איזה טיפ הייתם נותנים למתלבטים בינינו

[Afrodita10]

איזה טיפ הייתם נותנים למתלבטים בינינו

ובבקשה פחות:״ לנסות הכל״, ״ללכת לטיפול״.
זה כוללני מדיי. עומדת בפני צומת. ובערך כל שעה מחליטה שמאלה
ואחכ ימינה ושוב שמאלה ואז ימינה. הראש שלי קודח!
איך מגיעים להשלמה בהחלטה כזו?
לשאול את עצמי אם מוטב לי בלעדיו? לא יודעת, עשר שנים איתו, לא מכירה את עצמי בלעדיו, להבין שהאביר על הסוס הלבן לא מחכה שם בפינה? להבין שבכל זוגיות יש עליות ומורדות, קשיים, חסכים, והחיים זה לא פיקניק...? אבל מה עם הנפש? מה עם הצמא? מה עם המקום לבצע בחירה אחרת לאחר התובנות ש״אספתי״ בדרך.

 

[Morabc]

ההחלטה הזאת היא כל כך שלך

ולכן אי אפשר לייעץ לך. מאז שהתגרשתי הבנתי שכל סיפור גירושים שונה מהאחר. אף אחד לא יודע מה את מרגישה, מה עברת, איך הקשר שלך איתו זה רק את יכולה לענות לעצמך וזה רק שלך.
לכל החלטה לכאן או לכאן יש את היתרונות והחסרונות שלה.
אני אישית חושבת שבעיקר אם יש ילדים ברקע יש לנסות את כל האופציות כדי לא להתגרש (ייעוץ, שיחות ) ורק אם שום דבר לא עבד אז כמוצא אחרון להתגרש, אבל כל זה במידה ושני הצדדים רוצים לשקם את הקשר. אם אין פרטנר לעבוד איתו אז השותפות מתפרקת ואין טעם. אצלי הצד השני לא היה מעוניין לשקם והחיים במחיצתו היו בלתי נסבלים. כיום אני לא מתחרטת.

 

[Afrodita10]

תודה על ההתיחסות

אני מסכימה איתך שההחלטה היא שלי, אבל היא ככ קשה
לפעמים גם אם הצד השני רוצה לשפר, יש גבול ליכולת ההשתנות
שלו וצריכים להיות כנים ולהגיד, גם זה לא מספיק לי
וזה נשמע לי ככ לא לעניין להגיד את זה.״לא פייר״.
ימים לא פשוטים

 

[Morabc]

אז אם את לא שלמה עם ההחלטה אל תתגרשי

תמיד אפשר לפרק. תנסו לשקם את הקשר לתקופה. אולי אפילו תפרדו פיזית לתקופה של חודש. אולי הגעגוע יעשה את שלו. אם באמת תראי שזה בלתי נסבל תפרדי סופית אבל לפחות אז תהיי שלמה עם זה.

 

[Afrodita10]

חשבתי על

זה, אבל איך אציע את זה בלי לפגוע בצד השני?
יש גם איזה קטע כזה, שמייעצים (עו״ד בעיקר) לא לעזוב את הבית בשום אופן וכאלה
האמת? הייתי שמחה ללכת לאיזה חודש, או שהוא ילך ובאמת לראות מה קורה
זה קצת מסוכן, ייתכן שאתאהב ברעיון... אבל אין ספק שזה לא ללכת ישר ולהתגרש.
אני לא יודעת איך מגיעים לשלמות עם החלטה כזו. המצב לא שחור או לבן אצלנו. זה לא שחלילה נעשו דברים בלתי נסלחים.
הפחדים, אי הוודאות, נוסטלגיה, הכל מתערבב יחד
ונוצר מצב של מניעה, חוסר קבלת החלטה, וזו התקופה הכי קשה

 

[Morabc]

לפי איך שאת נשמעת

עדיף לך לא להתגרש. את מתלבטת מידי. את לא ממש שם (מנסה לא לפגוע) אפשר להתלבט ככה גם שנים ויש הרבה זוגות שמתלבטים ככה כל החיים.
כנראה שלא כזה רע לך. תמשיכי ככה עד שדברים ישתנו לכאן או לכאן או שתלכי לבד לייעוץ על מנת לגבש החלטה.

