אז מה כל הדאאווין של שירי מחאה

Walk Two Moons

New member
אז מה כל הדאאווין של שירי מחאה../images/Emo35.gif

ברוח ימים אלו, וסיסמאות המחאה והשינוי שנזעקות ומזדמרות תחת כל אוהל רענן - איך אתם עם שירי מחאה, ואיך אתם עם המחאה במוזיקה של אביתר? מקובל לחשוב על אביתר ככותב טקסטים שהם "אישיים" בעיקרם, כלומר - כותב אינטרוספקטיבי שהוא עצמו, יחסיו עם הזולת והתהליכים הפנימיים שלו הם שעומדים במרכז היצירה שלו. ואמנם, על אף שהרוב המכריע של שיריו נכנסים תחת האפיונים האלו, נראה שהדיסקוגרפיה שלו רצופה בהארות על תחלואים חברתיים ובאבחנות ביקורתיות על הסובב אותו, גם אם לא ב"מחאות" שקופות ומוצהרות. החל מ"כלום לא עצוב" המתבקש, דרך "בראשית", "אמביציה" וגם קצת "דיו", ועד "תחרות כלבים" ואולי גם "הזאב והאיילה", שמתקשר בעיניי לתאוות הבשרים מ"אמביציה" ו"דיו" אבל נוקט טון אישי יותר. גם "מתי נתנשק" הוא לגמרי שיר מחאה בעיניי, אם כי יותר שיר מחאה כלפי הטבע האנושי ופחות "מאבחן" את המצב בחוץ בצורה מובהקת. דעתי תגיע מאוחר יותר (לא, זה לא היה הכל
), בינתיים - מה דעתכם?
 

מיטלס1

New member
עייפה מידי בכדי לכתוב ולפרט על דעתי

אז אסכם ואומר שאני מסכימה עם כל מה שאמרת. המחאה של אביתר היא מחאה חברתית נגד הממשלה או גוף כזה או אחר אלא יותר מחאה תודעתית\ביקורתית שלעניות דעתי הפתרון שלה הוא חינוך
 

מיטלס1

New member
התכוונתי לומר

שהמחאה של אביתר היא ל-א מחאה נגד הממשלה או גוף כזה או אחר...
 
מחאה

יש לי כמה שניות ואני בנאדם טוב אז רק כמה מילים - מתי נתנשק הוא הכי שיר מחאה בעיני. יש מעטים כאלו, שהם שירי מחאה פנימית, של האדם אל עצמו, כי אין הרבה אנשים אמיצים כמוהו.
 

VforVirus

New member
אביתר בנאי? מחאה??

בהן צדקי, לרגע חזרתי לראש העמוד כדי לוודא שלא נקלעתי בטעות לפורום של בנאי אחר, אהוד למשל. התשובה שלילית, הפורום אליו נקלעתי מוקדש לאביתר בנאי, הוא ולא אחר, ומדברים פה על מחאה. ובכן, האירו את עיניי: איזו מחאה יש בשיריו של משורר הצמרגפן, הזמיר שבור-הקול העלק-אותנטי, אותו אברך משי ירושלמי זך וטהור, שמאז אלבומו הראשון מתכנס בקונכייתו המרופדת והמחאה היחידה שהוא משדר היא מחאה בדמותו על מספר המושבים הזעום של ש"ס בכנסת? מה מלבד ייסורי נפשו הרכה מעסיק אותו מאז שהציץ ונפגע מהבלי העולם הזה, שהתבטאו בסמי-מחאה אינפנטילית ושטחית במניפסט הרדידות הידוע בכינויו "בראשית"? ועם כמה שאני יותר "בראשית"י מאשר "אורייתא"י, אין לי אלא למחות על אותה ראייה צרה ומשעממת שמלווה את יצירתו מאז ועד היום: כשהוא מביע את דעותיו הפוליטיות-חברתיות זה מביך ("בראשית"), כשהוא מתעד את קשריו העמוקים עם בוראו הוא חש צורך לתבל את זה בפסוקים בשפה זרה ("אורייתא"), כי אחרת זה אמין כמעט כמו הטענה של כמה ממעריציו שהוא חתום על שירים מהז'אנר הארצי והקונקרטי הידוע בכינוי "שירי מחאה". מה לו ולזה? מה לשיפוטיות המתבדלת של "תחרות כלבים" ולמחאה נועזת? הוא סתם יורק לבאר שממנה הוא שתה, מלהג על "תחרות כלבים רצים במעגל \ עיניים רעבות" בזמן שהשיטה הקפיטליסטית ותרבות הצריכה הן-הן שמאפשרות לאנשים ללכת ולרכוש את הדיסקים שלו במקום לקבל אותם בזונדה מהאספקה. ואולי הוא יותר איש של מעשים: אולי הוא לא מוחה מכיוון שהאחראים על הבוקינג שלו בדיוק סידרו לו הופעה ביער יתיר או בהיכל התרבות באריאל, והוא מבין שההחלטות האלה רועמות כמאה עדים על סולם ערכיו: הופעה בשטחים כבושים כמוה כהצהרת תמיכה ב44 שנות כיבוש. אחרי בחירות כאלה, הוא לא צריך למחות. הוא הופך בעצמו לאובייקט שכנגדו יש למחות. ואכן, יהיה מי שימחה. אני אהיה שם, ב10.8 בפסטיבל "טרואר", שיציג לראווה את תנובת האדמות הגזולות לרקע קולו הענוג של מר בנאי הצעיר. מוזמנים להצטרף אליי.
 
