צעד קטן לאדם
New member
כל כך מעצבן, הנהג הישראלי... ../images/Emo7.gif
לפני כ-4 חודשים קיבלתי רישיון נהיגה. למדתי בגיל מאוחר יחסית, אבל קלטתי את הנהיגה מהר, תוך 30 שיעורים ועברתי טסט ראשון. בעידוד בעלי (שהיה הנהג המלווה שלי, ואמר שיחסית לפרק הזמן שאני נוהגת אני מגלה מיומנות טובה), התחלתי לנהוג בכבישי הארץ כבר מהיום הראשון בגלל צרכי עבודה (כבישים מהירים, בינעירוניים וכו'). באופן כללי אני מרגישה שהמיומנות שלי מתקדמת גם בגלל שאני זהירה ואחראית מספיק לא לעשות דברים שהם מעבר לכוחותי. לאט לאט, אני אפילו מצליחה לרכוש אוטומטיות אפילו בביצוע חניה "צפופה" (זה היה לי הכי קשה). אבל, כמובן, שאני עדיין לא מיומנת כמו נהג ותיק ולפעמים אני זקוקה להתחשבות מנהגים אחרים בכביש. וכאן, אני פוגשת את הנהג הישראלי במלוא כיעורו. אני כבר לא מדברת על זה, שבעירי האהובה ומחוסרת החניה, תל אביב, אם אני משתהה מעט בתימרון חניה אחורית, מישהו כמעט תמיד יצפור בטירוף (במקרה הטוב) ויתפוס לי את החניה מקדימה (במקרה הנפוץ). אני מדברת על זה שנהגים רואים את השלט הצהוב, ומחליטים שהזכויות שלי על הכביש כל כך נחותות, עד שזכותם לסכן את חיי. למשל: לא מזמן עקפתי משאית שהזדחלה על כביש ירושלים תל אביב (ואני משתדלת לעקוף רק כשאין ברירה ותנאי הדרך מאפשרים מרווח מחיה גם לנהג פחות מיומן). אני מתחילה להאיץ ולסגור את הפער ביני לבין המשאית (בנתיב השני) ולפתע פתאום מימין מגיח אחשלו הישראלי ו"משתחל" לו ברווח שביני לבין המשאית ועוקף לפני בצורה שמסכנת את חיי שנינו. מה הוא חשב לעצמו? אני נורא ממהר ואין לי זמן לחכות עד שהיא תעקוף אז אני אנסה להשתחל ברווח - מקסימום אני אמות? בשיא השפלות נתקלתי אתמול בכביש מסויים שיש בו שני נתיבים שפונים שמאלה. היה גשם שוטף והראות היתה לקוייה ואחד הנהגים שפנה מהנתיב הימני יותר התבלבל ו"פלש" לנתיב שלי תוך שהוא "זורק" אותי מהנתיב (טעות נפוצה למדי בכביש זה, אגב). אבל הבעיה היתה שניסיתי להשתלב חזרה אחרי הפניה מתוך הנתיב הסמוך (שהמשיך ישר), אף אחד לא איפשר לי. גם לא ברמזור האדום כשכולם עמדו. הם התנהגו כאילו אני אחת שמנסה להידחף למרות שהם ראו שאני במצוקה ושאני נהגת חדשה. ניסיתי ליצור קשר עיין עם הנהגים שהיו סמוכים לי ולבקש מהם יפה להשתלב (אני יודעת שלא ממש חוקי אבל בכל זאת לא רציתי להמשיך לכיוון השטחים בלי יכולת להסתובב). ציפצף לי בפראות ונצמד לנהג שלפניו לבל אשתלב לפניו. ואני שואלת אותכם, למה זה צריך להיות ככה? נניח אפילו שעשיתי טעות איומה. נניח שאני אפילו מטומטמת. מגיע לי למות על הכביש? אף אחד מכם אף פעם לא היה נהג חדש?
