חניתה דרלינג
New member
"חקוקים בסלע"
הפוסט האחרון שלי. הייתי בטוחה שכבר שיתפתי אתכן
טוב, מוטב מאוחר... הנה הוא, ואני אשמח לפידבקים.
מילות מפתח כמסורת גודרידס (חולה על זה!): אהבה, תשוקה, BDSM, שליטה מנטלית, חיק הטבע.
תהנו!
(נ.ב. זה הפוסט המלא, אבל אם בא לכן רקע צבעוני - הנה קישור לפוסט בבלוג).
_______________________
שוב בחיק הטבע וזה בחיק זו. מתרחקים מהרכב, מטיילים קצת בסביבה, נושמים את אמא אדמה וניחוחות החורף. פתאום הוא עוצר, מסובב אותי אליו ומנשק אותי.
"אני צריך אותך." הוא אומר לי כעבור רגע. אני מחייכת ועיניו מחייכות אליי בחזרה.
"אני צריך אותך על הברכיים", הוא מוסיף, והוא מניח יד על כתפי, מתחיל לכוון אותי כלפי מטה. אני ממהרת לציית, אבל לפתע הוא עוצר אותי.
"חכי רגע, בואי איתי. יש לי רעיון." והוא מקים אותי ומוביל אותי הלאה משם.
הוא נעצר לאחר כמה מטרים בלבד, לייד סלע רחב ושטוח.
"שבי", הוא מורה לי.
אני מתיישבת על כס המלכות שהטבע הציע לי, וכשהוא מתקרב אליי ונשלף זקור ממכנסיו - אנחנו מגלים שאני נמצאת בדיוק בגובה הנכון. נפלאות דרכי הטבע.
אני לוקחת אותו אל תוך פי ומתחילה להעניק לו את השירות המענג הזה כמו שרק אני יודעת, והוא מלפף את שיערי האסוף סביב כף-ידו, אוחז בעורפי, ומצמיד אותי אליו, שולח מדי פעם יד חופנת ולופתת אל חזי, ואצבעות ממוללות וצובטות אל פטמותיי. כעבור מספר רגעים מענגים שמוציאים אנחות מפי שנינו, הוא פורם לי את הקוקו ועוצר, מביט אל תוך עיניי. אני מחייכת אליו. אני אוהבת להביט אליו מלמטה. ואז הוא אוחז בידיי, רוכן ומעביר אותן אל מאחורי גבי, וקושר אותן בעזרת גומיית הבד שהסיר משיערי.
רטט נפלא עובר מייד בכל גופי, וזה מתבטא ברעבתנות שלי כשהוא שב אל תוך פי. אני שואפת אותו, יונקת, מלקקת, מגבירה קצב ועומק, והוא שב ואוחז בשיערי בחוזקה, מצמיד אותי אליו, ונע בתוך פי בעוצמה ובקצב שהולכים וגוברים.
התאווה הנלהבת של שנינו הודפת אותי מעט לאחור, ואני נשענת על הסלע בידיי הקשורות. רגליו שנמצאות משני צידי הירכיים שלי מרתקות אותי למקום, ואין לי שום אפשרות לזוז. חוסר האונים המוחלט הזה מוסיף לרעב ולהנאה שלי, ואני מרגישה זרמים מרטיטים של עונג מכף-רגל ועד ראש.
גם הוא חש ברעידות שלי.
"כן...." אני שומעת אותו נוהם. "כן... בואי, חניתה... אני רוצה שתגמרי בשבילי - ככה, כמו שאת."
אני מתפתלת לרגע. זה נשמע בלתי אפשרי... אבל הוא כבר העיף אותי לא פעם למקומות שלא חשבתי שקיימים, אז אני משחררת שליטה לגמרי, מתמסרת להוראות שלו.
"דמייני שלא את הפה שלך אני מזיין... בכל פעם שאני נע - דמייני שאני נעוץ עמוק בתוכך, מזיין לך את הצורה..."
