אשליית השיבה

אשליית השיבה

מחר, או בעוד עשר שנים, כשזכות השיבה תחזור לשולחן הניתוחים של המו"מ הנצחי בין ישראל לפלסטינים, ראוי שיונח ספרו של אל-יוסף בראש ערימת המסמכים שישמשו את המומחים. אין כמותו כדי להגדיר את מהותה של האשליה, הישראלית כמו גם הפלסטינית היום סיימתי לקרוא את הרומן, מרתק מאוד ועצוב מאוד, סמיר אליוסף כותב לנו על כאב געגועים וגם בדידות, על החברה הפלסטינית ועל ההחלטה לעזוב את הכל, כתבתי לך מוחה על הקושי בלמצוא אנשים לדבר איתם בערבית על נושאים מסוימים, סמיר אליוסף הוא דוגמה חייה לכך והוא מודע לזה וכותב לנו על זה בספרו, ההחלטה לדבר באנגלית ולכתוב באנגלית אינה סתמית ואינה קשורה להיגרתו ללונדון, ואפילו שם כשהוא פוגש ערבים הוא מדבר איתם באנגלית בכוונה, נמאס לו מהחברה שלנו, מהערכים, חוסר האנושיות ומה לא, סמיר אליוסף אם איני טועה הוא הפלסטיני הראשון שלוקח את זכות השיבה למחוזות יותר רחוקים ומציאותיים, כדאי לאבו מאזן ואולמרט לקרוא את הרומן לפני שמתחילים לקשקש ביניהם.
 

גידעון1

New member
כדי לעשות שלום עם צד מסויים על אותו צד

לבחור לעצמו מנהיג והנהגה מצומצמת. העם הפלשתיני לצערי מפולג, כן כתבתי לצערי כי עם מאוחד תחת מנהיג והנהגה מצומצמת הינה אינטרס ישראלי לא פחות מאינטרס פלשתיני. לפלשתינים יש המוני מנהיגים במקום הנהגה מצומצמת ולכן קשה מאוד להתקדם. לדעתי ישראל לא ממהרת במו"מ כי ממילא היא יודעת שהיא מדברת עם ברווז צולע. לצערי כל מה שהפלשתינים יודעים לעשות זה לחתום על הסכמים ולרוץ לבכות בכלי התקשורת לאחר מצג פאליוודי משובח. תהיה בטוח אקרא שאם הטרור היה עכשיו נעלם באמת אז גם אם הממשלה היתה מסרבת אז העם היה מאלץ אותה להתגמש. אני יודע שדיברת נקודתית על זכות השיבה אך ציינת את המילה מו"מ ולכן ראיתי לנכון להתייחס לכך שכל מו"מ לא באמת שווה הרבה במתכונתו הנוכחית.
 
למעלה