מי יודע להשיב ?

[ויוי 25]

מי יודע להשיב ?
מיהו בעל- החים המועיל לבני -אדם, אך מפיל מורא על האריה מלך -החיות ?
ידעתם / ניחשתם ?
אם כן בבקשה הקלידו את התשובה.

 

[מ ש ה 53]

מי יודע להשיב ?
מיהו בעל- החים המועיל לבני -אדם, אך מפיל מורא על האריה מלך -החיות ?
ידעתם / ניחשתם ?
אם כן בבקשה הקלידו את התשובה.

אלי כלב?

 

[ויוי 25]

לא .
התשובה היא לא כלב,
רמז חד:
האריה מפחד מבעל חיים זה ,אבל לעומתו הדב -מאותו בע"ח אינו ירא בכלל.


אגב ,
שימו לב, אם נהפוך את סדר האותיות : אריה = יראה.
(מי לא יראה משאגת -האריה.)

 

[מ ש ה 53]

לא .
התשובה היא לא כלב,
אבל תמשיך לנסות ,(במקרה שלך,תחום עיסוקך אפילו עשוי לעזור לך להגיע לתשובה.)

אגב ,
שימו לב, אם נהפוך את סדר האותיות : אריה = יראה.
(מי לא יראה משאגת -האריה.)

חולד? אבל חולד אינו מועיל ולהפך... אין לי רעיונות...

 

[ויוי 25]

אתה מכיר וזה ברור שתדע, בפרט שישנם בע"ח מועילים בתחום עיסוקך,
וגם לאחר הרמז שכעת נוסף לשאלה:
האריה מפחד מבעל חיים זה, אבל לעומתו הדב - אינו ירא בכלל ממנו.

רמז נוסף ש,,אולי יוביל לתשובה :
מופיע בתנ"ך ביטוי אשר מתייחס ל-רעה שבסוף גרמה לטובה.

 

[מ ש ה 53]

אתה מכיר וזה ברור שתדע, בפרט שישנם בע"ח מועילים בתחום עיסוקך,
וגם לאחר הרמז שכעת נוסף לשאלה:
האריה מפחד מבעל חיים זה, אבל לעומתו הדב - אינו ירא בכלל ממנו.

רמז נוסף ש,,אולי יוביל לתשובה :
מופיע בתנ"ך ביטוי אשר מתייחס ל-רעה שבסוף גרמה לטובה.

האתון של בלעם והאמת שכן חשבתי על חמור אבל איני יודע למה... או שאני מרים ידיים. מה לעשות... לא השבת שלי.

 

[ויוי 25]

זה לא האתון של בלעם,
אגב, למה שהאריה יפחד מחמור שהוא הרי יכול להיות בעבורו לסעודת צהריים דשנה.
בכל מקרה, בכדי להגיע לתשובה כדאי להתמקד בתחום -הגינון
שם מכירים היטב את בעה"ח שמפחידים אפילו את האריה.

 

[מ ש ה 53]

זה לא האתון של בלעם ,
אבל יותר קשור לשמשון הגיבור.

לחי חמור.. נו שויין. בעזרת לחי חמור הוא היכה 1000 פלישתים ובגופת האריה הוא מצא דבש.

 

[ויוי 25]

יפה , אתה בכיווון הנכון,בהחלט התקדמת יפה ,רק נותר צעד קטנטן לתשובה ,
עוד טיפת חשיבה לכיוון אריה דבש ודובים ,
ותגיע לתשובה ממי מפחד האריה, ו-לא הדוב ?
רק עוד צעד וכל הפאזל יתחבר לך.

 

[מ ש ה 53]

יפה , אתה בכיווון הנכון,בהחלט התקדמת יפה ,רק נותר צעד קטנטן לתשובה ,
עוד טיפת חשיבה לכיוון אריה דבש ודובים ,
ותגיע לתשובה ממי מפחד האריה, ו-לא הדוב ?
רק עוד צעד וכל הפאזל יתחבר לך.

אז דובים פוגעים בנחילי דבורים ושודדים מהן את הדבש. אריות אולי חוששים מהדבורים. לא בדקתי...