אין סיבה למחוק

הבחור לא אוהב את המוזיקה של אביתר, וחושב שהיא לא אותנטית - ועל זה אני מצטערת בשבילו. ולגבי ההופעה ביתיר והאוי-לא-איך-הוא-מעז, כל מה שיש לי להגיד זה שמאד נחמד לגלות כל פעם מחדש שבארץ הזו הבעת עמדה היא לגיטימית רק לצד אחד, והאמת שזה אפילו לא קשור כי נשגב מבינתי איך הופעה בפסטיבל יין, או אנערף מה זה הפסטיבל הזה, יכולה להיחשב כתמיכה במשהו. אביתר הוא לא אמן פוליטי, הוא מעולם לא היה, ולייחס כוונות כאלה לעובדה שהוא בסך הכל בא להופיע (פרנסה וכאלה) זה קצת משונה בעיניי.
 
כל האירוע ה*חינמי* נועד "לעידוד תיירות"

או במילים אחרות- תמיכה בהתנחלויות. חשבתי-אולי-תמחקו כי יותר משזו היתה תגובה עניינית זה היה- אמ- ספאם... הטענה עצמה יותר מלגיטימית כמובן
 

VforVirus

New member
אל תזלזלי באינטליגנציה של הבחור,

עדר דורשי שלומו ומגני כבודו כאן בפורום עוד עלולים להאשים אותך ב"התקפה אישית פוגענית נגד אדם פרטי", חלילה. אין דבר כזה "לא-אמן-פוליטי" בימינו הסוערים. גם אם האמנות שלו אינה פוליטית, הופעה באירוע שכזה בהכרח כמוה כהבעת עמדה פוליטית, ואם לא צפוי לנו מהפך אמיץ נוסח "Free Tibet" של ביורק, זוהי הבעת עמדה תומכת. גם אם נניח שמדובר באידאולוגיה נאיבית של אמירת "הן" מטעמו או מטעם אמרגניו לכל הזמנה להופעה שהם מקבלים, אין להם את הפריבילגיה להתעלם מההשלכות של החלטה כזאת - סימונו של אביתר כאמן פוליטי, וככזה הוא גם עשוי לעורר מחאה. ואם נחליט לתת לו ולאמרגניו את הקרדיט הראוי להם - כלומר, שהם לוקחים אחריות על מעשיהם, ומכניסים את עצמם במודע לנישה שאליה הם מכניסים את עצמם - הרשי לי להפנות אותך אל תגובתו\ה של "הקהל של השקט". היא מתמצתת את מהות האירוע ומורידה מהפרק את האופציה של הופעה תמימה. ודבר אחרון - לעולם לא תשמעי אותי מבטל את הלגיטימציה של זכות המחאה, כמו שעשו לאחרונה מספר חברי כנסת נלהבים בראשות מר זאב אלקין. אני מאמין במחאה, אני מאמין בזכות המחאה של כל ציבור באשר הוא ומאמין שמחאה לא-אלימה תורמת תרומה עצומה לשיח הציבורי בארץ ולהתפתחותו. אבל אני מאמין גם בזכותי למחאת-נגד. השתתפתי לפני מספר חודשים במעמד הכרזת העצמאות של המדינה הפלסטינית בשדרות רוטשילד. במדרכה מולנו התקיימה הפגנת-נגד של אנשי ימין, והעובדה הזאת לא הפריעה לי כהוא-זה. כך צריך להיות במדינה דמוקרטית, וכך יהיה, ולא משנה כמה חברי כנסת מהליכוד ינסו לקצץ לנו את הכנפיים.
 

