סינרומן

סינרומן

השיר הזה קצת מסתבך לי באמצע, אולי תוכלו לעזור לי: פרק א'- בלש מנסה לתפוס רוצח. הוא מנסה לשחק לו על האגו ושוכב עם אשתו (של הרוצח) און-ליין כמו שאומרים. פרק ב- הרוצח, כיאה לרוצח קר-רוח, לא מתרגש ורק מסיק שתי מסקנות לגבי הבלש: 1.הוא כנראה כועס עליו. 2.הוא לא בדיוק חבר באל-סם... בנתיים במקום אחר המפקד העצלן מתעורר ומקבל טלפון מהרוצח שמדווח לו כנראה על המאורע ושואל אותו איזה מן סם מחלקים שם במשטרה (כי גם הוא רוצה). פרק ג-אני לא יודע איזה תעלול עשה הרוצח בפרק הקודם, אבל כנראה שזה עבד כי בפרק זה הבלש מגיע הביתה ומוצא את אשתו עם המפקד בשירותים. פרק ד-ובו ינקום הרוצח בבלש עין תחת עין (או שמא יש לומר @ין תחת @ין) ויתעד את המעשה האסור ע"י צוות צלמים שהתמקם ממש על החלון.הבלש, שלא לחוץ לו מי יודע מה להשתתף בסרט הזה, מסית את פניו מהחלון, אך את הנעשה אין להשיב. סוף. ואני שואל, מי זה אותו ראש השירותים? הוא מהרעים או מהטובים? ואיזה קשר יש לו עם הרוצח\הבלש? מה לכל זה ולסמים? או שאולי אני בכלל לא בכיוון? אשמח לקרוא תגובות.
 

טחורדכי

New member
מחווה לשפריץ חרוזים

כבר ביומו הראשון ניתן היה לראות עד כמה היה כריזמטי! השמועה עברה משן לעין. המוטו לפיו עבד היה שן תחת שן עין תחת עין. מכל הישיבות יצא בשן ועין. לדעתו כל אחד הוא בורג קטן במכונה אדירה המלאה גלגלי שיניים. המכונה – חיה. בעין גדי קנה לעצמו סרט וידאו של ג'ימס בונד, שכמובן בתפקיד הראשי שיחק שן קונרי. ומי היו חבריו של פינוקיו? נכון! שמשן ויובב. הסתכל בנו בעין בוחנת ונתן לנו ציון נכשל. פלט "נכשלתם", ניסינו למחות דמעה מעינו הדומעת אך לא הצלחנו. לחץ על ה – PLAY וברקע התנגן שירה של שיני ד אוקונר. השפריצה לו עדנה חלב על השיניים וכך הפכו שיניו לשיני חלב.
 

yossnet1

New member
אולי

ראש השירותים הוא כנראה הבוס של הבלש ולביריון יש אולי מידע "פנימי משלו" משלו על כך שאותו ראש משמש כשמש של אשת הבלש (מה שלא מצא חן בעיניי כלל...). על כן, הוא טורח לעדכן אותו שהבלש עסוק עם אשתו שלו (של הרוצח) מה שמותיר את אשת הבלש פנויה להובלה (ע"י ראש השירותים) וכך הוא באמת מתנקם בבלש. מה לכל זה ולסמים? אוליזה רק בא להוסיף כל מיני צבעים יפים לעלילה...
 

novemberain

New member
סוג של

תגובה. לא מהסוג הענייני, נוטה לאסוציאטיבי. סינרומן - השיר, מזכיר לי תמיד שני יוצרים - רנה מגריט אחד [בייחוד את היצירה המצורפת] ודיימון ראניון עוד אחד ["אם חסר לך בשטח..."], שרבים מסיפוריו גורסים את הסיומת המפתיעה [בדומה לשיר המוזכר] - סגנון שהועתק ע"י סופרים רבים [ממליצה על 'טיפוסים קשוחים'].
 
למעלה