האם צובט לכן בלב

מצב
הנושא נעול.
כן ולא. התמכרתי לתנועות התינוק

האם צובט לכן בלב

זאת השאלה ששאלה עינתפ, ואני מנצלת אותה ע"מ לפתוח הודעה חדשה. האם צובט לכן בלב כשאתן רואות הריונית {למרות שיש לכן ילד/ים}
לי כן. מודה ומתוודה-אני מקנאה. אמנם זו לא אותה קנאה. היא לא נובעת מאותו מקום. פעם היא נבעה מהמקום של: "אני רוצה גם". היום היא נובעת מהמקום של: "אני רוצה שוב". מה איתכן?
כן ולא. התמכרתי לתנועות התינוק
אבל לא ממש שכחתי את טראומות ההריון והדאגות האינסופיות (ההריון שלי היה די מסובך). גם אני מודה ומתוודה שקצת נצבט לי הלב... אבל לא משנה כמה ילדים יהיו לי, אני עדיין לא אהיה פוריה.
 

מאיו

New member
כן, בהחלט!

האם צובט לכן בלב

זאת השאלה ששאלה עינתפ, ואני מנצלת אותה ע"מ לפתוח הודעה חדשה. האם צובט לכן בלב כשאתן רואות הריונית {למרות שיש לכן ילד/ים}
לי כן. מודה ומתוודה-אני מקנאה. אמנם זו לא אותה קנאה. היא לא נובעת מאותו מקום. פעם היא נבעה מהמקום של: "אני רוצה גם". היום היא נובעת מהמקום של: "אני רוצה שוב". מה איתכן?
כן, בהחלט!
לאחרונה אכן פוקדות אותי אותן מחשבות ורגשות של החמצה ותסכול על כך שלא נוכל להביא ילדים באופן טבעי עם רווחים לפי הספרים. כן, גם אני רוצה להביא לאור אח/ות לכבוד גיל 3, ושלוש שנים אח"כ שוב, ואז לחכות 5 שנים ולהביא שוב. העובדה שיש לנו ילד, לא שוללת מאיתנו את הזכות להמשיך ולחלום
 
תמיד תמיד תמיד

האם צובט לכן בלב

זאת השאלה ששאלה עינתפ, ואני מנצלת אותה ע"מ לפתוח הודעה חדשה. האם צובט לכן בלב כשאתן רואות הריונית {למרות שיש לכן ילד/ים}
לי כן. מודה ומתוודה-אני מקנאה. אמנם זו לא אותה קנאה. היא לא נובעת מאותו מקום. פעם היא נבעה מהמקום של: "אני רוצה גם". היום היא נובעת מהמקום של: "אני רוצה שוב". מה איתכן?
תמיד תמיד תמיד
אפילו בזמן שהייתי בהריון. כמובן שאני מתנפחת מגאווה כשאני הולכת עם העגלה ברחוב. כשזה תאומים כל אחד חייב להציץ פנימה ולהעיר הערה, או סתם לחייך (אנחנו גורמים להרבה חיוכים ברחוב
) ואני זורחת מאושר, אבל בכל זאת, כל פעם שאני רואה אישה בהריון אני מקנאה. עכשיו כשהם קצת יותר גדולים אני מקנאה גם כשאני רואה הורים מסתובבים עם תינוקות בני יומם. נורא בא לי שוב (כמובן בלי הלילות הלבנים והבכי של כאבי הבטן). היה לי הריון איום ונורא, אבל נורא אהבתי להיות בהריון. אהבתי את ההרגשה ששני תינוקות גדלים בתוכי, ויותר מכל אהבתי את הרגשת הניצחון ש"עשינו זאת" אחרי כל הטיפולי והכאב והדמעות. אני מתגעגעת להרגשה הזאת ולבטן הגדולה וזו כנראה הסיבה לצביטה בלב.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה