** שרשור בוקר היום ה-99 בבית - עדכונים **

[Maybe Mary]

בוקר טוב

 

[מרגוליקו]

בוקר טוב

בוקר טוב מותק

 

[Insomnia 5]

בוקר טוב מותק

מרגוללל... לא צפיתי בך כאן זה זמן...
שנה ברוכה

 

[JONY המקורי]

בוקר טוב

בוקר טוב .
מישהו זוכר את מיכל טל ?

<iframe width="560" height="315" src="

" title="YouTube video player" frameborder="0" allow="accelerometer; autoplay; clipboard-write; encrypted-media; gyroscope; picture-in-picture; web-share" allowfullscreen></iframe>

 

[אופה קטנטנה]

תשרי -

בשבוע הבא יחל חודש תשרי, וראש השנה יהא החג הראשון לפתוח
את חודש החגים.

אני אוהבה את תשרי. אוהבה את חגי תשרי. יש משהו באוויר, מעין קדושה,
גם למי מאיתנו שאינו דתי, והוא חילוני מוחלט. אני אוהבה את המנדרינות
הבוסריות, הירוקות. את ההתקהלות בשווקים. אני אוהבה את הריחות משבילי
הבתים השכנים. אני אוהבה את זכרונות הילדות מהמטבח של אימי.
אני אוהבה את קולות הפיוט מבתי הכנסת הסמוכים. אני אוהבה את הציפיה
המטופשת, התמימה לבוא שנה חדשה, כזו שתהא שונה בתכלית מקודמתה.
את הצחוק המתגלגל של האחיינים המשתוללים בגינה ועל הרצפה.
את הניחוח המשכר, הנשא באוויר משיח יערת הדבש.

אני לא אוהבה את תשרי. לא אוהבה את חגי תשרי. את האילוץ שבהתכנסות
סביב שולחן החג. את העמדת הפנים לערב וארוחה אחת.
את כל אותם הנותרים מאחור. אלו שלא זכו מן ההפקר למשפחה גדולה או
קטנה. את אלה שידם כלל אינה משגת לדגמן שפע בשולחן החג.
את אורגיית הקופונים והמבצעים המשווק אגריסיבית מכל אותם קימונאים.
את התעוקה בפני האמהות המארחות שמא הפעם התבשילים לא יהיו מספיק
מתחדשים ומותאמים לטרנד המפומפם בערוצים. את העצב הנלווה ליום המחרת.

שיר חג.
כשהימים עורפים את ראש השנה,
ומניחים אותו בדבש על המדף
ליד הנחליאלי החנוט,
אנחנו מתכנסים.

כשקרן אור בין וילונות מותכים,
עורכת משחק זיכרון
עם המנורות של הנברשת
אנחנו עורכים את השולחן.

מישהו שותה לכבוד שאיפות מיושנות,
מישהו מזייף עניין
צללים נוגעים במסכות מצוחצחות,
מפויסות, בזמן שהן שטות הביתה.

כשהירח החלוב תופח שוב,
ומכסה בפרמז׳נו את השיער שלך
אני שם לב איך מאחורי קירות האפלה
כמו גור חתולים לכוד תחת מכסה מנוע
בוכה חרישית השנה החדשה.
*
כמה טארטים טיפוסיים לחג. כמה טעמים מאפיינים.
א. טארט כוורת. - ממולא בגבינת ריקוטה מהולה בדבש וצנוברים.
ב. טארט גאטה ארמנית - ממולאת בקרם פראנג׳יפן אגוזים ודובדבנים.
ג. טארט דג מפוסל - ממולא במרציפן, שוקולד לבן ותמרים.
ד. טארט גבינה דבש, עם עטרת תפוחים מקורמלים.
ה. טארט צרפתי קלאסי - קרם שקדים ואגסים. שטרם נאפה.

ושיר אופייני ואהוב עלי לתקופה המתוארה. חווה אלברשטיין האהובה.
שיהיה לנו סבאח אל דבש, ובשורות טובות.
ומריאני לך חיבוק גדול, ואהבה אין קץ, ומחשבות.
ולכל אהוביי כאן, תודה מעומק הלב.

