קיטור קצר על בעלי הנפלא/הנשמה הטובה
כפי שאתם יודעים או לא יודעים אני סוחבת עכשיו 7 חודשים של הריון. הימים חולפים איך שהוא, אבל הלילות - סיוט. כל שעה פיפי (גם אם אני לא שותה כל היום) ושום תנוחה לא נוחה לי ליותר ממספר דקות. ובשביל הכיף אני חייבת לגנוח כל פעם שאני משנה תנוחה כי אין לי ממש אויר כשאני עושה זאת. אתמול לא היה שונה משאר הלילות. באמצע הלילה (בסביבות השעה 3)התעורר בעלי, הסתכל עלי במבט אוהב, חייכתי אליו והמתנתי להצהרות האמפטיה שציפיתי לשמוע. אממה, הנשמה הטהורה ביקשה ממני בעדינות לגנוח יותר בשקט ולהפסיק להסתובב, ואם אני לא עייפה אני יכולה ללכת לסלון ולראות טלוזיה.... זה בדיוק מה שהייתי צריכה לשמוע. קפצתי מהמיטה, לקחתי לו את השמיכה (וכמובן גם את שלי) וברחתי לחדר האמבטיה. אחרי 10 דקות של התנצלויות והצהרות אהבה וכל מה שבחורה רוצה לשמוע, נשברתי והחזרתי לו את השמיכה. הגיבור הגדול סינן מתחת לשפם שהוא עוד יחזיר לי על זה. זהו - גברים. אי אפשר לחיות איתם ואי אפשר לחיות....או שאולי אפשר
כפי שאתם יודעים או לא יודעים אני סוחבת עכשיו 7 חודשים של הריון. הימים חולפים איך שהוא, אבל הלילות - סיוט. כל שעה פיפי (גם אם אני לא שותה כל היום) ושום תנוחה לא נוחה לי ליותר ממספר דקות. ובשביל הכיף אני חייבת לגנוח כל פעם שאני משנה תנוחה כי אין לי ממש אויר כשאני עושה זאת. אתמול לא היה שונה משאר הלילות. באמצע הלילה (בסביבות השעה 3)התעורר בעלי, הסתכל עלי במבט אוהב, חייכתי אליו והמתנתי להצהרות האמפטיה שציפיתי לשמוע. אממה, הנשמה הטהורה ביקשה ממני בעדינות לגנוח יותר בשקט ולהפסיק להסתובב, ואם אני לא עייפה אני יכולה ללכת לסלון ולראות טלוזיה.... זה בדיוק מה שהייתי צריכה לשמוע. קפצתי מהמיטה, לקחתי לו את השמיכה (וכמובן גם את שלי) וברחתי לחדר האמבטיה. אחרי 10 דקות של התנצלויות והצהרות אהבה וכל מה שבחורה רוצה לשמוע, נשברתי והחזרתי לו את השמיכה. הגיבור הגדול סינן מתחת לשפם שהוא עוד יחזיר לי על זה. זהו - גברים. אי אפשר לחיות איתם ואי אפשר לחיות....או שאולי אפשר
