קודם כל - ברוך הבא
תמיד שמחים לקבל עוד חברים אלינו.
אז קודם כל - נעים להכיר.
אני שרון. אמא ל-3. מכורה לפיצה ושוקולד.
בתור מי שכמוך -מכירה את הבעיה אבל לא מסוגלת להפסיק להכניס את זה הבייתה (אני "רק קונה גבינה צהובה לילדים", ובפועל לוקחת אותה לפיצה שאני מכינה לעצמי), קשה לי לתת עיצות פרקטיות. העצה "לא להכניס אויבים הבייתה" מעולם לא עבדה אצלי. להיפך, רק גרמה לי לקנות יותר ולהתייסר יותר מיסורי מצפון.
אז אני אנסה שאלה אחרת - מה לגבי הפחתת כמויות? אולי במקום שני מיכלים תקנה אחד? או אחד גדול ואחד קטן? הטעם של הגלידה ישאר לך, אבל הכמות תפחת.
ובעוד כמה שבועות, תפחית עוד קצת. וככה, בצעדים קטנים, תגיע למצב שאתה לוקח מנה של גלידה, אבל נשאר עוד במקפיא.
אני לא מאמינה בהפסקה בבת אחת. כלומר, כן מאמינה אבל אצלי זה לא מחזיק מעמד. אחרי כמה ימים (במקרה הטוב. לרוב זה פחות מיום), אני נשברת. ואז מתחיל מסלול יסורים שכולל גם רגשי אשם, גם ביטול עצמי ("אין לי אופי".. תראה קצת למטה. יש בדיוק הודעה כזו שלי). ולעבוד זה לא עובד.
בו ננסה הצלחות קטנות
כל יום משהו קטן טוב, ומשהו קטן שאפשר לעשות טוב יותר מחר.
שרון