שאלה לגרא שכטר

[צללית]

שאלה לגרא שכטר

יש לי ילד בן שנתיים וחודשיים, מדבר משפטים שלמים ואפשר להבין מה הוא רוצה. הבעיה היא כשאנו יושבים לאכול בהתחלה הוא יושב יפה אוכל לא מסיים כל מה שיש בצלחת ואז זורק את כל הצלחת על הרצפה כנ``ל לגבי שתייה. כמה שאנחנו מסבירים לו שלא עושים כך הוא לא לומד ועושה זאת שוב (כאילו בכוונה). כך גם לגבי משחקים שהוא משחק איתם וכשנמאס לו הוא זורק הכל לרצפה. מה עושים במצב כזה? מה צריך לאמר לו באותו רגע? להתעלם?

 

[גרא,]

שמירה על הגבולות

צללית, אמרת כי בנך עושה כאילו בכוונה.אכן במעשיו,הוא בודק את גבולות המותר והאסור לו.מעין מאבק כח בינו לבינכם,בו הוא שואף תמיד לנצח. לשיטתו הוא עשוי להשיג כל מה שרוצה ומתי.התעלמות ממעשיו רצויה עד הגבול שקבעתם.מעבר לכך עלייך להגיב ולומר לו מיידית,בצורה אסרטיבית (תקיפה) כשאת מסתכלת לתוך עינייו ``אני לא מרשה לזרוק אוכל על הרצפה...``מחייך וזורק? דירשי ממנו לאסוף בעצמו מהרצפה את האוכל שזרק,ולהכניסו לפח.לא רוצה? התעקשי ואל תרשי לולצאת מהמטבח (או פינת האוכל) עיסוק אחר,עד שלא יאסוף לפחות חלק.את יכולה לעזור אבל הוא חייב לאסוף חלק בעצמו - אסף? שבחי אותו והזכירי לו שלהבא את לא מרשה לזרוק אוכל על הריצפה. צללית,כך,גם לגבי אסוף משחקים.שיחק,פיזר ולא רוצה לאסוף? דרשי ממנו בצורה תקיפה לאסוף.חזרי על הכלל כי אחרי משחק בצעצועים,יש לאסוף אותם ולהחזירם למקום,לא רוצה? ישאר בחדרו,עד שיאסוף ולא יוכל להמשיך לפעילות אחרת. צללית,בכל מקרה שבנך חוצה את הגבול דאת קבעת,ושהוא יודע אותו,אל תוותרי,אל ``תיכנעי`` לבכי. אםירגיש שאת רצינית ועומדת על כך שיבצע,הוא יתחיל וימשיך לשמוע בקולך. בהצלחה.