מדי פעם. נחמד נחמד נחמד
 

orbiti

New member
אתה צודק באופן חלקי

נכון, זה תמוה לחשוב שאביתר בנאי ישנה כיוון באופן דראסטי, אבל הוא בעצמו הצהיר על הכוונה הזו שלו בראיונות ("לחנים יותר עגולים" וכד'), וזה ניכר בהרבה מאד שירים באלבום (לא בכולם, כאמור, יש שירים יוצאי דופן). אני לא רומז שבנאי ירד לזנות או משהו כזה, אבל ההרגשה שלי היתה שאחד המניעים שלו בעבודה על שירים רבים באלבום היה לחזור ולהתחבב על הקהל שהפנה לו עורף (מבחינה מסחרית) כשהוציא את 'שיר טיול'. נכון, 'תחרות כלבים' הוא לא בדיוק להיט גלגל"ץ זול מהסוג של 'תזיזי ת'ישבן', ועדיין הלחן שלו מאד פשטני, העיבוד מיינסטרימי וגלגל"צי לחלוטין, וגם הביצוע (אם נתעלם רגע מהזיופים האלה שמביאים לי את הקריזה) חסר את הדקויות הרגילות שבנאי הוסיף לכל שיר שלו (אפילו 'מתי נתנשק' הידוע לשמצה) באלבומים הקודמים. גם 'הזאב והאיילה' כתוב, מעובד ומבוצע באופן סטנדרטי מדי. אם היה לי פסנתר כאן, הייתי אפילו מדגים לך את המהלכים המוזיקליים שהפכו בעיני ל'קלישאת אביתר בנאי', וברגע שבנאי משתמש בהם, כמו ב'הזאב והאיילה', אני מרגיש מיד את העצלות שלו בהלחנה, כאילו שלא היה לו כוח לחפש בדיוק את הצבע המוזיקלי הנכון שיתאים לטקסט ולהרגשה שלו, אז הוא השתמש במהלכים כלליים מדי, שיכלו להיות בכל שיר אחר, ולאו דווקא בזה. אחד הדברים שתמיד אהבתי באביתר בנאי, הוא היכולת המדהימה שלו לבחור את הצבע המיוחד לכל שיר, וברוב השירים באלבום החדש אני מרגיש שהוא מאבד את היכולת הזאת.
 

Mak16

New member
אני מרגיש שאנחנו צריכים לדבר בעוד ח

ודש חודשיים. אחרי שכבר תהיה לשנינו דעה מגובשת לחלוטין כלפי הדיסק, מי יודע אולי באופן מפתיע ימאס לי מהדיסק מהר ותשתנה דעתי, או שאתה תתאהב בו? בכל מקרה, אני באמת מרגיש שמוקדם מדי לסווג את האלבום כהצלחה, או אכזבה. אני בנתיים מאמין שיש בו הרבה קסם, וכמעט ולא עוזב אותו. היה נעים לשוחח, תהנה, באמת שזה הכי חשוב...
 

eladushi

New member
בואו נסכם ונגיד

שכל אחד דוגל בצורה אחרת של חשיבה: מצד אחד ספונטניות ומצד שני השקעה ואימון. אני אישית חושב שבמוזיקה ובאמנות בפרט הראשון הוא הנכון.
ד"א הסמיילי זה לא חיבוק זה משיכת כתפיים.
 
למעלה