חודש...טריגר
אתמול היה חודש לזכרך חודש שאנחנו חיים בלעדייך...חודש שהיה סיוט בשביל כולם חודש שאני אף פעם לא ישכח...לא נתפס שאתה כבר לא פה...חודש שאני לא ישנה בלילות חודש שאני רואה מול העיניים את אותה תמונה שרצה לי בראש אותה תמונה מהרגע שהפסקת לנשום...אני עוצמת את העיניים ורואה את זה כאילו זה קורה עכשיו רואה את כולם מסתכלים עלייך את כולם בוכים סבתא מחזיקה לך את היד בודקת למה היד נהייתה צהובה ואז בשנייה הפסקת לנשום כולם התחילו לצעוק חלק צעקו לך שתקום חלק ניסו להרגיע ואמרו שראו אותך נושם ושנחכה כמה דק ואז שכולם ראו וקלטו שאתה כבר לא נושם התחילו הצעקות הבכי המכות ובתוך כל זה אני עומדת הנכדה היחידה שהייתה בחדר מסתכלת על כולם ופורצת בבכי שלא נגמר...אחרי שקברנו אותך עברתי לגור עם סבתא בכל מקום בבית יש תמונות שלך בכל מקום בבית יש זכרונות ממך בכל מקום בבית אתה קיים...סבא אני לא רואה איך החיים שלי ממשיכים מכאן אני הולכת ברחוב ומחפשת מכוניות כמו שלך אולי אני ימצא אותך נוהג באחת מהן אבל זה לא קורה אני מחפשת אותך בשוק אולי בחנות של הירקות אולי בחנות של הבשר אבל גם שם אתה לא נמצא אני מחפשת אותך בבית ובכל מקום אפשרי אבל אתה לא נמצא סבא אתה מת...החיים שלי נגמרו ואיתם גם הנשמה שלי נעלמה אני רוצה להיות איתך לשמוע אותך לראות אותך אבל לא רוצה לגרום לכולם עוד צער וכאב...אף אחד לא יודע מה אני מרגישה כולם חושבים שאני בסדר אבל אני לא אני ממש לא בסדר...יש לי בטלפון את הסרטון שצילמנו אותך מדבר לאחיך הגדול בגלל שלא יכלת לדבר בטלפון אז צילמנו שלחנו לו את זה איזה יופח אתה מדבר אתה מבין אתה קורא...אני זוכרת שצילמנו שוב ושוב עד שהייתה מרוצה...מי חשב שאחרי שבוע המצב שלך ידרדר כלכך? סבא תחזור אני מתחננת אלייך אני לא יכולה לחיות בלעדייך... אני לא נושמת אני אוכלת אני לא ישנה אני לא חייה...סבא אני אוהבת אותך כלכך אנחנו עוד ניפגש במוקדם או במאוחר אני מבטיחה לך...אוהבת אותך הכי בעולם ומתגעגעת מלא
אתמול היה חודש לזכרך חודש שאנחנו חיים בלעדייך...חודש שהיה סיוט בשביל כולם חודש שאני אף פעם לא ישכח...לא נתפס שאתה כבר לא פה...חודש שאני לא ישנה בלילות חודש שאני רואה מול העיניים את אותה תמונה שרצה לי בראש אותה תמונה מהרגע שהפסקת לנשום...אני עוצמת את העיניים ורואה את זה כאילו זה קורה עכשיו רואה את כולם מסתכלים עלייך את כולם בוכים סבתא מחזיקה לך את היד בודקת למה היד נהייתה צהובה ואז בשנייה הפסקת לנשום כולם התחילו לצעוק חלק צעקו לך שתקום חלק ניסו להרגיע ואמרו שראו אותך נושם ושנחכה כמה דק ואז שכולם ראו וקלטו שאתה כבר לא נושם התחילו הצעקות הבכי המכות ובתוך כל זה אני עומדת הנכדה היחידה שהייתה בחדר מסתכלת על כולם ופורצת בבכי שלא נגמר...אחרי שקברנו אותך עברתי לגור עם סבתא בכל מקום בבית יש תמונות שלך בכל מקום בבית יש זכרונות ממך בכל מקום בבית אתה קיים...סבא אני לא רואה איך החיים שלי ממשיכים מכאן אני הולכת ברחוב ומחפשת מכוניות כמו שלך אולי אני ימצא אותך נוהג באחת מהן אבל זה לא קורה אני מחפשת אותך בשוק אולי בחנות של הירקות אולי בחנות של הבשר אבל גם שם אתה לא נמצא אני מחפשת אותך בבית ובכל מקום אפשרי אבל אתה לא נמצא סבא אתה מת...החיים שלי נגמרו ואיתם גם הנשמה שלי נעלמה אני רוצה להיות איתך לשמוע אותך לראות אותך אבל לא רוצה לגרום לכולם עוד צער וכאב...אף אחד לא יודע מה אני מרגישה כולם חושבים שאני בסדר אבל אני לא אני ממש לא בסדר...יש לי בטלפון את הסרטון שצילמנו אותך מדבר לאחיך הגדול בגלל שלא יכלת לדבר בטלפון אז צילמנו שלחנו לו את זה איזה יופח אתה מדבר אתה מבין אתה קורא...אני זוכרת שצילמנו שוב ושוב עד שהייתה מרוצה...מי חשב שאחרי שבוע המצב שלך ידרדר כלכך? סבא תחזור אני מתחננת אלייך אני לא יכולה לחיות בלעדייך... אני לא נושמת אני אוכלת אני לא ישנה אני לא חייה...סבא אני אוהבת אותך כלכך אנחנו עוד ניפגש במוקדם או במאוחר אני מבטיחה לך...אוהבת אותך הכי בעולם ומתגעגעת מלא