חדשה כאן ויש לי שאלות שאלות...

[ohsi29]

חדשה כאן ויש לי שאלות שאלות...

חדשה כאן ויש לי שאלות שאלות...
אני כבר כמה חודשים אחרי הפלה של תאומים ואפשר להגיד שמתאוששת יפה וכבר בדרך לטיפול הבא. יש לי ילדה בת שנתים וחצי מיותר להגיד שהיא האור שלנו בחיים, כשהיתי בהריון היתה לי כבר בטן די גדולה אמרנו לה שיש לאמא תינוק בבטן והסברנו לה את כל ההשלכות, היום אחרי ההפלה כשהיא מסתכלת בבטן שלי היא כל הזמן אומרת שיש לאמא תינוק בבטן,ואני מנסה להגיד לה שכבר לא. היא די קולטת אבל אני לא ממש יודעת איך היא מקבלת את זה? ואיך אפשר להסביר לה? והאם בהריון הבא בע"ה שוב להשלות אותה לתינוק שהיא כל כך רוצה? אם היה לי צל של מושג שמשהו רע עומד לקרות לא היתי מעיזה להשלות אותה אבל לא האמנתי שזה יקרה. אוי אני מרגישה כל כך רע! תודה מראש בהצלחה לכולכן

 

[אמא יש רק 1]

משתתפת בצערך, עם הפנים קדימה../images/Emo42.gif

חדשה כאן ויש לי שאלות שאלות...
אני כבר כמה חודשים אחרי הפלה של תאומים ואפשר להגיד שמתאוששת יפה וכבר בדרך לטיפול הבא. יש לי ילדה בת שנתים וחצי מיותר להגיד שהיא האור שלנו בחיים, כשהיתי בהריון היתה לי כבר בטן די גדולה אמרנו לה שיש לאמא תינוק בבטן והסברנו לה את כל ההשלכות, היום אחרי ההפלה כשהיא מסתכלת בבטן שלי היא כל הזמן אומרת שיש לאמא תינוק בבטן,ואני מנסה להגיד לה שכבר לא. היא די קולטת אבל אני לא ממש יודעת איך היא מקבלת את זה? ואיך אפשר להסביר לה? והאם בהריון הבא בע"ה שוב להשלות אותה לתינוק שהיא כל כך רוצה? אם היה לי צל של מושג שמשהו רע עומד לקרות לא היתי מעיזה להשלות אותה אבל לא האמנתי שזה יקרה. אוי אני מרגישה כל כך רע! תודה מראש בהצלחה לכולכן

משתתפת בצערך, עם הפנים קדימה

שלום לך חברה חדשה, משתתפת בצערך על איבוד התאומים, אני מניחה שרבות מאיתנו חוו הפלות וכל הרגשות הנילווים לכך... אנו כאן כדי לייעץ ולתמוך... בנוגע לבת ובכלל לילדים בגיל צעיר זה ..יש לספר רק אם הם שואלים

, מה שלא תמיד קורה. זה יכול לחסוך את המצב הבעייתי בו את נמצאת היום. מה שלדעתי נותר היום זה רק להעיר לה כשהיא אומרת או שואלת "שאין כבר תינוק בבטן של אמא" היא בהחלט צריכה לקבל תשובות פשוטות ביותר. אם היא מבינה או לא ימים יגידו...אך, תמיד תגלו נכונות להסביר לה כשהיא מתענינת ואל תתחמקו מהעניין. לאט לאט היא תעכל עם הזמן. לגבי העתיד- לא מומלץ לשתף ילדים צעירים... מאחלת לך כל טוב ושהטיפול הקרוב יהא מוצלח ויניב תינוקות... בהצלחה

אמא יש רק 1

 

[קייצית]

