כמה אני גאה בה, אין לי שם טוב לכאן
רק עכשיו קיבלתי אישור לפרסם, כפי שאתן רואות אני מקפידה לבקש רשות, הרישות ניתנה בתנאי שלא אסגיר מי אמרה את שמיד יסופר. אתמול היא טילפנה 40 דקות לחפש חברה להפגש אתה, ישבה עם ספר הטלפונים, ועברה אחת אחת. או שהיה תפוס תמידי (אוף בזק הזה), או שעשו שיעורים או לא יכלו מסיבות שונות. פתאום ראיתי אותה מתארגנת. את הולכת? שאלתי כן, היא ענתה לי סוף סוף מצאתי מישהי שרו וכאן עצרה את עצמה ואמרה שיכולה להפגש אתי בוודאי שהבנתן שרצתה להגיד שרוצה להפגש אתי, אך עצרה את עצמה, ומנימה של קורבניות (אוי אוי אוי, אף אחת לא רוצה להפגש אתי) עברה לקריאת המציאות נכונה, ואמרה יכולה להפגש אתי מיד קראתי לה אלי, נתתי לה שתי טפיחות על הכתפיים, והסברתי מדוע אני עושה זאת וכדי שתדע באמת כמה אני גאה בה, סיפרתי לאביה על זה, לידה