והוא מניע את האגן שלו בקצב, ואני מתגברת על כל רפלקס קיים, נחושה בדעתי להכיל אותו ולא לעצור. ואני מרגישה את זה... אני מרגישה את זה עמוק בתוכי, אני מרגישה אותנו מאוחדים ונעים יחדיו בקצב.
"האצבע הזאת..." הוא מניח אצבע על גבי, בין השכמות שלי - "היא לא על הגב שלך. היא על הדגדגן שלך..."
והוא מניע אותה במעגלים, מטריף אותי, ואני מתרכזת ונשמעת לו, מרגישה בדיוק מה שהוא רוצה שארגיש...
"עכשיו השיער שלך אחוז בידי ואני דוהר עלייך כשאת על ארבע... קדימה, חניתה!"
והוא מושך בשיערי, ממחיש את זה, מכוון אותי כרצונו...
הידיים שלו תחובות עמוק בשיערי, מצמידות אליו את ראשי בנחישות, ואני הולכת ומטפסת ועולה ומגיעה...
"קדימה, חניתה!!!" הוא מרעים בקולו. "אני גומר! תגמרי איתי! קדימה!"
ואני משחררת הכל... הכל... הכל...
אנקות העונג שלי על הזין שלו מוסיפות זרמים משלהן, ושניות ספורות אחריי גם הוא מתפוצץ בשאגה, מניח לי לשתות אותו בתאווה, כשהוא מצמיד אליו את ראשי בחוזקה. גם אני מצדי סוגרת סביבו את פי - לא רוצה להרפות מנקטר האל שלי, גומעת כל טיפה.
כשהוא נרגע הוא יוצא מפי ורוכן ומנשק אותי, מרגיש את טעמו שלו בפינו, על לשונותינו. לאחר מכן הוא מתיישר, ואני מניחה את ראשי על אזור חלציו הלח והחם, מסדירה את נשימתי. הוא מלטף את ראשי, וכשאני מקבלת רשות לשחרר את ידיי - אני מקיפה ומחבקת את רגליו בחוזקה, באהבה, בהערצה... לא רוצה לעזוב. כמה אני אוהבת להיות שם, לרגליו.
הפוסט האחרון שלי. הייתי בטוחה שכבר שיתפתי אתכן
טוב, מוטב מאוחר... הנה הוא, ואני אשמח לפידבקים.
מילות מפתח כמסורת גודרידס (חולה על זה!): אהבה, תשוקה, BDSM, שליטה מנטלית, חיק הטבע.
תהנו!
(נ.ב. זה הפוסט המלא, אבל אם בא לכן רקע צבעוני - הנה קישור לפוסט בבלוג).
_______________________
שוב בחיק הטבע וזה בחיק זו. מתרחקים מהרכב, מטיילים קצת בסביבה, נושמים את אמא אדמה וניחוחות החורף. פתאום הוא עוצר, מסובב אותי אליו ומנשק אותי.
"אני צריך אותך." הוא אומר לי כעבור רגע. אני מחייכת ועיניו מחייכות אליי בחזרה.
"אני צריך אותך על הברכיים", הוא מוסיף, והוא מניח יד על כתפי, מתחיל לכוון אותי כלפי מטה. אני ממהרת לציית, אבל לפתע הוא עוצר אותי.
"חכי רגע, בואי איתי. יש לי רעיון." והוא מקים אותי ומוביל אותי הלאה משם.
הוא נעצר לאחר כמה מטרים בלבד, לייד סלע רחב ושטוח.
"שבי", הוא מורה לי.
אני מתיישבת על כס המלכות שהטבע הציע לי, וכשהוא מתקרב אליי ונשלף זקור ממכנסיו - אנחנו מגלים שאני נמצאת בדיוק בגובה הנכון. נפלאות דרכי הטבע.