מצטערת על האובדן ../images/Emo24.gif

חדשה כאן ויש לי שאלות שאלות...
אני כבר כמה חודשים אחרי הפלה של תאומים ואפשר להגיד שמתאוששת יפה וכבר בדרך לטיפול הבא. יש לי ילדה בת שנתים וחצי מיותר להגיד שהיא האור שלנו בחיים, כשהיתי בהריון היתה לי כבר בטן די גדולה אמרנו לה שיש לאמא תינוק בבטן והסברנו לה את כל ההשלכות, היום אחרי ההפלה כשהיא מסתכלת בבטן שלי היא כל הזמן אומרת שיש לאמא תינוק בבטן,ואני מנסה להגיד לה שכבר לא. היא די קולטת אבל אני לא ממש יודעת איך היא מקבלת את זה? ואיך אפשר להסביר לה? והאם בהריון הבא בע"ה שוב להשלות אותה לתינוק שהיא כל כך רוצה? אם היה לי צל של מושג שמשהו רע עומד לקרות לא היתי מעיזה להשלות אותה אבל לא האמנתי שזה יקרה. אוי אני מרגישה כל כך רע! תודה מראש בהצלחה לכולכן

מצטערת על האובדן

קודם כל שולחת לך חיבוק ענק. יודעת איזו הרגשה זו, וכל הכבוד לך על ההתאוששות - והדרך לטיפול הבא. חוויתי משהו דומה, בני היה בן 3 + כשהייתי בהריון עם בטן די גדולה (מהטיפולים כמובן), וכולם סביבי דיברו על זה זאת אומרת המשפחה, שאלו אותו אם הוא רוצה אח או אחות ודברים כאלה, הוא פיתח עוינות כלפי כל הנושא. כשעברתי הפלה נדחית בשבוע 11 זה היה כל כך טראומטי עבורי לא ציפיתי לזאת (למרות שהייתי צריכה...) ולבן שלי לא ידענו מה לאמר, אחרי שכבר למעשה ידע, ולא ידע בגלל ההדחקה. התייעצנו עם כל מיני אנשים, ובסוף קיבלתי את עצתה של הגננת שלו, שאמרה שלילדים קשה מאוד לתפוס שהריון לא נגמר בתינוק, כל אפשרות אחרת לא קבילה. סיפרנו לו בסוף שהיו הרבה דיבורים על הירון כי רצינו שזה יקרה ותכננו שזה יקרה, אבל שאני לא בהריון ושיש עוד זמן - וזה התקבל בצורה מאוד טובה. ברור שלהבא אני לא אספר ולא ארשה שיספרו לו בשלבים כל כך מוקדמים. בכל מקרה קטונתי מלאמר לך מה לעשות, כל מקרה הוא שונה כל כך ופרטי כל כך, לכן כל שנותר לך הוא לשתף אותך במעט ממה שעבר עלי. שלך, קייצית

 

[אמאלה2]

../images/Emo24.gif ../images/Emo24.gif

חדשה כאן ויש לי שאלות שאלות...
אני כבר כמה חודשים אחרי הפלה של תאומים ואפשר להגיד שמתאוששת יפה וכבר בדרך לטיפול הבא. יש לי ילדה בת שנתים וחצי מיותר להגיד שהיא האור שלנו בחיים, כשהיתי בהריון היתה לי כבר בטן די גדולה אמרנו לה שיש לאמא תינוק בבטן והסברנו לה את כל ההשלכות, היום אחרי ההפלה כשהיא מסתכלת בבטן שלי היא כל הזמן אומרת שיש לאמא תינוק בבטן,ואני מנסה להגיד לה שכבר לא. היא די קולטת אבל אני לא ממש יודעת איך היא מקבלת את זה? ואיך אפשר להסביר לה? והאם בהריון הבא בע"ה שוב להשלות אותה לתינוק שהיא כל כך רוצה? אם היה לי צל של מושג שמשהו רע עומד לקרות לא היתי מעיזה להשלות אותה אבל לא האמנתי שזה יקרה. אוי אני מרגישה כל כך רע! תודה מראש בהצלחה לכולכן

צר לי נורא על האובדן שלך ומקווה שהטיפול הבא יהיה מוצלח ויביא עימו הריון מוצלח ועגול. קטונתי מלהשיא עצות אולם מה שכתבו חברותי נראה לי נכון. אנחנו פה כדי לתמוך. מקווה שהקשה כבר מאחוריכם והעתיד רק יאיר פנים

