פסיכו

lironsag

New member
פסיכו

טעות גדולה של פסיכולוגים בשיקום ואחרי שיקום וסתם פסיכולוגים היא שהם מדברים לחוד עם הפצוע/המטופל ולפעמים גם לחוד עם חלק מקרובי משפחתו ולפעמים גם עם כולם יחד. טעות גדולה של פסיכיאטרים היא שהם מאבחניםאת הפציינט במנותק מכל הסביבה שלו והם לא מתעניינים לא בנסיבות חייו ולא בנסיבות בני ביתו.
 
אני חושבת שכאשר זה כך

זה אכן רע מאד. אני מאמינה לך וגם יודעת שעדין זה קורה לא מעט שלא לוקחים בחשבון את הסביבה המיידית של המטופל ובכך מפסידים אופציות חשובות מאד לעזרה וטיפול. אני יכולה לומר לך שכיום, יש נטייה הולכת וגוברת מצד מטפלים בגישות רבות לקחת בחשבון את המשפחה הגרעינית והמורחבת של המטופל ואפילו את הסביבה החברתית היותר רחבה שלו, כיון שמכירים בעובדה שהם יוצרים השפעה חשובה מאד על הטיפול ועל תוצאותיו. וכמו שאמרתי, מטפל שאינו עושה זאת, אכן מפספס בגדול.
 

lironsag

New member
לא תמיד אפשרי

לקחת בחשבון את המשפחה הגרעינית/מורחבת עם הגירושים של היום . גם כאשר לוקחים את הסביבה של המטופל בחשבון, כל כך קל לאבד את המטופל. מטפל לא יכול להשפיע בכלל על הסביבה החברתית היותר רחבה, וחוסר האיזון בין המטפל למטופל הוא בכך שמטפל שמפספס בגדול לא יפגע מכך. יפגע מכך המטופל, והמטפל ימשיך וגם יקבל על זה משכורת. יש משהו מאוד לא הוגן בכל סוגי הטיפולים האלה, ועדיין הם מומלצים בקשת רחבה של מקרים תוך התעלמות מכישלונות ומאסונות , והעלאה על נס של ההצלחות בלבד. אצל פסיכולוגים לוקחים לפעמים את החברה והסביבה בחשבון אולם אצל פסיכיאטרים ממש לא וזה אבסורד וזה צועק כי מקור כל הפרעה או בעיה או מצוקה כמעט הוא בסביבה הקרובה ולא בחומרים הכימיים. קורה לדברייך לא מעט שלא לוקחים בחשבון את הסביבה המיידית של המטופל, ומטפלים שאינם עושים זאת מפספסים בגדול. מכאן אפשר לראות שההסתברות שטיפול לא יצליח גדולה מההסתברות שהטיפול יצליח ומכאן לשאלות הבלתי נ מנעות: 1. למה נותנים טיפולים? 2. למה כופים טיפולים?
 
כאשר אמרתי "לקחת" בחשבון את הסביבה

הרחבה יותר של המטופל, לא התכוונתי שבהכרח כל הסביבה צריכה להיות שותפה פעילה בטיפול. הכוונה היתה בלראות את נסיבות החיים הרחבות של המטופל ולקחת אותן בחשבון לגבי מה אותו מטופל יכול ליישם אחר כך בחייו הפרטיים מחוץ לכותלי חדר הטיפולים.
 

lironsag

New member
זה בדיוק מה שהתכוונתי וזה בדיוק מה

שלא עושים. לא עושים את זה בבית חולים פסיכיאטרי ולא עושים את זה בשום טיפול שיקומי. הכי הרבה עושים את מנקודת ראותו של המטפל ולא תמיד זה עומד בכלל במבחן המציאות של חייו של המטופל. את יכולה אולי להגיד לי למה המטופל לא יכול לדבר ולהגיד. אז אני עונה לך מראש שיש פה בעיה של סמכות ותחושת חשיבות פחותה אצל מטופל. ודברים שהם נפלאים בתיאוריה אצל המטפל לא פותרים בעיות ובטח לא פותרים בעיות של מטופל שנמצא שם כי שמו אותו שם. ולזה אין פתרון, וזה קורה וזה פוגע אין לך מושג עד כמה ועד איפה.
 

lironsag

New member
תודה על החיבוק...

דברים מוכרים לי מקרוב ומסביבתי הקרובה ולא תמיד יש סוף טוב. מעניין מה תשובתם של בעלי מקצוע/מנהלת הפורום.
 
למעלה