 

[ויוי 25]

כל הכבוד משה '
אכן ,"מעז יצא מתוק", והתשובה כמובן דבורים.
האריה מפחד מעקיצות הדבורים מלאי -הארס שעשויות לגרם למותו.
אבל לעומתו הדב -פחות רגיש לעקיצות -הדבורים ,פרוותו עבה מאוד ומגנה עליו ,
ולכן גם אינו ירא מהם בכלל, נהפוכו , הדב שמתעורר משנת- החורף כשהוא חש ריקנות עצומה'
ומאוד רעב, הדרך -הקלה עבורו להשיג מזון מלא אנרגייה היא ,להגיע בעקבות חוש הריח המפותח אל דבש הדבורים ,ולמלא את בטנו ב-חלות הדבש ,וכול זאת - למרות שהדבורים עוטים על פניו בעקיצות , כשהן מנסות להגן על המזון שייצרו כל השנה,כאשר הדב הרעב משיך לאסוף את המזון אל קירבו -
עד שיחוש שבע לחלוטין,
וזאת על אף העובדה כי "יישלם" על כך, בכמה ימים של כאב ונפיחות מעקיצות הדבורים באזניו
בפניו וב-אפו.
ולנושא הדבש ב- תנ"ך:
שמשון פוגש את האריה הרץ לקראתו ומצליח לשסע אותו בכוח שריריו וגבורתו ,
ולאחר כמה ימים חוזר שמשון לאותו מקום ,ורואה כי הפכה גווית -האריה למקום התנחלות וייצור דבש לדבורים, ומכאן הביטוי "מעז יצא מתוק",וכמובן שהרמז כאן היה, בכיוון מציאת הדבש- המרמז לדבורים .
מכיוון שהארס שבעקיצות הדבורים,מכיל חלבון -ארסי שעשוי להביא למותם של אריות ולשאר בני-משפחת החתוליים.המרחיק אותו מאיזורי הדבורים.
ולסיום:
לבסוף, הרמז שציינתי לעוסקים בתחום הגינון:
הם מכירים מקרוב את הדבורים והתועלת הרבה שלהם בהאבקת הפרחים - ובתרומתם
לאוכלוסיית הצומח.
אגב ,בנושא עקיצת דבורים:
אני עצמי נעקצתי פעמים רבות בתקופת ילדותי בעת עבודתי בחופשת -הקיץ בבציר -הענבים,
ובין אשכולות הענבים היו מסתתרות להם דבורים כך שפעם בשבוע קרה שדבורה עקצה אותי באחת מאצבעות ידיי.
והייתה לי גם "תרופת פלא" -להוצאת העוקץ מהאצבע:
לפני השינה מורחים טיפת דבש על מקום העוקץ וחובשים היטב בתחבושת, בבוקר מסירים את החבישה ובתוכה מוצאים את עוקץ- הדבורה כולו .
בעת העקיצה הדבורה נפרדת מהעוקץ - וגם מחייה בו -זמנית, כלומר: היא עוקצת ואז מתה.
ידוע שזה מסוכן להיעקץ על ידי מספר -דבורים בו -זמנית, כמות ארס גדולה עלולים עלולה לגרום מוות,
אך למזלי לא קרה מצב כזה.

אגב ,
מלכת הדבורים האחראית על הטלת ביצים והקמת דור ההמשך ,ותוחלת חייה כ-5 שנים,
כאשר תוחלת חיי -דבורה פועלת האוספת צוף הוא מאוד קצר, בין 3 חודשים ל-8 חודשים-תלוי במזג האויר
- ולפי כמות שעות עבודתה המתישות של הדבורה החרוצה.
מי ייתן שנהנה כולנו מהטוב ומהתועלת הרבה שמביאים לנו הדבורים:
ושחיינו יהיו טובים ,ונהנה תמיד מהדבש -המתוק - ולא מהעוקץ.

 

[מ ש ה 53]

