סתם אחת210
New member
עלייה וירידה
קודם כל תתחדשו על הפורום החדש! הפורום הקודם היה בשבילי מקום אמיתי שאפשר לפרוק בו דברים. מקווה שגם כאן יהיה אותו דבר
כבר לא יודעת איך להרגיש.
יום אחד אני במצב רוח טוב ושמחה וביום שאחריו אני במצב רוח נוראי ואין לי כוח או רצון לראות או לדבר עם אף אחד..
ביומיים האחרונים הייתי במשבר מגעיל ובתחושה שכל הזמן אני רוצה לבכות..
היה לי מועד ב' במבחן וישבתי בחדר לבד ושם פשוט התפרקתי ישבתי מול הדף של הבחינה במשך כמעט חצי שעה ולא הפסקתי לבכות.
איך גורמים לתחושה המגעילה הזאת ולמצב רוח המעצבן הזה לחלוף? איך אני עושה שיראו אותי? שאני ארגיש בטוחה לדבר ולשתף במה שאני מרגישה?
כי כרגיל אני פשוט לא מצליחה להביא את עצמי לפנות לשום גורם חברי או חינוכי כדי לקבל עזרה. איך מבקשים בכלל עזרה?
תמיד אני זאת שעוזרת ומקשיבה. אף פעם לא הרגשתי שזה מספיק חשוב כדי שיעזרו לי. תמיד מה שקרה לאחרים נראה לי חשוב יותר.
אבל עכשיו אני כמעט ומתפרקת. אני מרגישה שאני עומדת להתמוטט...
קודם כל תתחדשו על הפורום החדש! הפורום הקודם היה בשבילי מקום אמיתי שאפשר לפרוק בו דברים. מקווה שגם כאן יהיה אותו דבר
כבר לא יודעת איך להרגיש.
יום אחד אני במצב רוח טוב ושמחה וביום שאחריו אני במצב רוח נוראי ואין לי כוח או רצון לראות או לדבר עם אף אחד..
ביומיים האחרונים הייתי במשבר מגעיל ובתחושה שכל הזמן אני רוצה לבכות..
היה לי מועד ב' במבחן וישבתי בחדר לבד ושם פשוט התפרקתי ישבתי מול הדף של הבחינה במשך כמעט חצי שעה ולא הפסקתי לבכות.
איך גורמים לתחושה המגעילה הזאת ולמצב רוח המעצבן הזה לחלוף? איך אני עושה שיראו אותי? שאני ארגיש בטוחה לדבר ולשתף במה שאני מרגישה?
כי כרגיל אני פשוט לא מצליחה להביא את עצמי לפנות לשום גורם חברי או חינוכי כדי לקבל עזרה. איך מבקשים בכלל עזרה?
תמיד אני זאת שעוזרת ומקשיבה. אף פעם לא הרגשתי שזה מספיק חשוב כדי שיעזרו לי. תמיד מה שקרה לאחרים נראה לי חשוב יותר.
אבל עכשיו אני כמעט ומתפרקת. אני מרגישה שאני עומדת להתמוטט...
