מניעת רטיבות...

micro1

New member
מניעת רטיבות...

שאלתי היא בנושא מניעת רטיבות בבית. האם על מנת למנוע רטיבות בשולי הבית מבצעים מדרכה היקפית של חצי מטר מסביב לכל הבית ? או את שורת הבלוקים הראשונה בשלד המתחילה מהריצפה יוצקים ובכך למעשה לא מאפשרים למים בגובה הריצפה להגיע לבלוקים ובכך לגרום לרטיבות? מנסיונם של המנוסים בפורום (בינא ושות'..), איזו שיטה עדיפה ?
 

בינא

Member
מניעת רטיבות בהיקף החיצוני של בית

להבנת המקרה, להלן מספר "השלמות"... המבנה הוא בית פרטי בן קומה אחת עם גג רעפים משופע ל- כמה (?) כיוונים... האדירכל/ית "החליטו" שמזחלה ומרזבים זה "לא יפה" ולכן לא תכננו כאלה. מסיבה זו המים "יצנחו" מהגג בנפילה חופשית לקרקע ויתיזום בוץ ורטיבות על הקיר... להלן מספר תשובות כי יש כמה אפשרויות...: 1 - לבצע, כמו שמקובל בכל העולם המערבי, מזחלות ומרזבים חיצוניים למבנה למניעת "צניחת" המים לקרקע. בכך יימנע מרטיבות זו להגיע אל קירות המבנה. מדוע? כי הגג השיפועי שבולט החוצה, מקבל "תוספת" רוחב מזחלה שמגדילה את המרחק בו יורד הגשם ומובילה את המים למרזבים שנשפכים בתחתית המבנה אל מחוצה לו. 2 - אם מקובל עליכם ש"מזחלות ומרזבים זה לא יפה", או סתם אתם מחפשים "לחסוך כסף" וזה לא חיסכון... אתם רוצים לשאיר את התכנון כמו שהוא, אך להימנה מהוצאות מיותרות, להלן כמה הנחיות: * יש לבצע את יציקת הבטון של הרצפה בהיקף המבנה ברוחב של 22 ס"מ, בהנמכה של 5 ס"מ, יחסית לגובה היצוק של הרצפה. על ההנמכה הזו יש להניח את הבלוק הראשון כשהוא מפולס על טיט בטון עם ערב דיבקי (כמו בי'ג'יבונד). * רצוי להכניס למילוי החול שמתחת לרצוף שגובהו יהיה המינימאלי הנדרש, מלט ביחס של 1:3. * לפני הנחת החול למילוי יש לבצע "רולקות" מטיט בטון עם ערב אוטם בתוך הבית ויש לדאוג לבצוע חגורת אטימה עם אותו חומר בכניסה לבית, בויטרינה של הסלון ובכניסות לחדרים הרטובים, כדי למנוע מעבר רטיבות בין הצדדים. * יש לבצע איטום עם "תחבושת" רשת זיון וחומר איטום על בסיס מלט מחלקו התחתון של קורת/רצפת היסוד ועד אל חלקו העליון של הבלוק הראשון שהונח על רצפת קומת הקרקע. * את הטיח המישר יש לסיים 5 ס"מ מעל גובה הקרקע המתוכננים. * את השליכט הצבעוני החיצוני יש לסיים בגובה של 5 ס"מ מתחת לפני גובה הקרקע המתוכננים. * רצוי לבצע איטום זפת מגובה תחתית היסוד עד פני גובה הקרקע המתוכננים בכל ההיקף. המדרכה המוצעת היא הדבר הגרוע ביותר שניתן לבצע "למניעת רטיבות", כי היא גורמת למים ה"צונחים" מהגג להתיז בחוזקה מוגברת על הקירות והורסים את הציפוי. זה כמו פעולה של מפל על סלעים רכים. אם רוצים למנוע התזה של מים "צונחים" על הקירות החיצוניים כשלא מורכבת מזחלה, מומלץ לבצע הנחה של חצץ מנופה ברוחב של 1 מ' לפחות (תלוי בשפוע וגודל הגג, עד היכן המים מגיעים...), על גבי מצע חולי בעובי של 10 ס"מ לפחות או לבצע את החצץ הזה בעובי של 20 ס"מ כשגובהו הסופי 20 ס"מ נמוך מפני הריצוף במבנה. כדי למנוע צמיחה של עשבים, רצוי להניח יריעה מונעת צמיחה (מניילון) מתחת לחצץ. מה שהחצץ נותן הם 3 דברים: 1 - נשאר בגוון שהובא לאורך כל השנה. 2 - מנקז מהר את המים הנופלים עליו ומונע התזה לקירות. 3 - מונע מגנבים להתקרב למבנה בלילה בלי להישמע. למניעת גדילה של עשבים על החצץ מומלץ לרסס בחומר מונע צמיחה, לפחות פעם בשנה. ההוצאה על החצץ הזה היא יחסית קטנה, גם לבטון או רצוף אחר ועם קצת דימיון ניתן לבצע צורות וצבעים שונים בהיקף המבנה שגם יוסיפו לחן של הבית והגינה.
 
השיטה העדיפה היא בניה במנותק

מהקרקע , כלומר קורות היסוד לא קבורות באדמה . עדיף שמפלס הגינה יהיה נמוך מהבית ב 3 מדרגות פרט לאיזור של היציאה מהסלון ששם צריך מדרגה אחת
 

בינא

Member
בית מורם מהקרקע, מונע רטיבות?

התשובה היא שלא... רטבות היא משהו שקיים גם באוויר, וגם בקיץ הלח של מישור החוף למשל, הלחות הזו מצטברת בכל מקום קר יותר... למשל בתחתית רצפות הבתים המורמות מהקרקע...גם באזורי ההרים היבשים יותר. הלחות הזו היא הגורם מספר 1 לבעיות קור חודר מהרצפות וגם לקורוזיה מוגברת של בתים המורמים מהקרקע. בתים כאלה מוגנים פחות מרעידות אדמה, גלישת קרקע ושינויי רטיבות בקרקע, הגורמים לשקיעות והתרוממויות, אשר יוצרים את הסדקים בקירות, המחדירים רטיבות משם... לא מומלץ...יש ניסיונות לא טובים משנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת...ראה הבתים הישנים במושבים.
 

בינא

Member
ארגזי קל-קר, להפרדה מהקרקע ובדוד

אינם מונעים בסופו של דבר מאנשים למלא את האדמה עד לבטון ואז יש עליה קפילרית של המים דרך הטיח המגיע עד לקל-קר ומכוסה באדמה, אל המרווח בין הבלוק הראשון לרצפת/קורת הבטון ומשם למילוי ובמעלה הקיר החיצוני. גם המים היורדים בגשם מגג הרעפים "היפה" ללא מזחלות ומרזבים ופוגעים בקרקע המגיעה אל המבנה, עושים את שלהם לאורך זמן ומחדירים רטיבות דרך "חורים" שיצרו פגיעות הטיפות הניתזות בכח עם בוץ, אל הקיר החיצוני. מה שכתבתי על רצפה מורמת מהקרקע התיחס למצבים בהם ממש משאירים מרווח של 20-100 ס"מ בין רצפת הבית לקרקע, כמו בבתים הישנים של המושבים, וכל צורות ההתישבות של שנות ה-5 וה-60 של המאה הקודמת.
 
למעלה