שלום לכולם

מצב
הנושא נעול.

gigk

New member
שלום לכולם

שלום לכולם
אני אמא לבת 3, בת 31. הריון ראשון לאחר זריקות והשבחה (שחלות פוליציסטיות + זרע בינוני). כרגע בדרך לסיבוב שני, עם המון לבטים. בעלי מאד רוצה, הילדה כבר די גדולה ואני - חוששת, מאיך זה להתמסר לשגרה של זריקות, ב"ד, US, הזרעות תוך כדי טיפול יומיומי ובלי פגיעה בילדה, איך להתמודד עם האכזבות בלי שזה ישפיע עליה, איך להסביר לה, אם בכלל מה עובר עלינו. ובכל זאת אנחנו כבר בשלב הבירורים. אז אשמח להצטרף אליכם ולחלוק אתכם את המסע/המשא.
 

פריאלי

New member
תתחילי ובהצלחה

שלום לכולם
אני אמא לבת 3, בת 31. הריון ראשון לאחר זריקות והשבחה (שחלות פוליציסטיות + זרע בינוני). כרגע בדרך לסיבוב שני, עם המון לבטים. בעלי מאד רוצה, הילדה כבר די גדולה ואני - חוששת, מאיך זה להתמסר לשגרה של זריקות, ב"ד, US, הזרעות תוך כדי טיפול יומיומי ובלי פגיעה בילדה, איך להתמודד עם האכזבות בלי שזה ישפיע עליה, איך להסביר לה, אם בכלל מה עובר עלינו. ובכל זאת אנחנו כבר בשלב הבירורים. אז אשמח להצטרף אליכם ולחלוק אתכם את המסע/המשא.
תתחילי ובהצלחה
גם אני אמא לבת 3 מטיפולי הפרייה ואני מתוך הבלגן בסיבוב שני אני לא מספרת לה שום דבר מנסה לא להוריד עליה את העצבים והלחץ שלי פשוט לבקש יותר מהבעל עזרה ולצאת איתה והבית כמה שיותר לא לספר לה שום דבר אם את לא מרגישה טוב שפוט להגיד לכואבת לך הבטן ואת הולכת לרופא לתת המון תשומת לב ולדאוג שיהיה מישהו שהיא אוהבת בזמן שאת הולכת לטיפול שיטפל בה שלא תרגיש חיסרון . בהצלחה ....
 

אמאלה2

New member
שלום גם לך

שלום לכולם
אני אמא לבת 3, בת 31. הריון ראשון לאחר זריקות והשבחה (שחלות פוליציסטיות + זרע בינוני). כרגע בדרך לסיבוב שני, עם המון לבטים. בעלי מאד רוצה, הילדה כבר די גדולה ואני - חוששת, מאיך זה להתמסר לשגרה של זריקות, ב"ד, US, הזרעות תוך כדי טיפול יומיומי ובלי פגיעה בילדה, איך להתמודד עם האכזבות בלי שזה ישפיע עליה, איך להסביר לה, אם בכלל מה עובר עלינו. ובכל זאת אנחנו כבר בשלב הבירורים. אז אשמח להצטרף אליכם ולחלוק אתכם את המסע/המשא.
שלום גם לך
כ"כ מבינה. אני נמצאת באותו מצב ועם שתיים בבית. בעוד כשבוע התור הראשון ואני לא מפסיקה לחשוב איך בדיוק מתמרנים? איך נחים כשצריך? איך מספיקים? מקווה בשביל כולנו שזה יצליח מהר.
 

ריניני

New member
וגם אני..

שלום גם לך
כ"כ מבינה. אני נמצאת באותו מצב ועם שתיים בבית. בעוד כשבוע התור הראשון ואני לא מפסיקה לחשוב איך בדיוק מתמרנים? איך נחים כשצריך? איך מספיקים? מקווה בשביל כולנו שזה יצליח מהר.
וגם אני..
שירי בת שנתיים וחמישה חודשים, ולאחרונה חזרתי לטיפולים (IVF). זה לא פשוט לנו בכלל. מנסים לתמרן בין הרצון להיות גלויים לבין הרצון לא להעמיס ולא להבהיל, ולעיתים מועדים לכאן או לכאן. על המנוחה מראש ויתרתי - אני בוחרת להאמין שזה לא מה שיעשה אותי הרה או לא, כדי לא להיות מתוסכלת מהויתור הזה. ולוקחת על הידיים כשצריך (ובזמנים של הטיפולים צריך יותר מאשר בדרך כלל. הבת שלי היא גלאי-מתח-אימהי משוכלל ביותר, ותמיד כשקשה לי היא רוצה אותי יותר). רק משתדלת שלא ירכבו לי על הבטן בדיוק בשבועיים של ההמתנה לתשובה, ועם זה אפשר להסתדר די בקלות
וכמו שקיטרתי כאן בעבר - עוד מילא השבועיים, אבל איך מתארגנים אחר כך עם הריון שלם? אבל יאללה, עוד חזון למועד. כשיהיה, נתמודד. ובהצלחה.
 
ברוכה המצטרפת אלינו, gigk

שלום לכולם
אני אמא לבת 3, בת 31. הריון ראשון לאחר זריקות והשבחה (שחלות פוליציסטיות + זרע בינוני). כרגע בדרך לסיבוב שני, עם המון לבטים. בעלי מאד רוצה, הילדה כבר די גדולה ואני - חוששת, מאיך זה להתמסר לשגרה של זריקות, ב"ד, US, הזרעות תוך כדי טיפול יומיומי ובלי פגיעה בילדה, איך להתמודד עם האכזבות בלי שזה ישפיע עליה, איך להסביר לה, אם בכלל מה עובר עלינו. ובכל זאת אנחנו כבר בשלב הבירורים. אז אשמח להצטרף אליכם ולחלוק אתכם את המסע/המשא.
ברוכה המצטרפת אלינו, gigk
כולנו כאן בסירה הזו, מתמרנים בין היותנו כבר הורים ובין הטיפולים. להגיד לך שזה פשוט? זה לא. להבטיח לך שהילדה שלך לא תושפע מזה? אני לא יכולה. אכן, הבדיקות, המעקבים, הזריקות, הסימנים בזרוע, ההזרעות, ההשפעות של ההורמונים, המתח והעצבנות לא מותירים אותנו כשהיינו ולילדים שלנו יש חיישנים רגישים מאוד לכל שינוי אצל אמא-אבא. אז מה עושים? קודם כל עצם המודעות עוזרת. עושים מאמץ עילאי שלא להוציא עליהם את הרגשות השליליים שאנחנו צוברות, משתדלים שהשינויים בשגרה יהיו מינימליים עד כמה שניתן, מבקשים עזרה ממי שרק אפשר, כדי לגבות אותנו בעת העדרות או ברגעים הרעים, ומתפללים שהפעם זה יגמר אחרי הטיפול הראשון! לי יש ילדה בת 7 וילד בן 3.5 ובחרנו שלא לספר להם. זה לא פשוט אחרי IVF, כשצריך לנוח, לתרץ את המנוחה, ואני מניחה שהדס שלי חשה שמשהו קורה, אבל בשלב זה זה אני עדיין לא מרגישה מוכנה לספר לה. שיהיה בהצלחה, ואנחנו כאן להתחלק איתך בכל התלבטות, התחבטות, קושי, עצב וגם שמחה.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה