בודדה.

natalishkushit

New member
בודדה.

יש רגעים שאני מרגישה כאילו אני נמצאת בעולם אחר, כאילו ביני לבין אנשים יש פער עצום בלתי ניתן לגישור.
לפעמים אני רק רוצה להרגיש לא כל כך לבד ומיואשת
לפעמים אני רק רוצה חיבוק
לפעמים אני רק רוצה תקווה שיכול להיות אחרת.
משהו מת בי מרוב לבד, ואולי זו אני שמתה.
עצוב.
 

psychylogged

New member
כבר פחות

את המחסומים אנו שמים הרבה פעמים לעצמינו , לוגית נראה שיש דרכים לפרוץ את המחסומים אבל ברמת הביצוע זה נכשל אולי כי אנחנו מראש מביאים את זה לכשלון.

אני למשל שם את עצמי במקום של "בטח דיברתי שטויות"
אבל לא נורא, לפחות דיברתי , לעתים זה עדיף על סתם לשתוק.

ואגב , את פחות מתה ממה שנדמה לך מאחר שאת עדיין כמהה לחיים ורוצה בהם , וזה יבוא אם רק תתחילי להאמין בזה , או פחות לא להאמין בזה ( חחח הצחקתיני , כנראה אני לא ברור)

ערב נעים לכולנו חברים.
 

פריאל12

New member
בודדה חביבה

עצם זה שאת נמצאת כאן והבעת את הדברים, דברים שלא פשוט כלל לחשפם, אומר שאת פותחת את ליבך לקשר ולא סגורה ב-ד' אמותייך.
אל תתייאשי... המשיכי להביע את שאת חשה, כי מילותייך יגעו במישהו שאולי מרגיש כמוך ואולי ירצה ל'געת' חזרה.
לעולם לא ניתן לדעת מהיכן יגיע החיבוק...
שולחת לך חיבוק חם :)
 
למעלה