אמא (ליום האם)
אמא אמרתי שלום והיא חייכה. חיפשתי את הפרמננט הצבוע בקפידה שעשתה אצל קלרה. הלבן הסתור על ראשה, השערות הבודדות מעל שפתה המשתרבבת ובשיפולי סנטרה המדולדל, סיפרו שהיא כבר אישה אחרת. זוויות פיה נמשכו מטה כפיו של קרפיון שתקן. כפופה הלכה, כאילו מנסה לייצב את גופה. החלוק היה מכופתר ברישול, נקב אחד מיותר בקצהו התחתון וכפתור מיותם בקצהו האחר. הידיים תומכות זו בזו שלא תרעדנה. השדיים נפולות, ללא חזיה תומכת. כתמים. פחדתי להתקרב. רציתי לנשק. מבטי נדד. העיניים החומות הטובות שלה כבו, התרוצצו הנה ושוב, והיו לפתע קטנות מדי. חיפשתי את אמא. והיא האשה הזאת, סיפרה לי על בת אחת שיש לה וקוראים לה בתיה, שלא ראתה כבר הרבה זמן. הלכתי. וכשבאתי שוב, המשיכה אמא לחפש אותי, ואני ידעתי ששתינו כבר לא נמצא.
אמא אמרתי שלום והיא חייכה. חיפשתי את הפרמננט הצבוע בקפידה שעשתה אצל קלרה. הלבן הסתור על ראשה, השערות הבודדות מעל שפתה המשתרבבת ובשיפולי סנטרה המדולדל, סיפרו שהיא כבר אישה אחרת. זוויות פיה נמשכו מטה כפיו של קרפיון שתקן. כפופה הלכה, כאילו מנסה לייצב את גופה. החלוק היה מכופתר ברישול, נקב אחד מיותר בקצהו התחתון וכפתור מיותם בקצהו האחר. הידיים תומכות זו בזו שלא תרעדנה. השדיים נפולות, ללא חזיה תומכת. כתמים. פחדתי להתקרב. רציתי לנשק. מבטי נדד. העיניים החומות הטובות שלה כבו, התרוצצו הנה ושוב, והיו לפתע קטנות מדי. חיפשתי את אמא. והיא האשה הזאת, סיפרה לי על בת אחת שיש לה וקוראים לה בתיה, שלא ראתה כבר הרבה זמן. הלכתי. וכשבאתי שוב, המשיכה אמא לחפש אותי, ואני ידעתי ששתינו כבר לא נמצא.
