לכבוד טו בשבט הנחגג היום
- פותח הנושא ליסאן
- פורסם בתאריך
לכבוד טו בשבט אני מעדיפה לפרט על צמחים
שנחשבים מקודשים ואהובים על בני הפיות בפולקלור
נתחיל מהתלתן,
מעבר לכך שזהו סימבול אירי מסורתי בימיינו יש לציין כי סמל זה בנצרות מסמל את השילוש הקדוש בשל שלושת עליו. צמח זה גם מתקשר לשלושת פני האלה, עלמה , אם, וזקנה שמאופיינת גם בדמותה של פטרונית הקלטים בריג'ית שהייתה אף אלת טבע. צמח התלתן נחשב לסמל הלאומי של מדינת דנמרק ומקובל להאמין כי עלה תלתן ארבע עלי (בעל ארבעה עלים) ובמיוחד תלתן אדום שזה נדיר למצוא, נחשב כמביא מזל ואף מסמל פעילות של פיות באיזור, נטען כי העלה הראשון מסמל תקווה, השני מסמל אמונה, השלישי מסמל אהבה והרביעי מסמל מזל. רוזמרין: לפי כתבי הרמב"ם נחשב הרוזמרין ל"מטאטא גן עדן" בשם תכונותיו המופלאות.על פי הסברה שם הצמח מקורו במילים הלטיניות Ros (טל) ו- Marinus (ים) זאת בשל פרחיו התכולים המזכירים את הים או בשל העובדה שלעתים קרובות הוא גדל ליד הים."טל הים". רוזמרין מסמל במסורות עממיות זיכרון ונאמנות , הסטודנטים נהגו לקשור זר רוזמרין לראשם על מנת שיהיה להם קל לזכור את החומר לבחינה. הצמח נחשב גם כיעיל בתור היותו מגרש שדים לכן בימי הביניים שמו אותו בין המצעים לגירוש חלומות רעים ותלו אותו בספריות לסילוק מזיקים, באנגליה נשחב הצמח כתבלין של בני אצולה והמעמד הגבוה אף עשו בו שימוש בבתי משפט על מנת שהשופט לא יסבול מהריחות הרעים של העבריינים ששפט. במלחמת העולם השנייה נתלו ענפי רוזמרין בבתי חולים כחומר מחטא. אגדה נוצרית מספרת שבעת בריחתה התרעננה מרים אם ישו בצמח ופרחיו הלבנים הפכו למחרת לתכולים ומכאן שמו ורד (Rose) מרים (Mary). ידוע גם בשם "עלה האלפים"- Elf leaf והוא מושך בייחוד אלפים (כאן הכוונה ליצורים קטנים למדי, שובבים ולובשי ירוק לרוב בסגינון פיקסיז, ולאו דווקא לאלפים הסקנדינבים או עלפי טולקין, ומקושר בפולקלור ובמאגיה בכללי לנעורים נצח ואלמוות. לילך הפרחים פורחים באביב, קוטר פרח בודד כס"מ אחד והוא בעל ארבעה עלי כותרת. הלילך פורח בגוונים של לבן, סגול בהיר וסגול, הפרחים גדלים בצבירים גדולים (אשכולות), ומספר זנים מפיצים ריח חזק. הלילך משמש מזון לזחלים של פרפרים. צבע סגול בהיר ידוע כצבע לילך על שם הצמח ומתקשר לפי תורת הפאנג שווי כצבע של אינטואיציה ורוחניות, לפי האמונה - ריח הלילך מושך בצורה אינטנסיבית פיות ושתיית תה לילך גורמת לחזיונות בנושא פיות (כך מאמינים) בסימבוליקה- פרחי לילך סגולים מסמלים אהבה ראשונה ופרחי לילך לבנים מסמלים נעורים ותום. קורנית הפרח ורוד דמוי משפך פתוח עם אבקנים בולטים השם קורנית ניתן לצמח זה עקב תחושת הקרירות הנוצרת על הלשון בעת לעיסת עלי הצמח. בימי תיואופרסטוס הייתה זו מחמאה לומר לנערה "ריחך כריח הקורנית"; פליניוס ממליץ למלא את הכריות עליהן סועדים ונחים בעלי קורנית כתרופה למלנכוליה, ונאמר כי הפיות מאוד אוהבות את הריח של צמח זה ובעבר נעשה שימוש בצמח הזה הידוע "כמושך פיות" בתור מרכיב מהכנת "קמע" לראיית פיות. צבעוני מקור השם המדעי Tulipa במילה הפרסית טורבאן, שפרושה כובע. מקור השם העברי "צבעוני" במגוון הצבעים הגדול של הזנים התרבותיים כלנית צמח זה מקושר להתחדשות האביב והתחלות חדשות לאחר כליון, לפי הפולקלור צמח אדמוני זה צמח מטיפות הדם האדומות שזלגו מפצעי המוות של האל הצעיר יפה התואר אדוניס לאחר שהאלה היווניה היפה אפרודיטה קוננה על מותו של אהובה בטרם עת ולכן היוונים קראו לפרח הזה בשם אדוניס. אצל הערבים מקובל הלאמין כי פרח זה צמח מפצעי המוות של האל נעמן וזו הסיבה שבפי הערבים נקראת הכלנית עד היום 'שקייק –א-נעמן' כלומר פצעי נעמן. השם העברי מצביע על יופיו של הפרח המתקשט ככלה. השם התלמודי כלוניתא מתייחס אולי לכלנית, אך לדעת אחרים – לפרג. השם המדעי מוצאו