עוד שלב בחיים. נמאס!

[g u l i v e r 2]

עוד שלב בחיים. נמאס!

התפטרתי היום מעבודה. זו אומנם לא הייתה עבודה משהו- מוכרת בחנות. אבל זו הייתה עבודה. כבר לפני שבוע בערך ניגשה אליי אחת המנהלות ואמרה שאני צריכה יותר לבלוט. להיות יותר תזזיתית. אני באמת שלא יודעת מה היא רצתה. עזרתי ללקוחות, סידרתי סחורה. זה שהייתי בשקט היה כי זה פשוט אני. לוקח לי זמן. יש אנשים שישר מדברים ומתידדים מאוד מהר עם אחרים. לי לוקח קצת יותר זמן. היא לא איימה בהתפטרות אבל אמרה שיש לי צ'אנס נוסף. זה כבר הדליק מנורה אדומה. באותו הזמן התקשרו אלי מחברת אבטחה להיות קב"טית בבית מלון. אז התפטרתי מהחנות לפני שיפטרו אותי. אני צריכה עכשיו עבודה. ככה זה אחרי צבא. אני ממש מפחדת שאני לא אצליח בעבודה החדשה. אני לא יודעת אם זה מתאים לי. אין לי כ"כ ניסיון תעסוקתי לדעת במה אני טובה ובמה אני לא טובה. ואני יודעת שזה עכשיו שלב בחיים שאפשר לאפשר לעצמך לעזוב עבודות ולהחליף אותן כשנמאס כי עכשיו עובדים בשביל התעסוקה אבל בעיקר בשביל הכסף. אבל אני כ"כ לא רוצה להגיע למצב שאני צריכה להתפטר או שיפטרו אותי גם מהעבודה הזו. כבר היום מנהל האבטחה אמר לי שאני צריכה להיות פחות שקטה. למה אנשים לא מבינים שלפעמים פחות בולטת זה יותר טוב? תמיד הייתי בן אדם שאנשים העריכו, גם מבחינה לימודית וגם מבחינה מקצועית (בצבא). ועכשיו אנשים פשוט לא רואים את זה. אני לא יודעת מה רוצים באזרחות. ובנוסף לזה יש לי כ"כ הרבה התלבטויות בנוגע ללימודים. אני אתחיל ללמוד משהו השנה. אבל בליבי אני רוצה ללמוד משהו אחר. משהו שממש קשה להתקבל אליו. נראה לי שהכי קשה... אבל זה דורש עוד פסיכומטרי ועוד שנה לחכות ואני בכלל לא יודעת אם זה רק ג'וק שדבק בי שאני רוצה ללמוד את זה או שזה באמת רצון אמיתי. ואני לא יכולה להרשות לעצמי לאבד את שנת הלימודים הזו. אני לא יודעת מה לעשות. אומרים על התקופה הזו שהיא כ"כ כיפית. אני בינתיים נתקלת רק בהחלטות קשות שצריך לעשות שוב ושוב. ונמאס לי מהלחץ הזה. אני לא יודעת מה לעשות. אני צריכה פתרונות פרקטיים...

 

[טל קרינגל פסיכולוגית]

מי אמר לך שהתקופה הזו

כל כך כייפית???

זו תקופה שמוכרת כתקופה של התלבטויות, אנשים בודקים את דרכם הלא פשוטה באזרחות וחייבים לבצע החלטות שלא כולן בתחילה נכונות עבורם. זו תקופה של יציאה מחממה לחיים חופשיים אך חסרי הגנות. כעת, עכשיו כשאת יודעת שאת בחברה טובה והתלבטויותייך בהחלט סבירות אגיב לשני הדברים שהצגת פה: 1. העבודה הזמנית אותה מצאת - אני מניחה כי חששך והפחד להפתח, מעבר לאופייך, הינה תולדה בין היתר של חוסר בטחונך בחייך כעצמאית. גם בעבודתך כמוכרת עוד לא הספקו לפטר אותך, ובהזדמנות הראשונה נמלטת משם. עצתי לך בעניין הוא לתת לעצמך צ'אנס, מעבר למה אחרים צריכים לתת לך. פני למנהל האבטחה, הסבירי לו שלמרות שאת נראת שקטה, אם יתן לך את הזמן והצ'אנס ימצא שאת דוקא יעילה ורצינית. היי ברורה בכוונותייך למעסיקייך, ודעי להסביר כוונותייך. 2. התלבטותך בלימודים ברורה וטבעית. לא מעט סטודנטים פותחים לימודיהם במסלול מסויים, משפרים אגב כך פסיכומטרי או בודקים אופציות נוספות ופונים לאחר שנה ללמודים במסלול אחר. השנה בה למדו אינה הולכת "לעזאזאל", חלק מהמקצועות נספרים כמקצועות בחירה במסלולים החדשים ופוטרים אתם מלימודים ומקורסים בשנה לאחר מכן. בכל מקרה, עצתי לך, אם אינך רואה מנוחה והלחץ והמתח גוברים סביב ההתלבטויות השונות בחייך הינה לפנות ליעוץ מקצועי קצר על מנת לארגן לעצמך את החשיבה ולקבל החלטות עם אדם מקצועי נוסף שיכוונך בהתאם לרצונותייך. אם תרצי הפנייה כתבי לי לתיבת המסרים. בהצלחה רבה, טל