שפרירה זכאי
אודי אדרי
מצחיק שאת אחת הנשים שכה השפיעו עלינו כשהיינו ילדים אנחנו מכירים רק בשם. היא הייתה פורצת דרך וגיבורה אמיתית בתחום האנימציה והדיבוב הישראלי, ושמה תמיד מרגיש שייך ליד המילה "עברית". השחקנית, המתרגמת, הבמאית והמדבבת שפרירה זכאי (87) רגילה להשפיע על התודעה שלנו מאחורי הקלעים, ומשם במשך שנים רבות תתרום תרומה שאין שנייה לה בשמירת השפה העברית היפה והנחלתה לילדי ישראל.
אנחנו רגילים לייחס לה שיר פה, עיבוד לעברית שם. אבל כשמתחקים אחר הקריירה הענפה של זכאי, מגלים את קורותיה של חלוצה. ממש לא מזמן עסקנו בבלוג בהתפתחות תרגום השפה העברית דרך התרגומים השונים של 'רובינזון קרוזו' ו'פיטר-פן', ומדהים לגלות את השפעתה הרבה של אישה אחת על האופן שבו ילדי ישראל (והוריהם) התרגלו לצרוך את השפה העברית בפלטפורמות השונות.
כילדים התרגלנו לשיר את השירים שתרגמה עם החברים, לבלות עם קולה בקרים או אחר צהריים שלמים, ובערבים ניהננו לקרוא את עיבודיה לגיבורים המצוירים. שלל התרגומים והעיבודים לעברית שניצחה עליהם זכאי, יצרו לא רק אחידות בשפה לצעירים, אלא קונצנזוס משלבי בחברה הישראלית. אפשר לייחס זאת לעובדה שמדובר באיום משולש, כיוון שהפקותיה חלשו על שוק הטלוויזיה, הקולנוע והספרים יחדיו – ואולי זה סוד השפעתה המוצלחת.
אולי תופתעו לגלות, ואולי לא, אבל שפרירה זכאי בכלל חלמה על קריירה במשחק, והייתה שחקנית מוצלחת למדי בתיאטרון 'הבימה' הלאומי, בין השאר. אבל דלת אחת שנפתחה בפניה עם הופעתן של סדרות הטלוויזיה המצוירות בטלוויזיה הישראלית, אפשרה לה לכבוש ולהוביל בתחומה העסקי ולהפוך לאחת הדמויות המשפיעות בישראל על גלגול העברית המודרנית, אך היפה. וכך היה:
מיזם הדיבוב הראשון בישראל התמקד בסדרה 'בילבי' שהוקרנה בשנת 73' ושפרירה זכאי, הלוא היא חלוצת הדיבוב בישראל, תרמה את קולה לדמות המפורסמת ולפרויקט הפיונירי של הטלוויזיה הישראלית. עבודתה המקצועית והתוצאה האיכותית תרמו להצלחתה, ובסוף שנות השבעים היא נתבקשה לא רק לדובב, אלא גם לביים את דיבוב הסדרה 'החבורה העליזה'.
לאחר שייסדה חברה לדיבוב הפקות ('סרטי רז'), החלה זכאי לקבל אחריות להפקות דיבוב סדרות לילדים, שרבות מהן שודרו בערוץ הטלוויזיה החינוכית ושבימינו נחשבות לסדרות קאלט, ובהן (היכונו לנוסטלגיה קשה): 'שאלתיאל קוואק', 'היה היה-החיים' 'דנבר הדינוזאור האחרון', 'דני שובבני', 'הלב', 'דובוני איכפת לי', 'טוב טוב הגמד', 'בת הים הקטנה', 'אלף ואחת אמריקות', 'נילס הולגרסון', 'הדרדסים', 'הזרבובים', 'הנעלולים', 'כח המחץ', 'מקורי וחבורתו' ועוד… מה גם, שתרגומם לעברית של הרבה משירי הפתיחה לסדרות המוכרות לנו ביותר הם באחריותה של שפרירה זכאי, ולכן לא פלא ששמה מצלצל בפעמון הזיכרון מילדותינו.
אך תרומתה של שפרירה זכאי לפס הקול של צעירותינו לא הסתכמה במסך הקטן. בסיום שנות השמונים, החליטו באולפני 'וולט דיסני' לדבב את הסרטים בשפות המקור של המדינות שבהן היו עתידים להיות מוקרנים שוברי הקופות המצוירים, והחלו לצוד כישרונות בישראל.
"צלצלו אלי בכדי לעשות אודישן לתפקידים בהפקות של דיסני. כנראה החליטו שהייתי טובה יותר מכולם והתקבלה החלטה שאני אעשה את זה. אבל לפני הסרטים הגדולים היו 'דמבו', ו'גופי', ו'מיקי', ו'פלוטו'", נזכרת שפרירה בראיון לגלי צה"ל. "ספר הג'ונגל היה הסרט הראשון הגדול של דיסני שהחליטו לדובב בעברית".
ב'דיסני' היו כל-כך מרוצים מהפקותיה עד ששנים לאחר מכן, בזמן שבהרבה ארצות הוחלט לבצע דיבובים חוזרים לשפת המקור, גרסאותיה של שפרירה זכאי בעברית נשארו כפי שהיו, ואף נחשבות על ידי 'דיסני' בין המוצלחות בעולם! בד בבד 'ספר הג'ונגל' קידם את מעמדה של שפרירה בתחום, בהיותו סרט ההנפשה הראשון באורך מלא שזכה לדיבוב מלא בעברית. החריפים מכם יזכרו את חיים טופול בתפקיד באגירה הפנתר, את דני ליטני בתפקיד בלו הדב ואת הכל עובר חביבי בתור חבורת הנשרים העליזה.