כל הכבוד משה אכן ,"מעז יצא מתוק",
אז ככה: התשובה כמובן דבורים.
האריה מפחד מעקיצות הדבורים מלאי -הארס שעשויות לגרם למותו.
אבל לעומתו הדב -פחות רגיש לעקיצות -הדבורים ,פרוותו עבה מאוד ומגנה עליו ,ולכן גם אינו ירא מהם בכלל,
נהפוכו , הדב שמתעורר משנת- החורף כשהוא חש ריקנות עצומה ומאוד רעב, הדרך הקלה עבורו
להשיג מזון מלא אנרגייה -להגיע בעקבות חוש הריח המפותח אל דבש הדבורים ,ולמלא את בטנו
ב-חלות הדבש ,וכול זאת - למרות שהדבורים עוטים על פניו בעקיצות , כשהן מנסות להגן על המזון
שייצרו כל השנה.
כאשר הדב הרעב משיך לאסוף את המזון אל קירבו עד שיחוש שבע לחלוטין,על אף העובדה כי "יישלם" על כך ,,, בכמה ימים של כאב ונפיחות מעקיצות הדבורים בפניו ואפו.
לנושא דבורים ב- תנ"ך:
שמשון פוגש את האריה הרץ לקראתו ומצליח לשסע אותו בכוח שריריו וגבורתו ,ולאחר כמה ימים חוזר שמשון לאותו מקום ,ורואה כי הפכה גווית -האריה למקום התנחלות וייצור דבש לדבורים,
ומכאן הביטוי "מעז יצא מתוק",וכמובן שהרמז כאן היה בכיוון למציאת הדבש, המרמז לדבורים .
מכיוון שהארס שבעקיצות הדבורים,מכיל חלבון -ארסי שעשוי להביא למותם של אריות ולשאר בני-משפחת החתוליים, וכידוע לאריה החי בטבע אינסטינקט מפותח שמרחיק אותו מאיזורי הדבורים.
ולסיום:
הרמז שציינתי לעוסקים בתחום הגינון: הם מכירים מקרוב את הדבורים והתועלת הרבה שלהם בהאבקת הפרחים ,ובתרומתם לאוכלוסיית הצומח.
אגב ,בנושא עקיצת דבורים:
אני עצמי נעקצתי פעמים רבות בתקופת ילדותי בעת עבודתי בחופשת -הקיץ בבציר -הענבים,
ובין אשכולות הענבים היו מסתתרות להם דבורים כך שפעם בשבוע קרה שדבורה עקצה אותי באחת מאצבעות ידיי, והייתה לי "תרופת פלא" -להוצאת העוקץ מהאצבע:
לפני השינה מורחים טיפת דבש על מקום העוקץ וחובשים היטב בתחבושת, ובבוקר מסירים את החבישה ובתוכה מה מוצאים ?- מוצאים את עוקץ- הדבורה כולו .
בעת העקיצה הדבורה נפרדת מהעוקץ - וגם מחייה -בו זמנית,היא עוקצת ואז מתה.
ידוע שזה מסוכן להיעקץ על ידי מספר -דבורים בו -זמנית, כמות ארס גדולה עלולים עלולה לגרום מוות,
אך למזלי לא קרה מצב כזה.
אגב ,מלכת הדבורים אחראית על הילודה תוחלת חייה כ-5 שנים,
כאשר תוחלת חיי הדבורה שאוספת צוף הוא קצר, בין 3 חודשים ל-8 חודשים- וזאת לפי כמות שעות עבודתה המתישה.
מי ייתן שנהנה כולנו מהטוב ומהתועלת הרבה שמביאים לנו הדבורים:
ושחיינו יהיו טובים ,ונהנה תמיד מהדבש -המתוק - ולא מהעוקץ.

