השתכנעתי, צריך לעצור את הרפורמה.

[חורזת באהבה]

אבל זה פשוט לא נכון. אין לאמירה הזאת שום אחיזה במציאות. לבית המשפט יש שלל דרכים לבקר את החלטות הממשלה. דרך אחת תילקח לו. דרך שהיא בעיקר בעייתית מבחינה הצהרתית. כל שאר הדרכים יעמדו לרשותו ולבית המשפט לא תהיה שום בעיה, גם לא אם כל הרפורמה תעבור במלואה, לבקר את החלטות הממשלה גם מחר בבוקר.


נניח. אני לא כ"כ אוהב שקובעים את זה כבסיס או תנאי לדמוקרטיה, אבל אין ספק שהמשולש הזה קיים וחשוב וכו'.


מסכים לחלוטין. אבל:
א. בחקיקה הזאת אין שום החלשה של אחת הרגליים.
ב. כל החקיקה נובעת מכך שמערכת המשפט החלישה את רגל הממשלה, בין השאר באמצעות עילת הסבירות, בעשורים האחרונים. אלמלא זה היה קורה כל הרפורמה לא הייתה באה לעולם. כלומר החקיקה הנוכחית היא לא החלשה של אחת הרגליים, אלא תיקון החלשה כזאת.
ג. אמנם הסכמתי בתחילת הפיסקה עם דברייך, אבל גם אם הייתה החלשה עדיין לא היינו מגיעים לא לדיקטטורה ולא לקץ הדמוקרטיה. אלו מונחים בלתי רלוונטיים לחלוטין לאירוע, שנועדו רק להנדס תודעה וליצור אווירה דמגוגית.

שורה תחתונה: אני לא חולק על אבחנותייך וקביעותייך מה יקרה אם וכאשר, אלא שזה פשוט לא האירוע. הטעות שלך לענ"ד היא באקסיומה. בכך שאת מקבלת את הטיעון שיש כאן החלשה של בית המשפט, בעוד שהלכה למעשה זה פשוט לא המצב במציאות.​

דוגמא לביטול

הביטול רע לשופטים. לוקח מהם כוח.
לא יאפשר להם להחליט שהחלטה שקיבלה הממשלה או שר בממשלה היא לא סבירה.

למשל אם שר החינוך יחליט שלא לפתוח את שנת הלימודים, בית המשפט לא יוכל להחליט שזה לא סביר.

 

[Harrington]

דוגמא לביטול

הביטול רע לשופטים. לוקח מהם כוח.
לא יאפשר להם להחליט שהחלטה שקיבלה הממשלה או שר בממשלה היא לא סבירה.

למשל אם שר החינוך יחליט שלא לפתוח את שנת הלימודים, בית המשפט לא יוכל להחליט שזה לא סביר.

דוגמא מצוינת. במקרה כזה בית המשפט ייאלץ רחמנא לצלן לפנות לספר החוקים הישראלי, למצוא בו (אני מניח בכל אופן, לא בדקתי כרגע) ששנת החינוך צריכה להיפתח בתאריך X, ולקבוע שהחלטת השר נוגדת את החוק ועל כן תבוטל. הופה, הנה נפתרה הבעיה כולה. אז נכון, ביהמ"ש לא יוכל לבטל החלטה כזאת אך ורק על סמך עילת הסבירות. אבל זה לא שלא נותרו בידיו כלים לבקר את החלטות הממשלה. הוא בס"ה יצטרך להתמודד עם זה באמצעות ספר החוקים ו/או עילת המידתיות או כל עילה אחרת שנמצאת לרשותו. בשורה התחתונה, שום בעיה, שום החלשה, ושום נטילת הכוח/סמכות לבקר את החלטות הממשלה.

אבל לפני כל זה, צריך לשאול שאלה אחרת לעניות דעתי. היה ושר החינוך מקבל החלטה כזאת. הרי ברור שהוא עושה זאת בגלל שהוא רואה בכך צורך מסוים. שרי ישראל ולא משנה מאיזו מפלגה, אינם מפגרים. הם לא דוחים לימודים סתם בגלל שמשעמם להם. אז למה בעצם שלא תהיה לשר החינוך את הסמכות להחליט את הנ"ל? למה את בכלל רוצה לתת בידי בית המשפט את הסמכות לבקר החלטה כזאת? שוב, אין כל בעיה מבחינת הביקורת השיפוטית וזאת יכולה להתקיים גם לאחר החקיקה ללא כל קושי מיוחד. אבל ברמה העקרונית/מהותית, גם אם היית צודקת והאפשרות לבקר הייתה מתבטלת, היכן הבעיה בדיוק?

 

[חורזת באהבה]

דוגמא מצוינת. במקרה כזה בית המשפט ייאלץ רחמנא לצלן לפנות לספר החוקים הישראלי, למצוא בו (אני מניח בכל אופן, לא בדקתי כרגע) ששנת החינוך צריכה להיפתח בתאריך X, ולקבוע שהחלטת השר נוגדת את החוק ועל כן תבוטל. הופה, הנה נפתרה הבעיה כולה. אז נכון, ביהמ"ש לא יוכל לבטל החלטה כזאת אך ורק על סמך עילת הסבירות. אבל זה לא שלא נותרו בידיו כלים לבקר את החלטות הממשלה. הוא בס"ה יצטרך להתמודד עם זה באמצעות ספר החוקים ו/או עילת המידתיות או כל עילה אחרת שנמצאת לרשותו. בשורה התחתונה, שום בעיה, שום החלשה, ושום נטילת הכוח/סמכות לבקר את החלטות הממשלה.

אבל לפני כל זה, צריך לשאול שאלה אחרת לעניות דעתי. היה ושר החינוך מקבל החלטה כזאת. הרי ברור שהוא עושה זאת בגלל שהוא רואה בכך צורך מסוים. שרי ישראל ולא משנה מאיזו מפלגה, אינם מפגרים. הם לא דוחים לימודים סתם בגלל שמשעמם להם. אז למה בעצם שלא תהיה לשר החינוך את הסמכות להחליט את הנ"ל? למה את בכלל רוצה לתת בידי בית המשפט את הסמכות לבקר החלטה כזאת? שוב, אין כל בעיה מבחינת הביקורת השיפוטית וזאת יכולה להתקיים גם לאחר החקיקה ללא כל קושי מיוחד. אבל ברמה העקרונית/מהותית, גם אם היית צודקת והאפשרות לבקר הייתה מתבטלת, היכן הבעיה בדיוק?​

אין מה לדאוג, לקואליציה יש רוב.

 

[Harrington]

אין מה לדאוג, לקואליציה יש רוב.​

אני ממש לא מודאג

​

.

 

[חורזת באהבה]

אני ממש לא מודאג

​

.​

 

[שמלת תחרה1]

אין מה לדאוג, לקואליציה יש רוב.​

הרוב העביר את החוק.