יש לי שאלה,למי שעובד/ת בבית (ארוך)

[עדי 4]

יש לי שאלה,למי שעובד/ת בבית (ארוך)

איך החברה מקבלת את זה? איך הבעל/האישה מקבלים את זה? אני עובדת מחוץ לבית לפרנסתי אבל עובדת בבית בגידול הילדים. לפעמים נראה לי שבעלי חושב שאני מבלה בבית(עם 4 ילדים,3 מכונות כביסה,סירים על האש ועוד

) בחופשים כשאני בבית אמא שלי שואלת אותי בערב מה את עייפה את בחופש?! וכזה משפט גם בעלי היה יכול בעבר להגיד לי:"מה כבר עשית היום שאת כל כך עייפה"-זה משפט ששמעתי פעם בחופשתץ לידה ולאחר הרצאה שהוא שמע ממני לא נראה לי שהוא יחזור על המשפט השטותי הזה. בכלל בעלי למד להעריך את עבודתי בדרך הקשה. נרשמתי לכמה השתלמויות שהצריכו אותו לבוא מוקדם ולהיות עם הילדים וכשהוא ראה מה זה כמה שעות איתם הוא הבין מה זה להיות אמא בבית. טוב לאחר ההשתפכות הזו ,אני חייבת לציין שבעלי שותף פעיל מאד מאד בגידול הילדים. שלא ישמע כאן שאני מתלוננת ושהוא בעל לא רגיש ולא מתחשב. איף אצלכם?

 

[עדי 4]

ככה? אין התייחסות?

יאללה תענו לי

 

[תשורה]

נו, אם את מכריחה אותי../images/Emo8.gif

איך המשפחה שלי מקבלת את זה? בעלי מאד רוצה לראות אותי עובדת מחוץ לבית. הוא טוען (וזה נכון מאד) שאני פורחת כשיש לי מסגרת. עם זאת, הוא לא מלחיץ אבל כשרוצים לערוך שינוי כלשהו בבית ומדובר בהוצאה גדולה, אז הוא מזכיר לי שכרגע אי-אפשר (והמבין יבין). אז נכון שהוא לא מלחיץ עלי יומיום אבל ברגע האמת - התשובה שלו מתסכלת אותי (למרות שהצדק איתו). הרגלי עבודות הבית אצלנו לא משתנים בין אם אני עובדת ובין אם לאו, כל אחד מאתנו יודע מה לעשות. אני בהחלט משתדלת לעשות ככל האפשר, אבל מה לעשות, ישנם דברים שכן מחכים לו. לגבי הילדים - אנחנו מאד משתדלים להמשיך לרצות אותם, הם לא כל כך מרגישים שמצבנו הכלכלי מוגבל. אני תמיד אומרת להם שאם לא יקבלו את מבוקשם מיד, הם מקבלים הבטחה שזה יהיה בקרוב מאד ותודה לאל, איך שהוא מצליחים לעמוד בהבטחה שלנו. בקיצור - אני בנויה לעבודה מחוץ לבית ואני מקוה שזה יקרה מתי שהוא.

 

[עדי 4]

מחזיקה אצבעות שתמצאי עבודה מחוץ

לבית בקרוב

 

[תשורה]

תודה עדי../images/Emo140.gif

אני מאחלת שהמשק יחזור לקדמותו ונמצא את כולנו בשוק העבודה.

 

[ריגשית]

טוב, אז אצלי זה ככה...

