שלום חברים,מה זה ג'וקו קאי?

[shlomym]

שלום חברים,מה זה ג'וקו קאי?

 

[amir_aikido]

יש עליהם המון דיונים שליליים ב e-budo

לא מכיר אישית, אבל אם תערוך חיפוש קצר ב e-budo תגלה שהארגון הזה מופיע שם ללא סוף, בלי שום פרופורציה לשום דבר. אני חושב שהאתר הבא אמור לסכם את הכל מהזווית של המבקרים את השיטה (לא היתה לי סבלנות לקרוא הכל): http://www.e-budokai.com/jukokai/index.htm מספר דוגמאות לקישורים ב e-budo: http://www.e-budo.com/forum/showthread.php?t=20906&highlight=Juko+Kai

For years, you've been reading my ranting and raving about Juko Kai, and it's various branches. In the past, I've tried to just stop, and move on. Unfortunately, it hasn't worked. Now it has to. I'm tired of waisting my time. I spent ten to twelve years studying under a "born-again-Christian" who claims to have received "Tenshin Sho." "God asked him to create his art." Somehow, I fell for it hook, line, and sinker. I can no longer watch these idiots waving their certificates around, claiming "asian recognition and certification" in an attempt to validate what they do. I don't care what kind of certificate you have, it means nothing if you are 300 pounds over weight, and can't defend yourself. That certificate isn't going to do you a damn bit of good when it counts. So, the best thing I can do is let anyone and everyone who thinks this art is the sh*t, to go ahead and train with them. If you are not going to believe the vast amounts of information that has been produced concerning your "Soke" or band of merry men, then nothing I am going to tell you will help either. Just pray to the god you serve that you never have to use your art when it counts, because you will find your self incapable. Go ahead to your Ki clinics. Let these guys blast you in the balls, and get you to believe that what you are learning is combat effective. Listen to your instructor change his history time and time again, without consideration of the documented crap that's already out there debunking every word that he says. If you fall for it, you will get what you deserve. Go ahead and waste years of your life believing in something that turns out to be a farse. You will get your certificates, the recognition that you want, and maybe even a spot on Ripley's Believe it or Not. But then again, maybe that's all you want to begin with. Certificates and recognition mean nothing. Next time you are attacked on the street, wave that certificate around at that attacker, and see if it saves you. The bottom line is you art works, or it doesn't. Paper can't save you. Claiming asian lineage can't save you. Proven skill and technique is the only thing that will. Juko Kai, and groups like it are what psychologists call "groupthink" -- a dynamic in which members of a group, in an attempt to see and define themselves as belonging to some sort of unique, special, exclusive group, reinforce one another's belief that their group is special and is better than anyone else's group. So they give themselves elaborate, yet irrelevant, titles. They start seeking other masters who are willing to "exchange" recognition, and they promote themselves to the next best thing to the Gods themselves. I've waisted years studying under them, and even more years attempting to de-bunk them. It's not worth the harrassment, the stress, or the effort. I'm no longer going to attempt to save the world from Juko Kai. Go train with them, and find out for yourself​

ועוד אוסף של קישורים ניתן למצוא שם: http://www.e-budo.com/forum/showthread.php?t=18568&highlight=Juko+Kai לדעתי, זה אמור להספיק. אמיר

 

[shlomym]

היי אמיר,תודה.כמו תמיד תשובות ממצות../images/Emo24.gif

אגב,מהי דעתך לעניין?