מיוונית, ותרגומו "בת הרוח". הוא נקרא כנראה לא על שם הרוחות העזות הנושבות בעונת פריחתו, אלא על שם הנימפה אַנֶמוֹן, לפי הסיפור זפיר הרוח המערבית, התאהב בנימפה אנמון. אשתו כלוריס, אלת הפרחים, זעמה בקנאתה וגרמה את מותה של הנימפה אנמון זפיר שבור הלב זעק לעזרתה של אפרודיטה, אלת האהבה, וזו נעתרה לו והפכה את אנמון המתה לפרח אדום לפי הרמב"ם – הביטוי "שושנת המלך" שבתלמוד (כלאיים פ"ה מ"ח) מתייחס לכלנית ביוון העתיקה נהגו לטפטף לאף מיץ מפקעות כלנית לשם טיהור הראש. בזרי כלנית נהגו לעטר את מזבחה של ונוס, ומכאן עד היום השם המדעי של המין, coronaria, שפירושו עטרה. בימי הביניים היו מכשפים תולים זר של פרחי כלנית על צווארו של חולה לרפאו. עלי כלנית נחשבים אצל ערבים בארץ כסגולה להגברת הטלה של תרנגולות. הערה: הכלנית נחשבת כצמח מוגן ואסור לקטוף אותו. פעמוניות- הפעמונית מיוצגת בכל העולם, כולל ביבשות צפוניות וקרות, אך רוב מיניה מצויים בחצי כדור הארץ הצפוני, במיוחד באזור הים התיכון. הצמח לרוב פורח בחודשי האביב. הפרחים מגיעים בקבוצות או בודדים, כולם בצורת פעמון המתחיל בצינורית ומתרחב לשפה המורכבת חמש אונות. מרבית מיני הפעמונית פורחים בגווני הסיגל, אך קיימות פעמוניות צהובות (פעמונית גפורה) ובצבעים נוספים. יש לציין שבשיח הגנני נהוג לקרוא לצמח זה קמפנולה כשמו הלועזי. פעמונית הינה אגדת עם מבית האחים גרים, שידועה בארץ גם בשמה הגרמני רפונצל. הסיפור מתחיל בגבר צעיר הקוטף פעמוניות לאשתו מגנהּ של מכשפה, שאינה שמחה לגלות כי פרחיה נעלמים. כאשר הוא נתפס, הוא נאלץ להציע את בתו בתמורה לפעמוניות שנגנבו. על כל פנים, לא בטוח כי הצמח הנקרא "רפונצל" באגדה המקורית הוא אכן פעמונית - לפי גרסאות אחרות מדובר בצנונית או בירק מאכל אחר. מקובל להאמין כי פיות אוהבות לפקוד את המקום כשיש הרבה כאלה. ורבנה- צמח זה נפוץ בארצות רבות, כולל ישראל, וחלקיו העליונים משמשים למטרות רפואיות לפי המיתוס הצמח מושך אליו את סוגי הפיות "הטובות" שבאות לעזור לנו. יערה בערבית "סולטאן אל-ג'בל" - " מלך ההרים") היערה היא צמח מטפס , הנפוצה בחורשות וביערות, ועשויה להתנשא עד גובה של 4.5 מטרים. הצמח הינו בעל פרחים נאים וצבעם נע (לפי הזן) מלבן קרם ועד ורוד. הפרחים עצמם ריחניים ומדיפים ניחוח מתוק של דבש מבחינת פולקלור ומיתוסים הוא מקושר לאגדות של פיות והוא פרח אהוב עליהן בכל גינה שמקושרת בשמן. דודאים מלשון דודא = דוד (הדוד משיר השירים , דודי) ומסמל פרי אהבה ותשוקה. בערבית מכונה הפרי תופאח אל מאג'נון כלומר תפוח המשוגעים ומכאן ניתן לקשר את הצמח לתפוח תשוקה שגורם לאנשים להשתגע מאחר והדודאים מפיצים ריח משכר ואכילה מהם עלולה לגרום להזיות, שכרון חושים, ואף עלול להכניס למצב קיצוני של טראנס שעלול להסתיים במוות. בספרות היוונית והרומית מוזכר הצמח פעמים רבות; השתמשו בו לרפואה, לטיפול בבעיות פריון ועקרות ואפילו בתנ"ך נזכרת רחל שמשתמשת בצמח הזה בניסיון לרפא את עקרותה לאחר שראובן מביא את הצמח ללאה, היא מעניקה ללאה ליל אהבה עם יעקוב בתמורה לצמח היקר הזה שלפי אמונתה יעניק לה פוריות. בצמח זה נעשה שימוש כשיקוי אהבה המעורר תאווה בעיקר מאחר ויש בצמח כמות מזערית של הורמוני מין והוא מעורר את החושים עד כדי טירוף ועד היום גברים במזרח התיכון עונדים מחרוזת עם פרחי דודאים כסגולה להגברת האון הגברי. ,כסם הרדמה שעלול במינון גבוה לגרום למוות , ולטיפול בשדים ורוחות מאחר ומסופר כי בתוך בצמח מתגורר שדון שטני שנוהג לצרוח בעת קטיפת הצמח וצרחותיו עלולות להוציא אדם מדעתו , לפי הפולקלור הגרמני היה מקובל לחשוב כי הצמח צמח מת כמובן שיש להזהר עם הצמח הזה בשל תכונותיו הרעילות המזיקות לאדם.
שנחשבים מקודשים ואהובים על בני הפיות בפולקלור
זה באמת יפה.Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.