Pickle Weasle
New member
הקול של קורט
בערך בסביבות יוני הקודם, שהכרתי את כל השירים של נירוונה מתוך האלבומים הרשמיים, ראיתי [או שמעתי] בקול של קורט את אחד הקולות המדהימים ביותר, בהיותו מגוון ורחב, שיכול להתאים לכל סוג של שיר. הוא יכול להיות מגעיל וצורם, כמו בהרבה שירים בבליץ', אבל יש הרבה, כמוני, שאוהבים גם את זה. יכולות להיות צרחות מחרישות, אך חודרות. יכול להיות לו קול יותר לירי, אך עדיין צרוד, כמו למשל ב Pennyroyal Tea, או ב-All Apologies. בשירים מסוימים יש לו קול יותר עמוק, עדיין לא רך ממש, כמו בבתים של Smells Like, או ב- Come as You Are. יכולות להיות לו גם צעקות עמוקות וחודרות, כמו בפזמון של In Bloom. יש את הצד העדין יותר והרך של הקול שלו, אולי לא חדשני או מהמם יתר על המידה, אבל אני אישית נהנה לשמוע אותו הרבה יותר מאשר כל מיני זמירים למיניהם- קול שאפשר לשמוע בבתים של Heart Shaped Box, או ב-Dumb. פן נוסף שיכול להיחשב רך, הוא בשירים כמו Polly למשל, שם הקול הוא שקט וצלול, אבל לא מדובר בקול רך ונעים, אלא יותר כמו דיבור, וגם זה יכול לגעת. דוגמאות נוספות לגיוון, הם בשיר Do Re Mi, שנשמע כמו שיר משנות ה-60, אולי קצת ביטלס אפילו, ואולי מכיל לא מעט זיופים אבל כשומעים אותו ואת הרגש בקול של קורט-וכמובן- צד נוסף של הקול שלו, נדיר יותר- אפשר לחשוב [ואני לא אתפלא אם כן] שהזיופים מכוונים. בהרבה ביקורות, כתבות, או אפילו על פי מעריצי נירוונה- לקורט יש קול בינוני, צורם ולא נעים. נתקלתי בזה הרבה לאחרונה, ונורא התאכזבתי. אבל שמעתי שוב שירים, ופשוט ידעתי, שזה לא קשור לזה שנירוונה הלהקה האהובה עליי, או לחוסר יכולת שלי להודות בכך שהזמר של הלהקה האהובה עליי הוא בינוני- זה פשוט לא נכון בעיני. אני חושב שהגיוון הרבה הזה בקול שלו-צכשחלק מהקולות יכולים להיות אולי בינוניים בפני עצמם, אבל חלק מהם טובים ואפילו מדהימים- עושה אותו לגאון ווקאלי, ולזמר שחוץ מאשר העובדה ששירי הלהקה שלו הם הבסט בעיני- אני גם הכי נהנה לשמוע אותו שר.
בערך בסביבות יוני הקודם, שהכרתי את כל השירים של נירוונה מתוך האלבומים הרשמיים, ראיתי [או שמעתי] בקול של קורט את אחד הקולות המדהימים ביותר, בהיותו מגוון ורחב, שיכול להתאים לכל סוג של שיר. הוא יכול להיות מגעיל וצורם, כמו בהרבה שירים בבליץ', אבל יש הרבה, כמוני, שאוהבים גם את זה. יכולות להיות צרחות מחרישות, אך חודרות. יכול להיות לו קול יותר לירי, אך עדיין צרוד, כמו למשל ב Pennyroyal Tea, או ב-All Apologies. בשירים מסוימים יש לו קול יותר עמוק, עדיין לא רך ממש, כמו בבתים של Smells Like, או ב- Come as You Are. יכולות להיות לו גם צעקות עמוקות וחודרות, כמו בפזמון של In Bloom. יש את הצד העדין יותר והרך של הקול שלו, אולי לא חדשני או מהמם יתר על המידה, אבל אני אישית נהנה לשמוע אותו הרבה יותר מאשר כל מיני זמירים למיניהם- קול שאפשר לשמוע בבתים של Heart Shaped Box, או ב-Dumb. פן נוסף שיכול להיחשב רך, הוא בשירים כמו Polly למשל, שם הקול הוא שקט וצלול, אבל לא מדובר בקול רך ונעים, אלא יותר כמו דיבור, וגם זה יכול לגעת. דוגמאות נוספות לגיוון, הם בשיר Do Re Mi, שנשמע כמו שיר משנות ה-60, אולי קצת ביטלס אפילו, ואולי מכיל לא מעט זיופים אבל כשומעים אותו ואת הרגש בקול של קורט-וכמובן- צד נוסף של הקול שלו, נדיר יותר- אפשר לחשוב [ואני לא אתפלא אם כן] שהזיופים מכוונים. בהרבה ביקורות, כתבות, או אפילו על פי מעריצי נירוונה- לקורט יש קול בינוני, צורם ולא נעים. נתקלתי בזה הרבה לאחרונה, ונורא התאכזבתי. אבל שמעתי שוב שירים, ופשוט ידעתי, שזה לא קשור לזה שנירוונה הלהקה האהובה עליי, או לחוסר יכולת שלי להודות בכך שהזמר של הלהקה האהובה עליי הוא בינוני- זה פשוט לא נכון בעיני. אני חושב שהגיוון הרבה הזה בקול שלו-צכשחלק מהקולות יכולים להיות אולי בינוניים בפני עצמם, אבל חלק מהם טובים ואפילו מדהימים- עושה אותו לגאון ווקאלי, ולזמר שחוץ מאשר העובדה ששירי הלהקה שלו הם הבסט בעיני- אני גם הכי נהנה לשמוע אותו שר.
