מילים גסות

[מירב30]

מילים גסות

שלום! בני הלומד עכשיו בכתה א` חוזר הביתה עם שלל מילים גסות. שוחחתי איתו מס` פעמים והסברתי לו שאצלנו בבית לא מדברים כך הוא קיבל את דברי. אך בשעת כעס הוא שוכח ופולט קללות עסיסיות, ומילים גסות השאלה היא איך מטפלים בסיטואציה.. ועושים לזה סוף. אשמח לקבל עיצות או שיטות למיגור התופעה.

 

[Ey@L]

תשובה מילד בן 15

לדעתי, אין לך משמ מה לעשות, רק כשהוא אומר את זה תענישי אותו, כך שלפחות בבית הוא לא יגיד את זה וכך הוא יגיד את זה לפחות חצי מהפעמים. עם החברים הוא יגיד את זה תמיד!!!!! שום דבר לא יעזור!!!! יום יבוא והוא יראה כמה זה מטומטמם.

 

[גרא.]

עונש לא יעזור...

EY@L בן החמש עשרה.תודה על הערותיך.אני כשלעצמי חושב שעונש לא מפחית,או משנה את סגנון הדבור.אלא אם לא תהיה כלל תגובה לכך,הדבור הבוטה,יפחת,ויעלם די מהר.בין החברים,בוודאי בני גילך,השימוש במילים ``גסות``,או בקללות,הוא נורמה,ומקובל,ולא מפריע לאף אחד. לך עצמך זה מפריע?

 

[Ey@L]

תגובה ועוד כמה דברים....

בוא נגיד ככה, לדוגמא בן דוד שלי כשהיה בכיתה א כבר דיבר איתי על להכניס בולבול לתוך - ברח לי מה הוא אמר בדיוק על המקום הזה. תבין, בכיתה א הוא כבר יודע את כל זה. הוא גדל במשפחה טובה ואזור טוב. את תופעת הקללות לא יהיה ניתן לבטל אלא צריך להבין מה משמעותה: - להורים ומשפחה אסור להגיד את זה. - לאנשים שגדולים ממך בגיל ובמעמד (לדוגמא מורים) אסור להגיד. - לחברים, אסור להגיד, אבל אפשר לעבור על סדר היום. כשמבינים עם הזמן מה משמעות הקללות בין חברים! כבר זה לא פוגע, זה פשוט מראה על כעס בין אחד לשני.

 

[גרא.]

התעלמות..

מירב,כשבנך כועס,מקלל,או אומר מילים ``גסות``,פשוט התעלמי,ואל תגיבי..די מהר הוא יבין שהשמוש במילים בוטות,לא משפיע עליך בכיוון שהיה רוצה,הוא פשוט יפסיק. יחד עם זה,כדאי לשוחח עימו,שעה שהוא רגוע ונינוח,על השלילה שבשמוש במילים``גסות``,או בקללות..כאשר את בהחלט מדגישה כי את מצפה ממנו שלא לקלל או לנבל את הפה. (אמרי לו בשפה שהוא מבין כמובן).גם כאשר הוא מאד כועס.

 

[eliela]

לא להתעלם

מירב שלום, לפי דעתי אין להתעלם מהתופעה, אבל, אני מהטוענות שרק בטיפטופים, בשיחות עם בנך כשהוא לא מוכן, הכוונה, שיחולדבר איתו כשהוא בפעילות ``בזמן חופשי``, או שיחה ``תוך כדי`` עשיה משהו אחר. וגם לא בשיטת ההטפה כי יעשה לך דווקא ודווקא ברגעים שיודע שהכי ירגיז אותך. אם ברגעים של כעס שוב חוזר על התופעה, קטעי אותו, ותגידי לו, ``איך יכול להיות שלפני רגע דיברנו בשקט על הנושא המילים שאתה משתמש כשאתה כועס ועכשיו אתה מדבר שפה שלא משתמשים אצלנו... מה התכוונת? לא הבנתי...`` אם יש קשר טוב בינכם, הוא יבין, בהצלחה גלית

 

[טוליפ,]

יש כמה אפשרויות...

eliela,תודה על תגובתך..מה שאת מוסיפה,מראה בעצםכי ישנן דעות שונות באשר לתגובת ההורים למילים בוטות.נראה,שבחירת התגובה, תלוייה הן בגיל הילד,והן באישיות ההורים.לפיכך מירב לפנייך כמה עצות לבחירתך.אשמחלשמוע,מה עשית,ומה קרה.בהצלחה..

 

[eliela]

נכון גרא..... - כרגיל ...- אבל.........

נכון שהכל תלוי במידת ההדברות שיש בין ההורים והילד, בגיל הילד, בשפה המשומשת בבית והנשמעת באיזור המגורין, אבל, יש בכל הזדמנות, הזדמנות חדשה לבצע שינויים, לשפר או לנצל כדי להתחיל להנהיג דברים חדשים. אפשר להוסיף המון בנושא להתראות, גלית

 

[runa5]

אסור לנו להתעלם

תראי.... נכון שבימינו אנו מגדלים דור שונה משלנו בהרבה אופנים, גם אופי הגישה לילד שונה היום. אבל למרות שרוב הפסיכולוגים ואנשי החינוך שממליצים ל``התעלם`` מהתופעה - אני כאמא - חושבת שאסור לנו להתעלם בפרט בגיל זה, שבו הילד למעשה מתחיל לבנות את ה``אני`` של עצמו, ברגע שהוא יתרגל לשפה מסויימת ואנו נתעלם ממה שאוזנינו שומעות - הילד יחשוב שצורת הדיבור שלו, בסדר וכך למעשה ימשיך. אבל..... הבעיה תתחיל לכשיגדל ואז הכל יהיה כבר מאוחר. יש לזכור רק לעשות זאת בדרך הנכונה, בעדינות והכי חשוב - זו ההתמדה שלנו כהורים, אם אנו מחליטים על דרך מסויימת עלינו להתמיד בה, ואם לא - מהר מאד נגלה שהילד ממשיך בשלו. מקווה שתרמתי ולו במעט מהניסיון האישי (וזה עובד) זהבה