או קיי. הסבר ממצה. ובכ"ז כמה הערות.
א. בצעירותי גידלתי דבורים כי זה היה התחביב של אבי ז"ל ועזרתי לו בעבודות השונות במכוורת.
ב. אז ברור שגם חטפתי עקיצות, כי אין מצב להתעסק עם הדבורים ולא להיעקץ מדי פעם.
ג. יש קטע שאנשים "רגילים" מפתחים עמידות כלשהי עם הזמן, והעקיצות פחות מציקות להם, וזאת בניגוד לאלה שהם אלרגיים לארס, ועבורם עקיצה נוספת הופכת ממש למסכנת חיים, אם לא יקבלו אל הטיפול המתאים מיד.
ד. אבי דווקא חטף לא פעם כמה וכמה עקיצות, כי הוא נהג לעבוד ללא כפפות מגן והוא ממש לא התרגש מזה.
אני יותר נזהרתי, ובכ"ז... חטפתי פה ושם.
ה. היה מטפל הוליסטי שנהג לטפל בעזרת עקיצות דבורים בכאבים ראומטיים ולטענתו זה עזר. הוא הגיע בהדרגה ל-60 עקיצות בטיפול... והעובדה היא שאנשים בכ"ז הגיעו אליו. אולי הכאבים של העקיצות השביתו את תחושת הכאב הראומטי? לכי תדעי...
ו. דבורה שנולדת לקראת סוף הקיץ מצליחה לשרוד את עונת החורף, שזה כמה חודשים של חיים בתוך הכוורת. העמלות שאוספות צוף ואבקת פרחים באביב, חייהן קצרים בהרבה.
ז. למלכה יש באמת חיים ארוכים יחסית, והיא מצליחה לסגור מספר שנים בתוך הכוורת או הנחיל.
ח. להבדיל ממרבית בעלי החיים, כשהמלכה מטילה ביצה לא מופרית, נולד ממנה זכר, וכאשר הביצה מופרית, נולדת עמלה.
ט. אז איך נולדת מלכה? מלכה נולדת מביצה מופרית זהה לביצה של עמלה, אבל ההבדל הוא בכך, שהרימה שמיועדת למלכות, מקבלת בכל תקופת היותה רימה "מזון מלכות", בו בזמן שרימה של עמלה מקבלת מזון מלכות רק ב-4 הימים הראשונים לבקיעתה. כלומר: ההבדל הוא בתזונה. לכן, יש המאמינים, שאם מזון המלכות יוצר מלכה פורייה ומאריכת ימים לעומת עמלה, שאינה מטילה ואינה מאריכת ימים, הרי שאכילת מזון מלכות כחלק מהתפריט היומי תהווה סגולה לאריכות ימים ולפוריות רבה גם של האדם. אמה מה? קשה להפיק כמות מסחרית של מזון מלכות ולא אאריך כעת בהסברים כיצד עושים זאת וכמה זה קשה... אסתפק רק בכך, שאומר כי מזון המלכות הוא גם מר מאד בטעמו, ולכן, אם תנסי להשיג מזון מלכות בצורה מסחרית, את תקבלי תמיסה של הרבה מאד דבש ומעט מאד מזון מלכות שמעורב בתוכו. הטעם נהיה טעם של דבש והאמונה נותרת ששילמת "מחיר נאה" עבור תרופת סבתא.
י. האם יש מצב, בו עמלה בכ"ז תטיל ביצים? התשובה היא "כן". למה ומתי? זו כבר שאלה אחרת. ובכן: קורה שמלכה מתה ואין בכוורת הטלה טרייה, שממנה אפשר לייצר רימה של מלכה חדשה. הדבורים, שתגלינה שהן נותרו מיותמות, תתחלנה (בחלקן) להטיל ביצים. אמה מה? אלה תהיינה ביצים עקרות, שמהן יקבעו אך ורק זכרים.
כוורת כזו נקראת "זכרייה", ודינה להיכחד. הזכרים אינם אוספים דבש או אבקת פרחים ולכן הכוורת תיהפך ל"לא יהיה כלום כי אין כלום" כדברי ביבי - המתייחסים לאובדנה של מדינת ישראל. [רק שאיש לא הבין זאת למעט ליאור שליין]...
אז סליחה שגלשתי לפוליטיקה, אבל אין מנוס. אם ההוא יישאר, מהמדינה באמת לא יישאר כלום כנאום הגבר.

 

[ויוי 25]

תודה לך משה בהעשרת הידע על עולם הדבורים המרתק.
ובקשר לטיפול באמצעות עקיצות -דבורים:
הכרתי בעבר מישהי שסבלה מבעיות קוצר נשימה,וטופלה לדבריה לחיזוק המערכת -החיסונית בעזרת עקיצות -דבורים .( עקיצות של 5 דבורים בטיפול, אבל לא כולם באמת עקצו ,רק חלק מהם עקצו).
אך לאכזבתה, לאחר שנה של טיפולים הבעייה לא ממש נפתרה כפי שציפתה.
לאחר מכן נודע לה כי יש בבתי -החולים זריקה אותה מקבלים אחת ל-6 חודשים -המשפרת פלאים בעיות של קוצר נשימה, וגם מפסיקה נזלת- אלרגית ,ולאחר 3 שנים במעקב נרפאים לגמרי מהבעייה.

בכול מקרה משה ,מאוד מעניין לקרוא את כל הידע המעשיר שהבאת לנו כאן בפורום זה,
על עולם הדבורים המרתק.
תודה רבה, ושבוע -טוב!

 

[מ ש ה 53]

תודה לך משה בהעשרת הידע על עולם הדבורים המרתק.
בנושא טיפול בעקיצות דבורים:
הכרתי בעבר מישהי שסבלה מבעיות קוצר נשימה,וטופלה לדבריה לחיזוק המערכת -החיסונית בעזרת עקיצות -דבורים .( עקיצות של 5 דבורים בטיפול, אבל לא כולם באמת עקצו ,רק חלק מהם עקצו).
אחר שנה של טיפולים הבעייה לא ממש נפתרה כפי שציפתה.
לאחר מכן נודע לה כי יש בבתי -החולים זריקה אותה מקבלים אחת ל-6 חודשים -המשפרת פלאים בעיות של קוצר נשימה, וגם מפסיקה נזלת- אלרגית ,ולאחר 3 שנים במעקב נרפאים לגמרי מהבעייה.