 

[Ren83]

ואיך הילדים שלך עם זה?

האם הרגשת שינוי בהם לטובה או רעה מאז?

 

[Morabc]

זו לא שאלה רלוונטית בכלל

איך אפשר למדוד את זה? הרי ילד גודל ומשתנה בלי קשר לגירושים.
מה שחשוב שהוא יקבל אהבה ותמיכה משני ההורים ושכל צד יעשה הכל כדי לחזק את הקשר שלו עם הילדים ולשמור על יחסים תקינים בעיקר עבור הילדים ועבור עצמך שתוכל להמשיך הלאה.

 

[האהבה היא פרח]

תשאלי את עצמך אם

את מעדיפה לחיות עד סוף ימייך לבדך על לחיות איתו.
&nbsp
תהיה לך תשובה.
&nbsp
אם התשובה היא כן - תתגרשי.
אם התשובה היא לא - אז תשארי ולכו לייעוץ זוגי.
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[Afrodita10]

אני לא מכירה

את עצמי ללא זוגיות, כפי שהגבתי מעלה, המצב לא כזה קטסטרופלי או שחור/ לבן
שאני יכולה לענות בבטחון.
אני חושבת על הפוטנציאל. עוד ילדים, קידום בקריירה, שחיקה נוספת איך זה ישפיע לנוכח מה שאני כבר חוויתי, וזה לא לטובתו.
אבל הוא לא אומר אני מרים ידיים, זה מה יש. הוא טוען שרוצה לתקן
וזה נהדר, אבל קשה לי להאמין שבן אדם יכול לשנות תפיסת עולם, יש דברים שהם שורשיים, שזה מה שראינו, מה שהורגלנו, לשוחח בשיח אחר עכשיו?
קשה, לא אומרת שבלתי אפשרי, אבל קשה.
לא יודעת אם יש לי את הסבלנות/ האנרגיות/האמון להתחיל בדרך שבסופה במקרה הטוב צפוי שיפור של 20%.
דברים שאפשר לענות עליהם בכן/ לא לא מהווים קושי מבחינתי.
אני גם לא חושבת שייעוץ זוגי הוא פתרון. אני חושבת שאדם צריך ללכת לטיפול פרטני, להבין את עצמו, את ההתנהגויות שלו ומשם לצמוח. אבל הוא צריך ליזום מעצמו, כי אז באמת יגיע השינוי ולא רק כדי לרצות. כפי שאני הולכת. כדי להבין עם עצמי, לנסות לראות איפה אני יכולה להשתפר...

 

[האהבה היא פרח]

לא קטסטרופלי - לא מתגרשים

לכו לייעוץ נישואין משמעותי.
מנסיון שלי זה עזר

 

[מתגנב]

זו בעיקר שאלה כלכלית

אין (לי) בכלל ספק, שאם לא כיף לך עם בן הזוג, תחיי טוב יותר בלעדיו. הסד הזה של מגורים במחיצת מישהו שלא אוהבים/מעריכים הוא לא פשוט. זו פגיעה יומיומית באיכות החיים שלך. (ושלו, אבל הוא לא פרסם פה שאלה)
&nbsp
לגבי הילדים, כל עוד ההורים חיים קרוב כך שמתראים לעתים תכופות, הגירושים בדרך כלל לא מזיקים ובמקרים רבים מועילים. שני בתים שמחים עדיפים מאד על בית אחד עם מתחים.
&nbsp
בנסיבות האלה, השאלה הכבדה היחידה היא סביב המחיר הכלכלי של התהליך. אם אתם יכולים להרשות לעצמכם את המותרות האלה - קדימה לרבנות.