חללית האם1
New member
לד"ר הדס אבני שלום.
יש לי תאומים, בן ובת (שנולדו פגים,שבוע32, בת במשקל 1.480ק"ג. ובן במשקל 1,680 ק"ג). כיום הם בני 3שנים ו3 חודשים ומשקלם : הבת 13.800ק"ג והבן 14.800ק"ג ושניהם נהדרים ונפלאים. אני ובן זוגי איננו גבוהים מהממוצע. ושאלותי אליך בבקשה הן : 1. האם זה משקל סביר לגיל זה? 2. הבן "סביר"מבחינת הרצון לנסות מאכלים שונים, אבל לא מוכן לאכול בשר/עוף... ולכן מקבל כל בוקר דובוני ויטמינים של יומי. האם זה בסדר ואיך ניתן לשפר עוד את תזונתו ? 3. זאת השאלה הכואבת.. הבת מאד איסטניסטית. מאד ברורה וחדה. יודעת בדיוק מה היא לא רוצה. ואיתה זה הכי קשה. כי יש לה את המזונות הקבועים השיגרתיים שהיא מוכנה לאכול.:לחם ללא מריחה. מלפפונים. לפעמים קציצות עוף טוב. 2 תפוחים ליום. קוביות שוקולד אחדות. בננות. גמדים (מיץ-לעיתים רחוקות) (מעדיפה ממתקים כמובן שזה:סוכריות, תפוצ'יפס,במבה) (היא אובחנה עם הפרעת אכילה קלה,דיאטטנית) א. מה לעשות כדי לגרום לה לרצות ולנסות לטעום מאכלים נוספים שונים? ב. איך מגיבים נכון להתנגדויות שלה. ג. בבוקר ובערב היא מקבלת בקבוק שוקו עם 2 כפיות סימילאק, וכפית אלפלפא טוניק (ויטמינים שאמורים להגביר את תיאבונה, התחלתי לפני יומיים). "אני מריחה ריח מסריח"על הכבד המטוגן). ועוד אמירות החלטיות שכאלה... מה הכי נכון לעשות איתה כדי לגוון את מזונה? ואיך לא ליצור לה טראומה בנוגע לאוכל בהווה ובעתיד? (משתדלת לשמור על קור רוח. ארוחות שקטות ככל האפשר מצידם, עם מוזיקה הלאסית האהובה עליהם) אודה ואחכה לתשובתך.
יש לי תאומים, בן ובת (שנולדו פגים,שבוע32, בת במשקל 1.480ק"ג. ובן במשקל 1,680 ק"ג). כיום הם בני 3שנים ו3 חודשים ומשקלם : הבת 13.800ק"ג והבן 14.800ק"ג ושניהם נהדרים ונפלאים. אני ובן זוגי איננו גבוהים מהממוצע. ושאלותי אליך בבקשה הן : 1. האם זה משקל סביר לגיל זה? 2. הבן "סביר"מבחינת הרצון לנסות מאכלים שונים, אבל לא מוכן לאכול בשר/עוף... ולכן מקבל כל בוקר דובוני ויטמינים של יומי. האם זה בסדר ואיך ניתן לשפר עוד את תזונתו ? 3. זאת השאלה הכואבת.. הבת מאד איסטניסטית. מאד ברורה וחדה. יודעת בדיוק מה היא לא רוצה. ואיתה זה הכי קשה. כי יש לה את המזונות הקבועים השיגרתיים שהיא מוכנה לאכול.:לחם ללא מריחה. מלפפונים. לפעמים קציצות עוף טוב. 2 תפוחים ליום. קוביות שוקולד אחדות. בננות. גמדים (מיץ-לעיתים רחוקות) (מעדיפה ממתקים כמובן שזה:סוכריות, תפוצ'יפס,במבה) (היא אובחנה עם הפרעת אכילה קלה,דיאטטנית) א. מה לעשות כדי לגרום לה לרצות ולנסות לטעום מאכלים נוספים שונים? ב. איך מגיבים נכון להתנגדויות שלה. ג. בבוקר ובערב היא מקבלת בקבוק שוקו עם 2 כפיות סימילאק, וכפית אלפלפא טוניק (ויטמינים שאמורים להגביר את תיאבונה, התחלתי לפני יומיים). "אני מריחה ריח מסריח"על הכבד המטוגן). ועוד אמירות החלטיות שכאלה... מה הכי נכון לעשות איתה כדי לגוון את מזונה? ואיך לא ליצור לה טראומה בנוגע לאוכל בהווה ובעתיד? (משתדלת לשמור על קור רוח. ארוחות שקטות ככל האפשר מצידם, עם מוזיקה הלאסית האהובה עליהם) אודה ואחכה לתשובתך.