 

[JONY המקורי]

תשרי -

בשבוע הבא יחל חודש תשרי, וראש השנה יהא החג הראשון לפתוח
את חודש החגים.

אני אוהבה את תשרי. אוהבה את חגי תשרי. יש משהו באוויר, מעין קדושה,
גם למי מאיתנו שאינו דתי, והוא חילוני מוחלט. אני אוהבה את המנדרינות
הבוסריות, הירוקות. את ההתקהלות בשווקים. אני אוהבה את הריחות משבילי
הבתים השכנים. אני אוהבה את זכרונות הילדות מהמטבח של אימי.
אני אוהבה את קולות הפיוט מבתי הכנסת הסמוכים. אני אוהבה את הציפיה
המטופשת, התמימה לבוא שנה חדשה, כזו שתהא שונה בתכלית מקודמתה.
את הצחוק המתגלגל של האחיינים המשתוללים בגינה ועל הרצפה.
את הניחוח המשכר, הנשא באוויר משיח יערת הדבש.

אני לא אוהבה את תשרי. לא אוהבה את חגי תשרי. את האילוץ שבהתכנסות
סביב שולחן החג. את העמדת הפנים לערב וארוחה אחת.
את כל אותם הנותרים מאחור. אלו שלא זכו מן ההפקר למשפחה גדולה או
קטנה. את אלה שידם כלל אינה משגת לדגמן שפע בשולחן החג.
את אורגיית הקופונים והמבצעים המשווק אגריסיבית מכל אותם קימונאים.
את התעוקה בפני האמהות המארחות שמא הפעם התבשילים לא יהיו מספיק
מתחדשים ומותאמים לטרנד המפומפם בערוצים. את העצב הנלווה ליום המחרת.

שיר חג.
כשהימים עורפים את ראש השנה,
ומניחים אותו בדבש על המדף
ליד הנחליאלי החנוט,
אנחנו מתכנסים.

כשקרן אור בין וילונות מותכים,
עורכת משחק זיכרון
עם המנורות של הנברשת
אנחנו עורכים את השולחן.

מישהו שותה לכבוד שאיפות מיושנות,
מישהו מזייף עניין
צללים נוגעים במסכות מצוחצחות,
מפויסות, בזמן שהן שטות הביתה.

כשהירח החלוב תופח שוב,
ומכסה בפרמז׳נו את השיער שלך
אני שם לב איך מאחורי קירות האפלה
כמו גור חתולים לכוד תחת מכסה מנוע
בוכה חרישית השנה החדשה.
*
כמה טארטים טיפוסיים לחג. כמה טעמים מאפיינים.
א. טארט כוורת. - ממולא בגבינת ריקוטה מהולה בדבש וצנוברים.
ב. טארט גאטה ארמנית - ממולאת בקרם פראנג׳יפן אגוזים ודובדבנים.
ג. טארט דג מפוסל - ממולא במרציפן, שוקולד לבן ותמרים.
ד. טארט גבינה דבש, עם עטרת תפוחים מקורמלים.
ה. טארט צרפתי קלאסי - קרם שקדים ואגסים. שטרם נאפה.

ושיר אופייני ואהוב עלי לתקופה המתוארה. חווה אלברשטיין האהובה.
שיהיה לנו סבאח אל דבש, ובשורות טובות.
ומריאני לך חיבוק גדול, ואהבה אין קץ, ומחשבות.
ולכל אהוביי כאן, תודה מעומק הלב.

הכל מתגמד לעומת אבל במשפחה , תשמחי בחלקך.
שיר תשרי מעולה.

 

[אופה קטנטנה]

יש לנו גם מזה, תהיה בטוח זה לא פסח גם לא על זו שחלקה שמח או עצוב,
כי הדבר שזור זה בזה, כמו בכל בית, כמעט.

נפקדותם הנוכחת בכסאות השולחן מוכרת ומורגשת בכולם. והם שלושה.

 

[קוקי1947]

תשרי -

בשבוע הבא יחל חודש תשרי, וראש השנה יהא החג הראשון לפתוח
את חודש החגים.

