רוצה לפרוק

roaic

New member
רוצה לפרוק

אני יודע שאני כבר לא ילד קטן (אני בן 28),עצמאי עובד --יש לי משפחה ואחים מדהימים. אנחנו משפחה מאוד מלוכדת....מאז שאני זוכר את עצמי. לפני 5 ימים אבא שלי בן ה 62 הודיע לי שהוא חולה בסרטן הערמונית. מאז אני בקושי אוכל,שותה ויש לי ירידה במצב רוח בצורה מדהימה. אני ,חלילה, לא מראה לו או לאמא שלי את זה...אבל כשאני לבד (אני לא גר עם ההורים)........אני פשוט מדוכא. אבי יצטרך לעבור ניתוח להסרת הגידול. יש עוד כל מיני בדיקות שהוא יצטרך לעבור בימים הקרובים (שתן,דם,מיפוי עצמות וכו'),כדי להבין באיזה דרגה הסרטן נמצא. כרגע הוא בסדר,אבל ניכר על פניו שהוא מודאג מאוד.(למרות שבחיים אבא שלי לא הראה לי שהוא מפחד או שיש איזשהי בעיה שהוא לא יכול לפתור) אני מאוד קשור אליו. איך אני ממשיך מכאן?? הימים לא עוברים לי.........אני מחכה כבר שיגיעו התוצאות---לא יודע מה הן בעצם אמורות להגיד. מה זה סרטן? מה זה סרטן הערמונית? אצלינו במשפחה לא נתקלנו מעולם במקרים של מחלות מהסוג הזה-------אבל לצערי היום גם אנחנו חלק מתוכה. אני יודע שאני כבר לא ילד קטן אבל..זה מבאס זה מדכא זה מפחיד זה מדאיג מבחור עם חוש הומור ועם אנרגיה ממש טובה ומאמינה...הפכתי לשבר כלי...וזה עוד בכלל לפני שאני יודע מה התוצאות. אבל כנראה שכבר אבא שלי לא יחזור להיות אף פעם מה שהיה לפני שנודע לי שהוא חולה בסרטן הערמונית. נכון?? אני חס וחלילה לא רוצה לחשוב שאני מאבד אותו. :( עכשיו אני יודע שזה פורום תיקשור והתפתחות רוחנית,ולא פורום פסיכולוגי--אבל אני מאוד מחובר לכל הנושא של רוחניות,תיקשור ומיסטיקה. אני גם הרבה קורא בפורום הזה,ולא ממש מגיב. ( כמו בפורומים אחרים של רוחניות) אז חשבתי בכל זאת לנסות ולפרוק את זה כאן,בתקווה שתגידו לי איך אני יכול לעבור את הימים ואת התקופה הקשה הזו? להבדיל ממני,אבא שלי לא מאמין בדברים האלה של רוחניות,תקשור,יישויות וכו'....הוא מאמין באלוהים ,בדת וזהו.(אני מניח שגם תיכף יירצו שאני אתפלל בבית כנסת וכל השטויות האלה שאני לא מאמין בהם בשיט. אבל אני אעשה את זה,כדי שלא יחשבו שאני חס וחלילה לא רוצה שאבא שלי יבריא!!!! אבל איך אני יכול לעשות עבודה עצמית שלי לבד...שתעזור לאבא שלי.? אני יודע שאם אבא שלי לא מאמין בזה,אז אי אפשר בכוח....כאילו הבן אדם עצמו צריך לרצות. אבא שלי כן מאמין באמונת אלוהים ..אבל אתם יודעים,לא כפי שאני מאמין. אני יכול לעשות עבודה רוחנית עם עצמי שתעזור לו??(אני יודע מחשבות חיוביות,להאמין ולדעת שהכל יעבור בשלום!!)--אבל מה עוד ניתן לעשות כדי שהסיוט הזה ייעלם. אני שבור האמת. תודה לכם ומצטער על האורך
 
חשוב שתבין שכל סיוט הוא תרגיל לאדם

בשביל עבודה עצמית וניסיון בשבילנו שא נברח ממנו יחזור שוב ושוב עד שנלמד להתגבר על כ ולא לתת לזה להתגבר עלינו, אני יודעת שזה ישמע לך לא נורמלי מה שאני הולכת לומר לך אבל נסה להבין את המקום ממנו אני באה, נתק עצמך לרגע מהיותו של אביך אבא שלך, כל אדם בא היום שלו זה לא שאנחנו חים בעולם דמיוני ומי שצריך חלילה ללכת הולך, אבל הוא הולך לעולם כל כך נטול מעול ממשקל המציאות המייגעת ומהחיים על פני האדמה שהינם גיהנום מתמש לבוחרים לראותו כך ולאחירם הוא נראה כעולם הרפתקני מלא נסיונות. האמן לי כי אני חשתי במוות בעצמי ותחושת הריחוף והקלילות והאושר העילאי לא ניתנים כלל לתיאור במילים, דבר ראשון נצל כל רגע פנוי עימו אך אל תפסיק את חיי האישיים כי הוא ירגיש שהיה למעמסה- נטל עלייך ושהוא הרס לך את החיים בעקבות המחלה, ויותר חשוב מזה היה כנה ואמיתי עם אביך ושעשע אותו אל תראה לו מבט מרחם או כועס על העולם כי אלה החיים אלא שעשע אותו הומור תמיד עוזר והצחוק יכול לרפא המון. לואיז היי שהיא גם כן חולת סרטן לשעבר שניצחה א המחלה בזכות אימון עצמי עם מחשבות חיוביות טוענת כי סרטן משמעו פגיעה עמוקה וטינה מתמשכת בנפשו של אביך, סוד או צער עמוק המכלים את הנפש, שנאות ארוכות טווח תחושת "מה הטעם", הערמונית מסמלת את העיקרון הגברי ועל מנת לסגל דפוס חדש לגוף שפולט את רעלי הרגש והנפש עליו לומר בכל יום פעמיים את המפשט הבא מרצון אמיתי לפתור את הבעיה הנפשית שהובילה לפיזית= סרטן, הינו: "אני סולח באהבה ומשתחרר מהכול, אני בוחר למלא עולמי בשמחה אני אוהב ומעריך את עצמי.אני מקבל את גבריותי ומתענג עליה" אין מה להפסיד מלנסות זאת גם אם בהתחלה זה מאולץ, זה יהפוך להרגל חשיבתי עם הזמן.
לחיזוק לינוי
 