מכיוון שנישאתי וילדתי בגיל יחסית מאוחר, תמיד היה ברור לי שכשאני אהיה אמא אני נשארת בבית עם הילדים, לפחות בתקופה הראשונה. אז אחרי הלידה הראשונה נשארתי בבית עד שהילדה היתה בת שנה ויצאתי שוב לעבוד, אבל חצי משרה, ליותר מזה לא הייתי מוכנה. מאז שנולד גם הילד, לפני שנה ו-8 חודשים אני איתו בבית. בחודשים האחרונים בעלי מתחיל להוציא צלילים של לא מבסוט מזה ומאוד רוצה שאצא שוב לעבודה, ואני ממש לא רוצה לצאת לעבוד בחוץ. מאוד הייתי רוצה לעבוד מהבית והיום אני מנסה לקדם את עניין העבודה מהבית (ואני מבטיחה לספר לכן ראשונות כזה יצא לפועל). אני לא צריכה לספר לכן שזה שאני לא עובדת בחוץ, זה אומר שאני מתפננת כל היום, למרות שזה מה שבעלי חושב רוב הזמן, ושהעבודה בבית הרבה פעמים הרבה יותר קשה מהעבודה בחוץ ועדיין לבעלי ולי יש לא מעט ויכוחים סביב העניין הזה ואם היה לי אומץ, נורא הייתי רוצה להעלם לו לכמה ימים ולהשאיר אותו לבד עם הילדים ועבודות הבית, רק כדי שיבין מה זה אומר "לא לעבוד" מחוץ לבית. טוב, קיטרתי מספיק לערב אחד, זה היה על קצה המזלג. המשך יבוא...

 

[שָרוֹנִי]

אצלי בבית ../images/Emo82.gif

אז מי שמכיר ויודע את הסיפור שלי ..ילדתי את ילדי אחרי טיפולים ילדתי אותם פגים ...האמת כבר בהריון ידעתי שאני מתכוונת להישאר בבית ולגדל את הילדים "כמו פעם" והכוונה שלי היא לשלוח את הילדים לגן רק כאשר הם מוכנים (יודעים להגיד כמה מילים ויודעים ללכת) , לגן הראשון הם הלכו בגיל שנה ועשרה חודשים , אישית לא הרגשתי צורך לצאת החוצה לעבוד , והמצב איפשר את העניין , אז נשארתי בבית . בהמשך הילדים עברו לגן עירוני וחוזרים בצהריים הביתה לארוחה חמה ומקלחת , בזמן הפנוי למדתי בקורס סוכני נסיעות ...הוצאתי תעודה ...אך עדיין אני מעדיפה לגדל אותם ולהשקיע בהם...לכן גם אני עובדת על חיפוש דברים שאפשר לעשות מהבית ..."הקריירה" תחכה לי .. וגם אם לא תחכה לי ...הכביסה,הכלים,הבישולים, הבעל הם תמיד יחכו לי!!!

 

[bell2002]

גם אני ילדתי את ילדיי אחרי טיפולים

ההריונות היו קריעת ים סוף ממש. מלווים באישפוזים תכופים ופחדים איומים שמה ההריון יסתיים מוקדם מדי. כל הריון הוא הצלחה, כל ילד הוא נס. אני מנסה לשלב את העבודה עם הבית, חשוב לי מאוד להיות עצמאית ולהרוויח לפחות משהו כדי שגם כסף מעבודתי יכנס לחשבון המשותף שלנו. זה הבאג שלי. עכשיו אני בתהליך לפתוח את העסק שלי, כך שאני מאוד נרגשת וחוששת - בעלי מפרגן מאוד ומעודד מאוד, הוריי ממש לא - אבל מכיוון שזהו זמני לחיות את חיי אני לא מתחשבת בדעתם ומקווה שהכל יהיה בסדר והעסק יצליח.

 

[שחר של טללים]

גם אני...את טל!

כנראה שזה עושה לנו משהו הקושי הזה...כשמשהו לא בא כמובן מאליו יש לו עוצמה קצת אחרת...(ולא שאצל אחרים זו עוצמה נמוכה כמובן!)

 

[zimes]

בסה"כ - טוב

בעלי מאוד מפרגן ומעריך. משפחה - לפעמים תתוהים למה הילדי לא בגן, אבל בד"כ התשובה שלא כדאי לי (כלכלית) לצאת מהבית עם שני ילדים בגיל גן פרטי, מספקת.