 

[amir_aikido]

אין דעה

אני לא מכיר אף אחד מהם אישית ולא ראיתי אימון שלהם ועוד פחות מכך, התאמנתי איתם. מזמן לא הסכמתי לבסס התרשמות מוצקה על סמך סרטונים ועוד פחות על תמונות. אני בהחלט יכול להתרשם לחיוב או שלילה מסרטון, ואני לא מתבייש גם לכתוב את דעתי. אני גם מוכן לפעמים לקבל רושם חיובי על המצולם תוך הסתייגות מסויימת (משתדל לזכור את ההטעיות של הסרטים ההוליוודיים). אבל זהו הגבול. ביחס לנושאים שקשורים להיסטוריה של שיטות, אני נוטה בד"כ לקבל את הדעות של חלק מהכותבים הקבועים ב e-budo, יש בינהם מספר לא מועט של אנשים רציניים. גם את הדעות הללו, אני מעדיף לסנן ולקרוא בעיקר דעות של כותבים שמתייחסים גם להודעות של האנשים מתוך אותן שיטות. אמיר

 

[ננדין]

כמו כל פריק שואו, התקשורת היפנית מטורפת עליהם

http://youtube.com/watch?v=zJqBk8JD4Ho http://youtube.com/watch?v=EhUGKsfklHQ http://youtube.com/watch?v=Njxuc3M0oTQ http://youtube.com/watch?v=tpquRC87_u4

 

[shlomym]

אולי זה לא פרקטי,אותי מעניין איך?...

נראה אמין,יש לכם רעיונות?

 

[ננדין]

לא אמרתי אם זה פרקטי או לא...

ואין לי ממש דעה כי אני משתדל לא לשלול דברים אבל עד שאני לא רואה את זה במו עיני או יותר נכון נותן את האגרוף הזה בעצמי אני לא מאמין וגם אז נראה לי שזה משהו שדורש ריכוז מטורף ולא אפשרי במצב של קרב...

 

[d y s]

בזמן קרב קיים מיסוך הורמונאלי של כאב.

אך בהתפתחותינו הפסיכופיזיולוגית אנו לומדים לקשר תגובה רפלקסיבית לכאב. אימון מודע של חישול גורם לרתימת הרפלקס לצרכינו והפחתת הקיצוניות של הרפלקס. הריכוז בזמן קרב אמת הוא מירבי ומושפע הורמונאלית כאשר נרתמים לפעולה כל האלמנטים אשר נועדו לסיע לנו לשרוד. אני נותן תמיד את דוגמת הגדר הנמוכה. במקום עבודתי יש גדר נמוכה וקשה להבחין בה בלילה שוק רגל ממוצע פוגש בגדר זו מ"ס פעמים עד שהנושא נלמד. בפעם הראשונה מתעוותים מכאב בפעם השניים מקפצים קצת פעם שלישית מקלללים וממשיכים ללכת ברביעית מחייכים ובתקווה לומדים שהיא שם. זה כמו אימון חישול - מוכרות מונעת הפניית קשב בחירום שנדרש לפעולות אחרות.

 

[shlomym]

להתעלם מהכאב אני יכול להבין.....

וזה בר בצוע ללא ספק. הצוואר והביצים הם מקומות רגישים מאד הכאב הוא רמז ,לא דק ,של עצבי הגוף לפגיעה בגוף. אפשר למות ממכה חזקה מאד לאשכים עמו כן בגורגרת.גם עורף מאד רגיש ואני שואל,איך?

 

[d y s]

אשכים אין לי מושג איך עושים זאת

אבל אני יודע שיש אנשים שיודעים להעלות את אשכייהם. יש פרק בסידרה בודי מיינד ... פרק בו רואים סיני מבוגר אשר יודע לעשות זאת ואף מלמד זאת (אחפש את הקליפ אני חושב שהוא ברשימת הסרטים שהמנהלים צרפו פשוט אין לי זמן כרגע) לגבי גורגרת וצאור אפשריים בהחלט בחישול וקיימות טכניקות אימון אשר מלמדות "לסגור את המקום" (טכניקות אימון ) לי הקליפים נראים אוטנטיים וראיתי גם סרט עליהם פעם כולל בחינות היכולות שלהם מרשימות מאוד.