אני לוקחת אותו אל תוך פי ומתחילה להעניק לו את השירות המענג הזה כמו שרק אני יודעת, והוא מלפף את שיערי האסוף סביב כף-ידו, אוחז בעורפי, ומצמיד אותי אליו, שולח מדי פעם יד חופנת ולופתת אל חזי, ואצבעות ממוללות וצובטות אל פטמותיי. כעבור מספר רגעים מענגים שמוציאים אנחות מפי שנינו, הוא פורם לי את הקוקו ועוצר, מביט אל תוך עיניי. אני מחייכת אליו. אני אוהבת להביט אליו מלמטה. ואז הוא אוחז בידיי, רוכן ומעביר אותן אל מאחורי גבי, וקושר אותן בעזרת גומיית הבד שהסיר משיערי.
רטט נפלא עובר מייד בכל גופי, וזה מתבטא ברעבתנות שלי כשהוא שב אל תוך פי. אני שואפת אותו, יונקת, מלקקת, מגבירה קצב ועומק, והוא שב ואוחז בשיערי בחוזקה, מצמיד אותי אליו, ונע בתוך פי בעוצמה ובקצב שהולכים וגוברים.
התאווה הנלהבת של שנינו הודפת אותי מעט לאחור, ואני נשענת על הסלע בידיי הקשורות. רגליו שנמצאות משני צידי הירכיים שלי מרתקות אותי למקום, ואין לי שום אפשרות לזוז. חוסר האונים המוחלט הזה מוסיף לרעב ולהנאה שלי, ואני מרגישה זרמים מרטיטים של עונג מכף-רגל ועד ראש.
גם הוא חש ברעידות שלי.
"כן...." אני שומעת אותו נוהם. "כן... בואי, חניתה... אני רוצה שתגמרי בשבילי - ככה, כמו שאת."
אני מתפתלת לרגע. זה נשמע בלתי אפשרי... אבל הוא כבר העיף אותי לא פעם למקומות שלא חשבתי שקיימים, אז אני משחררת שליטה לגמרי, מתמסרת להוראות שלו.
"דמייני שלא את הפה שלך אני מזיין... בכל פעם שאני נע - דמייני שאני נעוץ עמוק בתוכך, מזיין לך את הצורה..."
והוא מניע את האגן שלו בקצב, ואני מתגברת על כל רפלקס קיים, נחושה בדעתי להכיל אותו ולא לעצור. ואני מרגישה את זה... אני מרגישה את זה עמוק בתוכי, אני מרגישה אותנו מאוחדים ונעים יחדיו בקצב.
"האצבע הזאת..." הוא מניח אצבע על גבי, בין השכמות שלי - "היא לא על הגב שלך. היא על הדגדגן שלך..."
והוא מניע אותה במעגלים, מטריף אותי, ואני מתרכזת ונשמעת לו, מרגישה בדיוק מה שהוא רוצה שארגיש...
"עכשיו השיער שלך אחוז בידי ואני דוהר עלייך כשאת על ארבע... קדימה, חניתה!"
והוא מושך בשיערי, ממחיש את זה, מכוון אותי כרצונו...
הידיים שלו תחובות עמוק בשיערי, מצמידות אליו את ראשי בנחישות, ואני הולכת ומטפסת ועולה ומגיעה...
"קדימה, חניתה!!!" הוא מרעים בקולו. "אני גומר! תגמרי איתי! קדימה!"
ואני משחררת הכל... הכל... הכל...
אנקות העונג שלי על הזין שלו מוסיפות זרמים משלהן, ושניות ספורות אחריי גם הוא מתפוצץ בשאגה, מניח לי לשתות אותו בתאווה, כשהוא מצמיד אליו את ראשי בחוזקה. גם אני מצדי סוגרת סביבו את פי - לא רוצה להרפות מנקטר האל שלי, גומעת כל טיפה.
כשהוא נרגע הוא יוצא מפי ורוכן ומנשק אותי, מרגיש את טעמו שלו בפינו, על לשונותינו. לאחר מכן הוא מתיישר, ואני מניחה את ראשי על אזור חלציו הלח והחם, מסדירה את נשימתי. הוא מלטף את ראשי, וכשאני מקבלת רשות לשחרר את ידיי - אני מקיפה ומחבקת את רגליו בחוזקה, באהבה, בהערצה... לא רוצה לעזוב. כמה אני אוהבת להיות שם, לרגליו.