אני אוהבה את תשרי. אוהבה את חגי תשרי. יש משהו באוויר, מעין קדושה,
גם למי מאיתנו שאינו דתי, והוא חילוני מוחלט. אני אוהבה את המנדרינות
הבוסריות, הירוקות. את ההתקהלות בשווקים. אני אוהבה את הריחות משבילי
הבתים השכנים. אני אוהבה את זכרונות הילדות מהמטבח של אימי.
אני אוהבה את קולות הפיוט מבתי הכנסת הסמוכים. אני אוהבה את הציפיה
המטופשת, התמימה לבוא שנה חדשה, כזו שתהא שונה בתכלית מקודמתה.
את הצחוק המתגלגל של האחיינים המשתוללים בגינה ועל הרצפה.
את הניחוח המשכר, הנשא באוויר משיח יערת הדבש.

אני לא אוהבה את תשרי. לא אוהבה את חגי תשרי. את האילוץ שבהתכנסות
סביב שולחן החג. את העמדת הפנים לערב וארוחה אחת.
את כל אותם הנותרים מאחור. אלו שלא זכו מן ההפקר למשפחה גדולה או
קטנה. את אלה שידם כלל אינה משגת לדגמן שפע בשולחן החג.
את אורגיית הקופונים והמבצעים המשווק אגריסיבית מכל אותם קימונאים.
את התעוקה בפני האמהות המארחות שמא הפעם התבשילים לא יהיו מספיק
מתחדשים ומותאמים לטרנד המפומפם בערוצים. את העצב הנלווה ליום המחרת.

שיר חג.
כשהימים עורפים את ראש השנה,
ומניחים אותו בדבש על המדף
ליד הנחליאלי החנוט,
אנחנו מתכנסים.

כשקרן אור בין וילונות מותכים,
עורכת משחק זיכרון
עם המנורות של הנברשת
אנחנו עורכים את השולחן.

מישהו שותה לכבוד שאיפות מיושנות,
מישהו מזייף עניין
צללים נוגעים במסכות מצוחצחות,
מפויסות, בזמן שהן שטות הביתה.

כשהירח החלוב תופח שוב,
ומכסה בפרמז׳נו את השיער שלך
אני שם לב איך מאחורי קירות האפלה
כמו גור חתולים לכוד תחת מכסה מנוע
בוכה חרישית השנה החדשה.
*
כמה טארטים טיפוסיים לחג. כמה טעמים מאפיינים.
א. טארט כוורת. - ממולא בגבינת ריקוטה מהולה בדבש וצנוברים.
ב. טארט גאטה ארמנית - ממולאת בקרם פראנג׳יפן אגוזים ודובדבנים.
ג. טארט דג מפוסל - ממולא במרציפן, שוקולד לבן ותמרים.
ד. טארט גבינה דבש, עם עטרת תפוחים מקורמלים.
ה. טארט צרפתי קלאסי - קרם שקדים ואגסים. שטרם נאפה.

ושיר אופייני ואהוב עלי לתקופה המתוארה. חווה אלברשטיין האהובה.
שיהיה לנו סבאח אל דבש, ובשורות טובות.
ומריאני לך חיבוק גדול, ואהבה אין קץ, ומחשבות.
ולכל אהוביי כאן, תודה מעומק הלב.

אני מאוד אוהבת את חוה אלברשטיין תודה לך אופה יקירה

 

[אופה קטנטנה]

קוקי.

 

[TalBrit]

תשרי -

בשבוע הבא יחל חודש תשרי, וראש השנה יהא החג הראשון לפתוח
את חודש החגים.

אני אוהבה את תשרי. אוהבה את חגי תשרי. יש משהו באוויר, מעין קדושה,
גם למי מאיתנו שאינו דתי, והוא חילוני מוחלט. אני אוהבה את המנדרינות
הבוסריות, הירוקות. את ההתקהלות בשווקים. אני אוהבה את הריחות משבילי
הבתים השכנים. אני אוהבה את זכרונות הילדות מהמטבח של אימי.
אני אוהבה את קולות הפיוט מבתי הכנסת הסמוכים. אני אוהבה את הציפיה
המטופשת, התמימה לבוא שנה חדשה, כזו שתהא שונה בתכלית מקודמתה.
את הצחוק המתגלגל של האחיינים המשתוללים בגינה ועל הרצפה.
את הניחוח המשכר, הנשא באוויר משיח יערת הדבש.

