ילדונת שקטה
New member
מצב תמוה...
היית חברה טובה שלי במשך תקופה ארוכה, עברנו הרבה ביחד,ותמכת בי הרבה לאורך הדרך. אך לאט לאט גיליתי שאני לא יכולה לסמוך עלייך,שאת משקרת לי בפנים, עושה דברים לרעתי מאחורי הגב. ובאמת רציתי לסמוך עלייך,למצוא בך את החברה הכי טובה,כי היה בינינו הרבה מהמשותף. אך פתאום התעוררתי וגיליתי שאת בתחרות תמידית איתי, תמיד מנסה לגבור עליי,לממש את החלומות שלי. להרוס לי קשרים עם חברות אחרות מקנאה שלך,התלותיות שלך. והחלטתי שזהו. ניתקתי איתך את הקשר.לא מתקשרת.לא שולחת הודעות. מחקתי אותך מהחיים שלי. אבל למה זה כואב? הרי בינינו,לא היית חלק משמעותי בחיים שלי. כי אני באמת באמת לא יכולה להיות בקשר עם אדם שאני לא בוטחת בו. ולאט לאט אני מגלה שהיית הקשר ביני לבין שאר החברות,כי התנתקתי מהן ולא ראיתי שום רצון שלהן להמשיך את הקשר. נשארתי לבד. אז למה ביזבזתי את כל הזמן הזה...? כשיכולתי להשקיע אותו באנשים ששווים את זה.
היית חברה טובה שלי במשך תקופה ארוכה, עברנו הרבה ביחד,ותמכת בי הרבה לאורך הדרך. אך לאט לאט גיליתי שאני לא יכולה לסמוך עלייך,שאת משקרת לי בפנים, עושה דברים לרעתי מאחורי הגב. ובאמת רציתי לסמוך עלייך,למצוא בך את החברה הכי טובה,כי היה בינינו הרבה מהמשותף. אך פתאום התעוררתי וגיליתי שאת בתחרות תמידית איתי, תמיד מנסה לגבור עליי,לממש את החלומות שלי. להרוס לי קשרים עם חברות אחרות מקנאה שלך,התלותיות שלך. והחלטתי שזהו. ניתקתי איתך את הקשר.לא מתקשרת.לא שולחת הודעות. מחקתי אותך מהחיים שלי. אבל למה זה כואב? הרי בינינו,לא היית חלק משמעותי בחיים שלי. כי אני באמת באמת לא יכולה להיות בקשר עם אדם שאני לא בוטחת בו. ולאט לאט אני מגלה שהיית הקשר ביני לבין שאר החברות,כי התנתקתי מהן ולא ראיתי שום רצון שלהן להמשיך את הקשר. נשארתי לבד. אז למה ביזבזתי את כל הזמן הזה...? כשיכולתי להשקיע אותו באנשים ששווים את זה.