roaic

New member
לילי..המון תודה על החיזוקים......יש לי שאלה

קראתי בשקיקה את כל מה שרשמת..... אבל גם יצא לי לברר קצת עכשיו על המחלה הזו....מהאינטרנט ,מכל מיני פורומים וכו'.. מסתבר לי שבעצם מדובר בסוג של סרטן שהוא הכי שכיח אצל גברים מעל גיל 50.... ובגיל 70 מדובר באחד מתוך 6 גברים שיהיה לו סרטן הערמונית. אם כך הדבר,אני רוצה להבין איך זה מתיישב עם כל התאוריה שרשמת פה? ז"א,שלא יובן לא נכון--אני יכול בהחלט להתחבר לכל הדברים שרשמת... אבל אם מבחינת סטטיסטית,סרטן הערמונית זה כמו סרטן השד אצל בחורות.........ויש נתון שאומר,שאם נרצה או לא נרצה....בגיל מסויים כמעט כל הגברים בישראל (אחתץ ל 6...אחת ל 8...זה המון!!!!) ייחלה בסרטן הערמונית..........אז מה...כולם כועסים?? לכולם יש בעיות של טינה מתמשכת בנפש?? לכולם יש איזה סוד או צער עמוק המכלים את הנפש? שנאת ארוכת טווח? תחושת מה הטעם וכו'??? כאילו לי נראה,שהמחלה הזו זה נתון שפשוט ייכנס לסטטיסטיקה של כל אחד ואחד בערבות הימים. (כאילו בלי קשר למה שרשמת אולי...ואני חלילה לא מזלזל). אומרים שזה גם משהו תורשתי...גנטי. ז"א,שאם זה היה לסבא שלך או לאבא שלך....רוב הסיכויים שגם אתה תיתקל בזה. אז מה זה אומר?? שאני גם בעתיד אמור לצפות לסרטן הערמונית? (אני בסה"כ בן 28...אבל לכי תדעי מה יהיה בגיל 60 או 70) אני בן אדם מאוד רוחני...מאוד אופטימי,מנסה לראות רק את הצד החיובי בכל דבר-----אבל אם זה נתון שאחד מכל 7 גברים ייחלה בסרטן הערמונית....אז מה הטעם בכל התיאוריה שרשמת?? 90 אחוז מהגברים בישראל ככה מרגישים בשלהי חייהם?? אשמח להסבר תודה
 
התיאוריה היא רוחנית ולא רפואית ולא קשורה

לסטטיסטיקות הרפואיות, וכן רוב אנשים בחברה המערבית כיום ממורמרים כועסים ומרוגזים לוקחים דברים מעבר לפרופורציות וסרטן השד אגב מגיע לכל 1 מחמש חולה בסרטן השד, והעניין שזה גנטי זו הטענה הרפואית שלא תואמת בהכרח את הטענה הרוחנית, תקרא את ההקדמה של ספרה של לואיז היי "רפא את גופך" שחלתה בעצמה בסרטן אחרי שחוותה התעללות מינית והסרטן הגיע לה בגיל 40 כשההתעללות שחוותה הייתה בגיל 5, הסרטן היה במפשעה כתוצאה מהטראומה הנפשית שחוותה ולא טיפלה בה בהתאם, זה לא תורה מסיני אבל אין מה להפסיד מלנסות, שוב אני אומרת יכול להיות שזה לא יתיישב לך כרגע אבל תקרא קצת על משמעות הדברים ופחות על המונחים הרפואיים כי הרפואה כיום לא ממש יודעת מה היא עושה ואתה עצמך אל תחשוב על כך שבגלל שהמחלה גנטית גם לך זה יקרה כי זו ממש נבואה שמגשימה את עצמה
 

מתלבט18

New member
זוהי דרך החיים

אתה כבר לא ילד ואתה אמור להבין את זה עם כל הכאב והצער אני מקווה ומתפלל בשבילך שהכול יהיה בסדר בעזרת ה' ואבא שלך יחיה עוד הרבה שנים אבל עם כל הכאב תחשוב תמיד על הצד החיובי-שלפחות אם וכאשר(חס וחלילה) התוצאות יהיו לא טובות יהיה לך זמן להיפרד ממנו ואתה תהייה מוכן לזה (מה שמפחית מעט את הכאב- ולא כל אחד זוכה להיפרד מקרוב לפני פטירתו מן העולם) אני מקווה שיהיה רק בשורות טובות ואם אתה רוצה עצה אישית ממני- מקרים רבים של חולים במצבים קשים מאוד השתנו באופן מדהים בזכות התפללות של אנשים עליהם (פרקי תהילים בעיקר) שיהיה לך רק טוב אמן
 
למעלה