לפני כ-4 חודשים קיבלתי רישיון נהיגה. למדתי בגיל מאוחר יחסית, אבל קלטתי את הנהיגה מהר, תוך 30 שיעורים ועברתי טסט ראשון. בעידוד בעלי (שהיה הנהג המלווה שלי, ואמר שיחסית לפרק הזמן שאני נוהגת אני מגלה מיומנות טובה), התחלתי לנהוג בכבישי הארץ כבר מהיום הראשון בגלל צרכי עבודה (כבישים מהירים, בינעירוניים וכו'). באופן כללי אני מרגישה שהמיומנות שלי מתקדמת גם בגלל שאני זהירה ואחראית מספיק לא לעשות דברים שהם מעבר לכוחותי. לאט לאט, אני אפילו מצליחה לרכוש אוטומטיות אפילו בביצוע חניה "צפופה" (זה היה לי הכי קשה). אבל, כמובן, שאני עדיין לא מיומנת כמו נהג ותיק ולפעמים אני זקוקה להתחשבות מנהגים אחרים בכביש. וכאן, אני פוגשת את הנהג הישראלי במלוא כיעורו. אני כבר לא מדברת על זה, שבעירי האהובה ומחוסרת החניה, תל אביב, אם אני משתהה מעט בתימרון חניה אחורית, מישהו כמעט תמיד יצפור בטירוף (במקרה הטוב) ויתפוס לי את החניה מקדימה (במקרה הנפוץ). אני מדברת על זה שנהגים רואים את השלט הצהוב, ומחליטים שהזכויות שלי על הכביש כל כך נחותות, עד שזכותם לסכן את חיי. למשל: לא מזמן עקפתי משאית שהזדחלה על כביש ירושלים תל אביב (ואני משתדלת לעקוף רק כשאין ברירה ותנאי הדרך מאפשרים מרווח מחיה גם לנהג פחות מיומן). אני מתחילה להאיץ ולסגור את הפער ביני לבין המשאית (בנתיב השני) ולפתע פתאום מימין מגיח אחשלו הישראלי ו"משתחל" לו ברווח שביני לבין המשאית ועוקף לפני בצורה שמסכנת את חיי שנינו. מה הוא חשב לעצמו? אני נורא ממהר ואין לי זמן לחכות עד שהיא תעקוף אז אני אנסה להשתחל ברווח - מקסימום אני אמות? בשיא השפלות נתקלתי אתמול בכביש מסויים שיש בו שני נתיבים שפונים שמאלה. היה גשם שוטף והראות היתה לקוייה ואחד הנהגים שפנה מהנתיב הימני יותר התבלבל ו"פלש" לנתיב שלי תוך שהוא "זורק" אותי מהנתיב (טעות נפוצה למדי בכביש זה, אגב). אבל הבעיה היתה שניסיתי להשתלב חזרה אחרי הפניה מתוך הנתיב הסמוך (שהמשיך ישר), אף אחד לא איפשר לי. גם לא ברמזור האדום כשכולם עמדו. הם התנהגו כאילו אני אחת שמנסה להידחף למרות שהם ראו שאני במצוקה ושאני נהגת חדשה. ניסיתי ליצור קשר עיין עם הנהגים שהיו סמוכים לי ולבקש מהם יפה להשתלב (אני יודעת שלא ממש חוקי אבל בכל זאת לא רציתי להמשיך לכיוון השטחים בלי יכולת להסתובב). ציפצף לי בפראות ונצמד לנהג שלפניו לבל אשתלב לפניו. ואני שואלת אותכם, למה זה צריך להיות ככה? נניח אפילו שעשיתי טעות איומה. נניח שאני אפילו מטומטמת. מגיע לי למות על הכביש? אף אחד מכם אף פעם לא היה נהג חדש?
פשוט לחשוב תמיד כמה צעדים קדימה. בנוסף על כך קשה לי לתאר איך רכב "מגיח לפתע פתאום"... הוא היה שם- הסתכלת במראות לפני שיצאת לעקיפה ? בחירתו שלו הייתה להאיץ ולהשתחל באמצע- בחירתו כמובן מסכנת את שניכם- אך השאלה היא איך לא שמת לב/היית מודעת לרכב זה שעלול לאבד סבלנות במהלך העקיפה האיטית (הרי שלא היה זמן למרווח אילולא הייתה נעשית במהירות גבוהה יותר) המלצה שלי היא לשים לב לסביבה, פשוט לא להפריע על הכביש.. ייתכן ובילית "יותר מדי" זמן על הנתיב השמאלי בשביל המאחר הזה... הפיתרון הוא פשוט ליצור מודעות לכל מה שמתרחש סביבך ותמיד לנהוג במחשבה של "מה יקרה אם.." אז בחזרה לפרטנר, תאמר לי במטוטא ממך מר בחור, למה שתנסה בכל מחיר למנוע מרכב לעקוף אותך ?? זוהי הפרעה בוטה. וזה ידידי הגורם מספר 1 לטעויות על הכביש. שבת שלום.