VforVirus

New member
וכמובן,

לילה טוב, ותודה שלא נענית לבקשות למחוק את הודעתי הקודמת. משמח לראות שעוד יש המאפשרים דיון גלוי ופתוחים לדעות השונות - שלא לומר הפוכות לחלוטין - מדעותיהם.
 

Walk Two Moons

New member
למה שאמחק את זה?

על אף הטון השלילי והתוקפנות, זו לא הצפה, זו הודעה עניינית ברובה (עד לפסקה האחרונה, שהיא כבר יותר פרסומית-תעמולתית). ואגב, עם כמה שאני נגעל מהתיאורים הציניים ורוויי הרעל, הוא מעלה שאלות מעניינות לגבי סוג השירים שיכולים להיכנס תחת הקטגוריה של "שירי מחאה", ועל ההבדל בין המחאה האביתרית למחאה "קלאסית". וגם על כך שאין בשירים של אביתר מאז "בראשית" (שלגבי אני חייב להסכים עם הכותב - הוא שיר מחאה גרוע למדי) שיקוף לדעות הפוליטיות שלו, אם כי ישנם מעשים מתוקשרים שעשויים להתפרש כהצהרה פוליטית. בקיצור - אני מבין את הנטייה להגיב להודעות מהסוג הזה (שתודה לאל, לא נפוצות במיוחד באזורנו) בביטול מוחלט ובשליחת עשרות אמוטיקונים צוחקים, אבל לי לפחות זה העיר נקודה למחשבה 1 או 2.
 
חולק עליך בעניין הענייניות

ולא מצליח להזדהות עם השורה האחרונה. (למרות שבזכותך ניסיתי) בטוח יש איזה סעיף באיזה תקנון נגד התקפה אישית פוגענית כל כך על אדם פרטי...
 
עניינית? ברובה??

קודם כל אני מסכימה עם נקודת המבט האינטלקטואלית של - מכל דבר ומכל אחד אפשר ללמוד. באמת. עכשיו ששמנו את זה מאחורינו, אני באופן עקבי מאוד משתדלת, שלא ללמוד שום דבר ממי שמזלזל באובייקט אותו הוא חוקר/בוחן (שלא לומר מנאץ) מבחינתי אין לי עניין במה שיש לאדם כזה "ללמד" אותי. כי אין יותר הפך ענייניות מזה. צחקתי כי הטענות מגוחכות בעיני, וכי נעשתה עלינו פה מניפולציה זולה כדי לקדם אג'נדה פוליטית. והיא כל כך שקופה וחובבנית. זה מצחיק. ואם יורשה לי הערת אגב, פוסט הפוך קונטציות מאיזה נער כהנא חי, נגד אחד משמאלני אמני ארצנו, היה עוד גורר עד לפה את שי ניצן.
 

Walk Two Moons

New member
אני לא מאמין שאני מסנגר על הבחור,

אבל קראתי שוב ושוב את דבריו, ואכן ה"הזמנה" בסוף קצת מנקה אותו מכל חשד לאובייקטיביות, אך כאמור: רעל, ציניות, מגמתיות, וטענות שכל הנ"ל לא פוסל את אפשריות ענייניותן.
 

VforVirus

New member
שלום לדולפינה.

אכן, אמרתי דברים קשים. לפעמים צריך להתבטא בחריפות בשביל לעורר תשומת לב ודיון. אני מבין שהשפה שבה נקטתי וכן קריאתי בסוף הטקסט להצטרף אליי למחאה לא התקבלו בזרועות פתוחות בלשון המעטה, ואף האפילו על גרעין דבריי. ראשית, חבל לי על כך, מה גם שביכולתי לפרט ולהוכיח כל נקודה עליה הארתי בקשר למחאה בשיריו, מאחר ומעבר להיותי פעיל פוליטי אני גם מבין דבר או שניים באמנות. חשוב לי לציין שהזלזול שלי הוא לא באביתר בנאי אלא בניסיון להפוך אותו לאמן מחאה, מה שהוא לחלוטין לא - יש לו דבר או שניים ללמוד מג'ון לנון. חוצה מעיישה, אשמח אם תפרטי את הסיבות לכך שטענותיי מגוחכות בעינייך. אני בתורי, חייב להגחיך את אחת מטענותייך שלך - הרשי לי לשער שקריאה כלשהי מטעם ארגון הקשור למאיר כהנא בצורה כזו או אחרת לא תסתפק בזימון להפגנת מחאה תמימה, אלא תתבל אותו באמירות גזעניות ובהתססות רדיקאליות שתעוררנה חלחלה אצל כל בר-דעת שמבין את ההשלכות של גישה כזו. אני בא בשם אהבת אדם, אותו מושג שכבר הפך לקיטש מגונה ומעורר סלידה (את נימת הבוז והשפה המשתרבבת המלוות לצירוף המילים "יפי נפש" את מכירה?), ואני מבטיח לך שאף שוטר יס"ם שיבוא לאכוף את ההפגנה השקטה לא יוטרד משלוותו בערב של פסטיבל טרואר. חלומות נעימים, מחכה להמשך הדיון איתך
 