אני לא אוהבה את תשרי. לא אוהבה את חגי תשרי. את האילוץ שבהתכנסות
סביב שולחן החג. את העמדת הפנים לערב וארוחה אחת.
את כל אותם הנותרים מאחור. אלו שלא זכו מן ההפקר למשפחה גדולה או
קטנה. את אלה שידם כלל אינה משגת לדגמן שפע בשולחן החג.
את אורגיית הקופונים והמבצעים המשווק אגריסיבית מכל אותם קימונאים.
את התעוקה בפני האמהות המארחות שמא הפעם התבשילים לא יהיו מספיק
מתחדשים ומותאמים לטרנד המפומפם בערוצים. את העצב הנלווה ליום המחרת.

שיר חג.
כשהימים עורפים את ראש השנה,
ומניחים אותו בדבש על המדף
ליד הנחליאלי החנוט,
אנחנו מתכנסים.

כשקרן אור בין וילונות מותכים,
עורכת משחק זיכרון
עם המנורות של הנברשת
אנחנו עורכים את השולחן.

מישהו שותה לכבוד שאיפות מיושנות,
מישהו מזייף עניין
צללים נוגעים במסכות מצוחצחות,
מפויסות, בזמן שהן שטות הביתה.

כשהירח החלוב תופח שוב,
ומכסה בפרמז׳נו את השיער שלך
אני שם לב איך מאחורי קירות האפלה
כמו גור חתולים לכוד תחת מכסה מנוע
בוכה חרישית השנה החדשה.
*
כמה טארטים טיפוסיים לחג. כמה טעמים מאפיינים.
א. טארט כוורת. - ממולא בגבינת ריקוטה מהולה בדבש וצנוברים.
ב. טארט גאטה ארמנית - ממולאת בקרם פראנג׳יפן אגוזים ודובדבנים.
ג. טארט דג מפוסל - ממולא במרציפן, שוקולד לבן ותמרים.
ד. טארט גבינה דבש, עם עטרת תפוחים מקורמלים.
ה. טארט צרפתי קלאסי - קרם שקדים ואגסים. שטרם נאפה.

ושיר אופייני ואהוב עלי לתקופה המתוארה. חווה אלברשטיין האהובה.
שיהיה לנו סבאח אל דבש, ובשורות טובות.
ומריאני לך חיבוק גדול, ואהבה אין קץ, ומחשבות.
ולכל אהוביי כאן, תודה מעומק הלב.

אופוש איזה מעדנים
לי יש דיכאון תשרי... סוף קיץ, חוזרים ללימודים... אני גם מלמדת פעם בשבוע ואתמול שוב חזרנו לבית הספר. המנהל נאם לכולם וזה דיכאון...
אבל העוגות שלך הוציאו אותי מזה.

 

[אופה קטנטנה]

מאמי שלי, טלוש. זה דכאון נפוץ, שמו דכאון חגים.
מבינה אותך, אבל השמרי ממנו, בגלל בטנך,
תשמחי עצמך בכל דרך, ככל שתוכלי.

ואם תזדקקי לעזרה, זכרי שאני כאן לג׳נן ולהצחיק אותך.

 

[shesai]

תשרי -

בשבוע הבא יחל חודש תשרי, וראש השנה יהא החג הראשון לפתוח
את חודש החגים.

אני אוהבה את תשרי. אוהבה את חגי תשרי. יש משהו באוויר, מעין קדושה,
גם למי מאיתנו שאינו דתי, והוא חילוני מוחלט. אני אוהבה את המנדרינות
הבוסריות, הירוקות. את ההתקהלות בשווקים. אני אוהבה את הריחות משבילי
הבתים השכנים. אני אוהבה את זכרונות הילדות מהמטבח של אימי.
אני אוהבה את קולות הפיוט מבתי הכנסת הסמוכים. אני אוהבה את הציפיה
המטופשת, התמימה לבוא שנה חדשה, כזו שתהא שונה בתכלית מקודמתה.
את הצחוק המתגלגל של האחיינים המשתוללים בגינה ועל הרצפה.
את הניחוח המשכר, הנשא באוויר משיח יערת הדבש.