בכול מקרה משה ,מאוד מעניין לקרוא את כל הידע המעשיר שהבאת לנו כאן בפורום זה,על עולם הדבורים.
תודה רבה, ושבוע -טוב!

די מפתיע הסיפור על האלרגיה...
כדי לדעת מה הגורם לאלרגיה, יש לבצע סדרה של בדיקות. מבצעים שורה של שריטות על עור אמת היד (בצד הפנימי החלק) או על הגב. על כל שריטה מזלפים חומר אלרגן שונה, ולאחר פרק זמן כלשהו, בודקים היכן נוצרה נפיחות והיכן לא. לפי גובה הנפיחות, אפשר לדעת לאיזה אלרגן הנבדק רגיש ומה מידת רגישותו לחומר. על פי מימצאים אלה, אפשר להכין מנת חיסון שתואמת לרגישותו של הנבדק. את מנת החיסון מזריקים במינון נמוך, ובמהלך הזמן מגדילים את המינון, עד שהחולה מסתגל לאלרגנים. מדובר בטיפול ממושך, וכאשר הנבדק גם רגיש לחומרים רבים, נראה שהרופאים יימנעו מלהתחיל בטיפול מן הסוג הזה.

 

[ויוי 25]

די מפתיע הסיפור על האלרגיה...
כדי לדעת מה הגורם לאלרגיה, יש לבצע סדרה של בדיקות. מבצעים שורה של שריטות על עור אמת היד (בצד הפנימי החלק) או על הגב. על כל שריטה מזלפים חומר אלרגן שונה, ולאחר פרק זמן כלשהו, בודקים היכן נוצרה נפיחות והיכן לא. לפי גובה הנפיחות, אפשר לדעת לאיזה אלרגן הנבדק רגיש ומה מידת רגישותו לחומר. על פי מימצאים אלה, אפשר להכין מנת חיסון שתואמת לרגישותו של הנבדק. את מנת החיסון מזריקים במינון נמוך, ובמהלך הזמן מגדילים את המינון, עד שהחולה מסתגל לאלרגנים. מדובר בטיפול ממושך, וכאשר הנבדק גם רגיש לחומרים רבים, נראה שהרופאים יימנעו מלהתחיל בטיפול מן הסוג הזה.

לפי שזכור לי :
בדיקת האלרגייה במקרה המדובר בוצעה והראתה אלרגיייה לקרדית- האבק ,אשר נמצאת כמעט בכול מקום, וגורמת למי שאלרגי לנזלת ללא סוף ולאיבוד חוש הריח והטעם כל השנה,
לאחר שנים של דייאטות ללא מוצרי חלב, בנסף לטיפולי דיקור -סיני, שבכלל לא הועילו ,ב
סוף רק הזריקה הועילה .
ולאחר תקופה של 3 שנים במעקב, הזריקה שהוזרקה לה פעמיים בשנה - אכן עזרה לה להיפטר לחלוטין מתופעת האלרגיה,ומכול הסבל הכרוך בזה.
כמה טוב שתחום הרפואה, תודה לאל ,מתקדם בקצב ענק בעשור האחרון,ומסייע לפתירת בעיות שבעבר לא ידעו להתמודד איתם.

רק בריאות!

 

[מ ש ה 53]

לפי שזכור לי :
בדיקת האלרגייה במקרה המדובר בוצעה והראתה אלרגיייה לקרדית- האבק ,אשר נמצאת כמעט בכול מקום, לאחר שנים של דייאטות שלא הועילו בסוף הזריקה הועילה ,ולאחר תקופה של 3 שנים במעקב הזריקה שהוזרקה פעמיים בשנה עזרה לה להיפטר לחלוטין מתופעת האלרגיה,ומכול הסבל הכרוך בזה.
כמה טוב שתחום הרפואה מתקדם בקצב ענק במאה האחרונה ,ומסייע לפתירת בעיות שבעבר
לא ידעו להתמודד איתם.

רק בריאות!

כן.. קרדית האבק נחשבת כאלרגן רציני ואין כמעט דרך להיפטר ממנה...
הבן שלי עבר טסטים לגורמים שונים, שהכילו כמובן גם גרגירי אבקת פרחים מפרחים שונים.
לא נמצא גורם שהןא לא הגיב אליו בנפיחות, אבל אבקת האלונים גרמה לו לנפיחות מיידית ובולטת. הוא גם התעלף מיד לאחר שחומר זה הוזלף לו על השריטה המתאימה... המומחה טען, שהוא נחשף לתופעה כה חריפה בפעם הראשונה בחייו...