אוקי, אחד אחד

1. כולם כולל כולם מוזמנים לדיונים פה, גם כאלה שאינם מבינים מאומה באומנות, גם כאלה שכן, אין צורך להוכיח דבר. ברוך הבא. 2. הדיון פה הוא, כשמו כן הוא, ועד כמה שקשה לקבל את זה - דיון. פותח הדיון לא טען ולא הפך אף אחד לאמן מחאה, הוא העלה את עצם השאלה לדיון. 3. אמנם זה לא ברוח הימים האלו, אבל מותר לאדם גם לא להיות אדם מחאתי, גם אם הוא אמן. ג'ון לנון כבודו במקומו מונח והוא סבבה, לא כולם חייבים ללמוד ממנו דווקא, יש עוד גוונים בעולם הזה. 4. אתה צריך להיות טיפה כבד רואי, כדי לא לראות את העיוות בטענתך האחרונה - אתה עצמך תיבלת את דבריך באמירות גזעניות ובהתססות רדיקליות שאף הודית בהן וצידדת בהן בתחילת דבריך. אתה מוכיח את עצם טענתי המקורית (על נוכחותו של שי ניצן לו כיווני השמאל והימין פה היו הפוכים) ועל כך תודה. 5. אני רוצה להסכים עם מה שכתבת למעלה, שעצם נוכחותו של אביתר במקום כזה יש בה אמירה. אני רוצה שוב להציע לך את חוק ההיפוך שמאל ימין, ולהצביע בבישנות על כך שנוכחותו שם, היא היא אמירתו הפוליטית או המציאותית, אתה יכול לא לאהוב את זה, אבל הנה הוא לומד משהו מג'ון לנון, ומפגין את עמדותיו תודה ויום נעים גם לך, תהנה בהפגנה שפ ומקווה שתשוב לספר חוויות
 

VforVirus

New member
שוב ערב טוב,

1. כתבת שטענותיי מגוחכות בעינייך, ושאינן אלא מצע לקידום אג'נדה פוליטית. לכן הבהרתי שאני עומד איתן מאחוריי כל טענותיי לגבי יצירתו של אביתר בנאי בדיוק באותה יציבות בה אני עומד מאחורי טענותיי הפוליטיות, ושאני מוכן לנמק אותן, אם רק אשמע את הQ במקום דחיות-על-הסף בעוון חוסר ענייניות. 2. אפשר להתווכח על ההגדרה של "אמן מחאה", העובדה היא שפותח הדיון הגדיר כמה משיריו של אביתר בנאי כשירי מחאה, שאת חלקם אני מסרב לראות ככאלה, או לפחות להעריך אותם ככאלה. הבעתי את דעתי ביחס לשאלה שנשאלה, וHooray, מסתבר שזה לגיטימי. 3. הפלא ופלא, אני מסכים איתך לחלוטין. שוב, לא אני אמרתי "מחאה" וכו'. העובדה שאביתר בנאי איננו אמן מחאה לא מפחיתה כהוא-זה מערך שיריו. 4. כנראה שאני אכן כבד רואי, כי נשגבה מבינתי היכולת לאתר איזשהו דמיון אפשרי בין התעמולה הכהניסטית המורעלת בשנאת זרים ובאלימות מפעפעת, הקוראת בראש חוצות ל"הפרדה" (אפרטהייד, מישהו?) ולגירוש וחורטת על דגלה - literally - את כוח הזרוע, לבין איזשהו חלק בדבריי. את מוזמנת להאיר את עיניי ולשבור את ליבי. 5. והנה אנחנו שוב מסכימים. אני מזמין אותך לחזור ולקרוא את הודעתי הראשונה בפורום הזה, ובעיקר את הפסקה המתחילה במילים "ואולי הוא יותר איש של מעשים", ולהבין שחזרת על דבריי בדיוק מופתי. תודה, נועם לי הדיון האינטלגנטי
 
למעלה