 

[רוצה עוד 1]

ברוכה המצטרפת

חדשה כאן ויש לי שאלות שאלות...
אני כבר כמה חודשים אחרי הפלה של תאומים ואפשר להגיד שמתאוששת יפה וכבר בדרך לטיפול הבא. יש לי ילדה בת שנתים וחצי מיותר להגיד שהיא האור שלנו בחיים, כשהיתי בהריון היתה לי כבר בטן די גדולה אמרנו לה שיש לאמא תינוק בבטן והסברנו לה את כל ההשלכות, היום אחרי ההפלה כשהיא מסתכלת בבטן שלי היא כל הזמן אומרת שיש לאמא תינוק בבטן,ואני מנסה להגיד לה שכבר לא. היא די קולטת אבל אני לא ממש יודעת איך היא מקבלת את זה? ואיך אפשר להסביר לה? והאם בהריון הבא בע"ה שוב להשלות אותה לתינוק שהיא כל כך רוצה? אם היה לי צל של מושג שמשהו רע עומד לקרות לא היתי מעיזה להשלות אותה אבל לא האמנתי שזה יקרה. אוי אני מרגישה כל כך רע! תודה מראש בהצלחה לכולכן

ברוכה המצטרפת
צר היה לי לשמוע על האבדן שלך ואני שמחה שאת בתהליכי התאוששות מתקדמים וכבר בדרך לעוד טיפול. אני שומעת מדבריך שאת כועסת על עצמך על שסיפרת ביתך הקטנה והעלית את ציפיותיה ובכך אכזבת אותה. הרי ברור שלא יכולת לשער מראש שההריון יסתיים כפי שהסתיים. ונראה לי מאוד נורמאלי שרצית לחלוק איתה את החוויה. כפי שכבר אמרו לך לפני, את נאלצת ללמוד מנסיונך הכואב. בטיפול הקרוב, שיצליח כמובן

, תמתינו עם הבשורה עד שלא ניתן יהיה להסתיר את הבטן הגדולה. תבקשו גם מכל הסובבים (משפחה, חברים, שכנים וכו´) לא לספר לה עד שתגלה בעצמה. אגב, ממה שאני יודעת, אצל ילדים בגיל הזה מימד הזמן מאוד שונה מאשר אצלנו המבוגרים. ומבחינתה את יכולה להיות בהריון המון זמן וההריון הקודם וזה הבא עליך לטובה בקרוב יכולים להתחבר במוחה לאחד. שיהיה בהצלחה, ohsi. אנחנו כאן איתך.

 

[ohsi29]

תודה לכולכן..

ברוכה המצטרפת
צר היה לי לשמוע על האבדן שלך ואני שמחה שאת בתהליכי התאוששות מתקדמים וכבר בדרך לעוד טיפול. אני שומעת מדבריך שאת כועסת על עצמך על שסיפרת ביתך הקטנה והעלית את ציפיותיה ובכך אכזבת אותה. הרי ברור שלא יכולת לשער מראש שההריון יסתיים כפי שהסתיים. ונראה לי מאוד נורמאלי שרצית לחלוק איתה את החוויה. כפי שכבר אמרו לך לפני, את נאלצת ללמוד מנסיונך הכואב. בטיפול הקרוב, שיצליח כמובן

, תמתינו עם הבשורה עד שלא ניתן יהיה להסתיר את הבטן הגדולה. תבקשו גם מכל הסובבים (משפחה, חברים, שכנים וכו´) לא לספר לה עד שתגלה בעצמה. אגב, ממה שאני יודעת, אצל ילדים בגיל הזה מימד הזמן מאוד שונה מאשר אצלנו המבוגרים. ומבחינתה את יכולה להיות בהריון המון זמן וההריון הקודם וזה הבא עליך לטובה בקרוב יכולים להתחבר במוחה לאחד. שיהיה בהצלחה, ohsi. אנחנו כאן איתך.

תודה לכולכן..
באמת תודה לכולכן על התמיכה והעצות החכמות, אחרי שקראתי מה שכתבתן אין ספק שאני מרגישה יותר טוב.