לאחר הפקת דיבוב מוצלחת במיוחד לסרט 'בת הים הקטנה', וכיוון שהייתה "הכול באישה אחת": מדובבת, מתרגמת, מפיקה ובימאית – החליטו ב'דיסני' להפקיד את מלאכת הפקות הדיבוב של כל סרטיהם בבלעדיות לשפרירה זכאי, בהם כמה מהקלאסיקות הנצחיות של דיסני (נשימה ארוכה): 'אלאדין', 'במבי', 'על כלבים וגנבים', 'היפיפיה הנרדמת', 'היפה והחיה', 'מלך האריות', 'פוקהונטס', 'אליס בארץ הפלאות', 'הגיבן מנוטרדאם' ועוד. גם את דיבובי סרטי פיקסאר המוקדמים הפיקה לראשונה והרשימה כוללת את 'צעצוע של סיפור', 'באג לייף', 'מפלצות בע"מ', 'מוצאים את נמו', 'משפחת סופר-על' ולא נשכח את 'נסיך מצרים' וסרטי הארי פוטר הראשונים שלא היו מצוירים, אבל לחלוטין שווים איזכור, ולו רק כדי להמחיש כמה מעורבת בכל הייתה שפרירה.
| בּוֹאִי אַרְאֶה לָךְ עוֹלָם אוֹר נִפְלָא מְנַצְנֵץ בּוֹ רַק אִמְרִי נְסִיכָה מָתַי הִקְשַׁבְתְּ לְצַו לִבֵּךְ. | עוֹד מַרְאוֹת מֻפְלָאִים רְגָשׁוֹת מְאִירִים בִּי כְּשֶׁעָפִים וְעוֹלִים כְּשֶׁעָפִים וְעוֹלִים |
| אִם תּוֹשִׁיטִי יָדֵךְ אָז מִפֶּלֶא אֶל פֶּלֶא לְמַסָּע עַל מַרְבַד קְסָמִים לְמַעְלָה אוֹבִילֵךְ. | עוֹלָם חָדָשׁ (אֶת עֵינַיִךְ פִּקְחִי) אַלְפֵי דְּבָרִים לֹא מֻכָּרִים (מָה לִרְאוֹת יֵשׁ לָבֶטַח) אֲנִי כְּמוֹ כּוֹכַב שָׁבִיט, שֶׁאוֹר הִצִּית, וְלֹא אֶחֱזֹר עַכְשָׁו אֲחוֹרַנִּית. |
| עוֹלָם חָדָשׁ מִכָּאן לִשְׁנֵינוּ יִתְגַּלֶּה אִישׁ לֹא יִתֵּן פְּקֻדּוֹת מָה לַעֲשׂוֹת נַחֲלֹם כִּרְאוּת עֵינֵינוּ. | עוֹלָם חָדָשׁ (כָּל פִּנָּה הַפְתָּעָה) שֶׁאֳפָקִים בּוֹ מִתְגַּלִּים (כָּל דַּקָּה, יֵשׁ בָּהּ מֶתַח) וְיַחַד נְחַפֵּשׂ עִם מָה שֶׁיֵּשׁ וּמִתְרַחֵשׁ לִשְׁנֵינוּ מְיֹעָד. |
| עוֹלָם חָדָשׁ שֶׁעַד הָאֹפֶק מִתְמַלֵּא מִכָּאן הַרְבֵּה דְּבָרִים, מִתְבַּהֲרִים וְלִי עוֹלָם חָדָשׁ נִפְתָּח אִתָּךְ (לִי עוֹלָם חָדָשׁ נִפְתָּח אִתָּךְ). | עוֹלָם חָדָשׁ, (עוֹלָם חָדָשׁ) שֶׁבּוֹ יִהְיוּ, (שֶׁבּוֹ יִהְיוּ) פִּנָּה שֶׁל אוֹר (חַיִּים שֶׁל דְּרוֹר) לָךְ וְלִי. |
עד לתחילת שנות האלפיים הייתה למעשה המדובבת החזקה בישראל, שדובבה בעצמה רבות מהדמויות האהובות עלינו. אגב, אם אתם חושבים לרוץ אחרי שפרירה ברחוב בתחינות שתעשה לכם 'חתחתול' – אז אל.
בחלוף השנים נשאלה מהו לדעתה סוד הצלחתה?, מדוע לדעתה השירים שתרגמה והדמויות שדובבה אחזו כה חזק בלבבות הילדים וההורים כאחד עד עצם היום הזה?; לשפרירה תמיד הייתה אותה התשובה: "תמיד הקפדתי, אפילו שהיו כאלו שהלינו שהשפה טובה מדי. גם בכדי שיבינו אך גם כדי שהשפה תהיה טובה". בזכות תרגומיה נחשבת שפרירה זכאי למי שתרמה להעשרת השפה העברית אצל ילדי ישראל המודרנית, והעבירה לכולנו את הזמן עם דמויות קסומות ובלתי נשכחות על-גבי מסכי הטלויזיה ובאקרנים.
ולסיום, אם אתם שואלים את עצמכם מהו הסרט האהוב על שפרירה זכאי – היא עונה בטבעיות: "עשיתי כל כך הרבה שלא יכול להיות לי פייבוריט", אך מסיימת בהערה: "היו אלאדין, ובמבי, והיפה והחיה".
באדיבות הספרנים/בלוג הספרייה הלאומית