 

[jossel]

מכה חזקה

לאזור כמו אשכים ,צוואר,עורף,עיניים,תגרום לנזק וכאב שלא ניתן להתחשל אליהם. כמו שאוהב לומר שלומי "בהדגמות הכל עובד". אם אתה תבקש מהסיני בקליפ(שאותו אגב ראיתי) להכות לאשכיו או לעורפו בשיא עוצמתך,אני מוכן להתערב שתקבל חיוך ושלילה מנומסת. על אחת כמה וכמה בזמן קרב,בו אין זמן להתרכז ב"העלאת האשכים" .

 

[shlomym]

יוסי וד',שניכם צודקים,רק שלשניכם גישה שונה...

לא מזמן היה בארץ בקור של בורוט קינסל הוא הראה משהו נחמד,שעל ידי טכניקת ריכוז מסויימת,ניתן להרגיש פחות את המכה. והאמת,שהוא לא טען שיש בכך עניין ישומי. בכל אופן... הכאב הוא איניקטור האם נכון לא להקשיב לו לכבות את הסנסורים? שהרי תפקידם להזהיר אותנו מנזק יש כאן עניין של גישות יש שיגידו,הרוס ובנה משהו חזק יותר יש שיגידו,שמור על הקיים והמנע מנזק האם מכה שגורמת נזק אך לא מורגשת בכאב רצויה? האם הכאב רלוונטי במצב אמת? יש עוד שאלות ולא מעט תשובות זה עניין של גישה והתאמה לכן יש כ"כ הרבה זרמים וסגנונות תודה לכולכם וחג שמח

 

[shlomym]

תיקון "אינדיקטור"

 

[jossel]

אני לא מדבר

על ריכוז או משהו שצריך ללמוד אותו מחדש. הדבר שאני מדבר עליו קיים אצל כל אדם בגלל שהוא אדם .לא פחות ולא יותר.העניין הוא בשיכלול יכולת טבעית שקיימת. יכול להיות שבורוט(כך אני מבין מדבריך) מדבר על גישה שלישית.

 

[jossel]

משהו נוסף

מה שאני מדבר עליו יישומי לחלוטין ולמעשה אנו משתמשים בו כל חיינו כרפלקס לא מודע בכל יום כמעט. אימון עמידות או שמירת מבנה בהליכה במעגל(או קו ישר) מגביר את היכולת הנ"ל.

 

[jossel]

כל עניין

של ההכנה לכאב כתחושה שתקרה בזמן קרב הוא שגוי לדעתי. אולי הוא טוב כהכנה לטייסים ולוחמים שעלולים ליפול בשבי ולסבול מעינויים ולכן ישנה חשיבות מנטאלית להכנה כזו.אני אומר אולי כי אין לי מושג איך מאומנים לוחמים שעלולים ליפול בשבי האוייב. כהכנה לקרב ברחוב ליד הבית ,זהו עניין זניח.משתי סיבות עיקריות,אחת,הגוף מפריש אדרנלין וגם אדם לא מיומן לא ירגיש בכאב החבטות היבשות בזמן אירוע סוער.אם כבר חשת כאב בזמן כזה זה אומר שמשהו מאוד מאוד רע קרה לגוף שלך(לא סתם אגרוף פשוט או סטירה מצלצלת) .שנייה,חבטות חוזרות ונשנות בגוף האדם גורמות נזק ,לטווח מיידי או לטווח ארוך(נזק שנגרם לאורך זמן),לכן התמקדות בלהיות חסין כאב לא רק שאין בה שיפור כושר גופני ספציפי(מונח פיזיולוגי ,לא המונח העממי) אלא היא למעשה גם מזיקה לגוף. נקודת מבוט אחרת אומרת שכן יש ללמוד א י ך לספוג מכה שבצורה אוטוטומטית גם תפחית את עוצמת הכאב,גם תמנע נזק מהגוף ןתוצאת ליווי שלה תהיה חיזוק הגוף. אני לא מדבר על סמנטיקה אלא על תפיסה שונה במהות בהכנה לקרב.

