אה ואני אוסיף גם
שאני ממליצה על הספר המיתולוגיה היהודית של חגי דגן מאת הוצאת מפה וכן על הספר המעולה "חוה ולילית" מאת ניצה אברבנל שמתמקד בנקודת מבא יותר מחקרית ולא רק מיתוסית ופולקלור. אני גם אציין שדמותה של לילית מושפעת בעיקר מהאלה אישתר הבבלית והאשורית (למרות שבהתחלה היא בת לוויתה, סוג של נימפה המופקדת על הסערות) עם הזמן דמותה מתמזגת בדמות האלה אישתר שמייצגת מיניות (בשל הופעתה העירומה) ונשיות מתפרצת האוחזת בידייה את שדייה שמהם היא מניקה חלב (סמל לפיריון) "ארץ זבת חלב ודבש" לתינוקותיה. אישתר היא הגברת הראשונה אישתו של בעל , ממש כמו שלילית מתוארת כאישה הראשונה של אדם. במרוצת השנים לילית עוברת תהליך דמוניזציה (הפיכה לשד) עד שיש תיאורים שלה כשד מפלצתי ומכוער והיא נהיית המקבילה הנשית למה שאנשים בימיינו אוהבים לכנות השטן, ואף אישתו כפי שציינתי אלה מקבילה לאישתר שגם דמותה מוזגה עם לילית היא אשרה אלה כנענית צידונית היא נחשבה אלת כלומר האלה ונחשבה ליוצרת האלים, בשל שיוכה של האלה לפיריון , התעלסות ועשיית אהבה , המקרא כינה את כוהנותיה "קדשות" כלומר זונות (המצרים כינו אותה "קדש") ובתמונות מצריות מתקופת המלכות החדשה היא מתוארת כאישה עירומה הרוכבת על אריה ובידה האחת מחזיקה פרח שושן ובשנייה נחש מתפתל על ידה. כמו כן לילית קשורה גם לעשתרות אלה פיניקית כנענית שנקשרת עם האלה אשרה ואישתר ומכונה "מלכת השמיים". ונשות כנען היו נוהגות לבקש ממנה פיריון הקטירו לה , נתנו מנחות לכבוד, ואף אפו למענה עוגות בצורת חצי סהר מידי מולד הירח (הבצק סימל את תפיחת האישה) ומולד הירח את הלידה וההתחלה החדשה, תחילת החודש. כמובן שגם האלה ענת אך היא אלת פיריון ומלחמה מוזגה עם לילית. מצד שני היא אופיינה באופי אכזרי ולוחמני כלפי אויביה, אישה שנלחמת עד הסוף בדומה לסחמת' האלה הלביאה הרצחנית שנוקמת. ותוארה כבתולה (כנראה שהכוונה לאישה שלא שייכת לאיש ולא בהקשר של קיום יחסי מין, ענת לא הייתה אישתו של אף אחד ובכך הייתה אלה עצמאית, אחותו של בעל האל). נאמר כי האלה הזו למרות אופייה הלוחמני נחשבה גם למגינת היולדות ואף לסימבול לנעימות ויופי לכן נקראה נעמת בן אחת בעל מאחר והייתה הנעימה ביותר מבין אחיות בעל, כנראה דמותה של נעמה אחות תובל קין האישה שהתעברה משימדון (מלאך שנפל והפך לשד לפי מיתוס הנפילים ) קיבלה כוחות דמוניים עזים וילדה יצור כלאיים חצי אנוש חצי שד בשם אשדמאי, התפתחה מן דמותה, אך ההקשר של הנועם הפך אף הוא לשלילי (כצפוי בתהליך דמוניזציה) נעמה לפי המיתוס , נקראת כך בשל שהייתה מנעימה את לילוות הגברים בקולה הענוג , ומפתה אותם לשכב עימה, לעיתים היא מתוארת כחלק ממשרותיה של לילית ולעיתים מוזגה דמותה אף היא עם לילית. ניתן לשים לב לאופי של לילית כאלה עצמאית, מרדנית (אישה של אף אחד "הבתולה") ועצמאית, בעלת אופי לוחמני שלא חוששת להשתמש בכוחה על מנת להשיג את מטרותייה שלה כיאה למלכה, היא בוחרת את מאהביה לפי בחירתה שלה בלבד,ולא נכנעת לתכתיבים חברתיים. מצד שני מייצגת יופי, נעימות, פיריון,חושניות ומיניות נשית מתפרצת ללא כיסויים, לילית היא בעצם האישה שמעזה "הפמניסטית של ימיינו" , בהתחלה היא הייתה נימפה (הנימפות הופיעו בעירום שסימל את התום שלהן) אישה שמקבלת את גופה כפי שהוא,ולא סולדת ממנו, היא מודעת לתשוקתיה ומממשת אותם. לא פלא שאנשי הדת המונאיסטים שונאים אותה, בזים לה ומכנים אותה" זונה" "מרשעת" "מופקרת" ו"שדה" זה הכל נובע מפחד, לא ממנה אלא ממה שהיא מייצגת , סוג של כח נשי קמאי שהם לא מבינים או לא רוצים להבין. .
