זה יובל בנאי (ככל הנראה) ../images/Emo58.gif
במהלך הסרט חשבתי לעצמי, וואלה, זו הלהקה שהערצתי, זה החיבור הראשון שלי בעולם למוזיקה. בהתחלה חשבתי שזה לא טוב, איך אמר המשורר: "שיקרתי שאמרתי שהכל כל כך נפלא כי שום דבר בעצם לא היה נכון" זה בדיוק זה. משינה מחוץ לבמה, משינה בחדר חזרות, לחץ של זמן, לחץ של כסף, לחץ של עייפות. כמו בכל תחום עבודה אחר בחיים. בסוף זה לא שינה את דעתי על משינה ודווקא היה מגניב לראות אותם ככה, RAW לגמרי. זה לא ישנה את מה שהם עשו ולאן שהם הגיעו. פעם שמעתי שאיזה להקה שאני אוהב, לא זוכר איזה, לא באה לארץ כי אחד מהם הוא אנטישמי שונא יהודים, לא הזיז לי, מה איכפת לי מה הוא חושב ועל מה? אותי מעניינת המוזיקה.