 

[d y s]

הכירות עם כאב

חשובה בהגנה עצמית לשלבים הראשונים של הלחימה בשלבים של ההלחם ברח או קפא וזהו גם השלב הקריטי בלחימה. רמת האדרנאלין בשלב זה עדיין לא ממסכת כאב. ובמילים פשוטות אם חטפת סטירה ואז עצמת את עינייך היטית את פלג גופך העליון לאחור מבלי לקחת איתו את התחתון וכ"ו מצבך כאשר יריבך יוציא טכניקה שניה יהיה פחות טוב אם שלטת בתגובתך. ובאשר לאימוני חישול הם נעשים בצורה מבוקרת ולא הוכח עד היום בשום מחקר אמפירי או סטטיסטי כי הם גורמים נזק בתצורה זו.

 

[d y s]

ועוד יותר פשוט

החרדה הגדולה ביותר עליה הפסיכולוגיה מצביעה היום כמפריעה בתיפקוד היא החרדה מפני הבילתי ידוע .וכאשר כאב הוא דבר בלתי ידוע אסור שהפגישה עימו תהיה בפעם הראשונה במצב אמת.

 

[jossel]

שוב אחזור על הניגון

יש ללמוד כ י צ ד לספוג מכה.לא להתרכז בכאב.אלא להתרכז בלימוד הגוף כיצד להפעיל רפלקסים הגנתיים טבעיים ולרתום אותם לכדי תגובה מהירה ללא מחשבה לארוע שבו הגוף יותקף. וזה אומר שבהחלט מתנסים בקרבות.ובהחלט מתנסים במכות,אם ספיגה ואם הכאה.(בוודאי שאינני מדבר על אימוני "אוויר" בלבד שאינם מספיקים כהכנה לקרב,בוודאי שיש להתנסות במגע הקרוב ביותר למציאות בזמן אימנים בדוג'ו.לא על זה חילוקי הדעות ביננו). יש ללמוד את שניהם.גם מי שמכה לא נכון יספוג כאב.העיקרון הוא אותו עיקרון.לא חשוב מי התחיל,מי מכה ,חשוב ללמד את הגוף כיצד לנהוג בזמן מגע עם היריב.

 

[jossel]

ראשית כל

בוודאי שהוכח. ועזוב שהוכח,קח מכונה ,נניח טלויזיה או אפילו מכונית,בדוק אותם בעזרת חבטות שיזעזעו ברמה כזו של לבחון את עמידותה,מה לדעתך עלול לקרות? לתרום זה בוודאי לא יתרום. עכשיו קח גוף אנושי ,אולי ה"מכונה" הכי עדינה ורגישה בטבע.אם תרצה או לא,וזה מוכח,הגוף זוכר את החבטות ואת המכות אם נספגו בצורה לא נכונה .לגוף יש יכולות רפלקסיביות המשמשות להגנתו.לחטוף מכות על מנת להרגיש את הכאב ולהתרגל אליו לא הוכח ,לא נכון,וגם לא יוכח מדעית.(בעיקר משום שהוכך מעבר לכל ספק ההיפך). גם לי יצא לחטוף ולהחטיף שלא במסגרת הדוג'ו,כאב מעולם לא היה שם המשחק.דברים אחרים כן,אבל כאב מחבטות לא.ואני מדבר על תקופה שבה לא הייתי מאומן ומיומן.מן הרגע הראשון שהבנתי שיש קרב התחושות השתנו ,הגוף השתנה,אין על זה שליטה,זה פשוט קורה.מנגנון טבעי.ואני לא מדבר על סערת קרב של כמה דקות,אני מדבר על השנייה הראשונה של ארוע מסוג זה. אגב,עצימת העיניים עלולה וקורית בשלב של לפני שחוטפים(אצל אנשים לא מיומנים) ובוודאי שלא קשורה לתחושת הכאב עצמו(יותר לדימיון של "מה עלול לקרות").הפתרון לזה הוא פשוט,הכנת תרגילים שיתרכזו בשמירה על מבט ממוקד ביריב,מבלי להשפיל ראש ומבלי לעצום עיניים.