אני לא אוהבה את תשרי. לא אוהבה את חגי תשרי. את האילוץ שבהתכנסות
סביב שולחן החג. את העמדת הפנים לערב וארוחה אחת.
את כל אותם הנותרים מאחור. אלו שלא זכו מן ההפקר למשפחה גדולה או
קטנה. את אלה שידם כלל אינה משגת לדגמן שפע בשולחן החג.
את אורגיית הקופונים והמבצעים המשווק אגריסיבית מכל אותם קימונאים.
את התעוקה בפני האמהות המארחות שמא הפעם התבשילים לא יהיו מספיק
מתחדשים ומותאמים לטרנד המפומפם בערוצים. את העצב הנלווה ליום המחרת.

שיר חג.
כשהימים עורפים את ראש השנה,
ומניחים אותו בדבש על המדף
ליד הנחליאלי החנוט,
אנחנו מתכנסים.

כשקרן אור בין וילונות מותכים,
עורכת משחק זיכרון
עם המנורות של הנברשת
אנחנו עורכים את השולחן.

מישהו שותה לכבוד שאיפות מיושנות,
מישהו מזייף עניין
צללים נוגעים במסכות מצוחצחות,
מפויסות, בזמן שהן שטות הביתה.

כשהירח החלוב תופח שוב,
ומכסה בפרמז׳נו את השיער שלך
אני שם לב איך מאחורי קירות האפלה
כמו גור חתולים לכוד תחת מכסה מנוע
בוכה חרישית השנה החדשה.
*
כמה טארטים טיפוסיים לחג. כמה טעמים מאפיינים.
א. טארט כוורת. - ממולא בגבינת ריקוטה מהולה בדבש וצנוברים.
ב. טארט גאטה ארמנית - ממולאת בקרם פראנג׳יפן אגוזים ודובדבנים.
ג. טארט דג מפוסל - ממולא במרציפן, שוקולד לבן ותמרים.
ד. טארט גבינה דבש, עם עטרת תפוחים מקורמלים.
ה. טארט צרפתי קלאסי - קרם שקדים ואגסים. שטרם נאפה.

ושיר אופייני ואהוב עלי לתקופה המתוארה. חווה אלברשטיין האהובה.
שיהיה לנו סבאח אל דבש, ובשורות טובות.
ומריאני לך חיבוק גדול, ואהבה אין קץ, ומחשבות.
ולכל אהוביי כאן, תודה מעומק הלב.

את הברוש הכי הכי בכיתה

 

[אופה קטנטנה]

איזה שיר.
הטקסט.

אתה יודע את שאני חושבה,
ואת אסירות התודה.
נכון?

 

[Christina 1001]

תשרי -

בשבוע הבא יחל חודש תשרי, וראש השנה יהא החג הראשון לפתוח
את חודש החגים.

אני אוהבה את תשרי. אוהבה את חגי תשרי. יש משהו באוויר, מעין קדושה,
גם למי מאיתנו שאינו דתי, והוא חילוני מוחלט. אני אוהבה את המנדרינות
הבוסריות, הירוקות. את ההתקהלות בשווקים. אני אוהבה את הריחות משבילי
הבתים השכנים. אני אוהבה את זכרונות הילדות מהמטבח של אימי.
אני אוהבה את קולות הפיוט מבתי הכנסת הסמוכים. אני אוהבה את הציפיה
המטופשת, התמימה לבוא שנה חדשה, כזו שתהא שונה בתכלית מקודמתה.
את הצחוק המתגלגל של האחיינים המשתוללים בגינה ועל הרצפה.
את הניחוח המשכר, הנשא באוויר משיח יערת הדבש.

אני לא אוהבה את תשרי. לא אוהבה את חגי תשרי. את האילוץ שבהתכנסות
סביב שולחן החג. את העמדת הפנים לערב וארוחה אחת.
את כל אותם הנותרים מאחור. אלו שלא זכו מן ההפקר למשפחה גדולה או
קטנה. את אלה שידם כלל אינה משגת לדגמן שפע בשולחן החג.
את אורגיית הקופונים והמבצעים המשווק אגריסיבית מכל אותם קימונאים.
את התעוקה בפני האמהות המארחות שמא הפעם התבשילים לא יהיו מספיק
מתחדשים ומותאמים לטרנד המפומפם בערוצים. את העצב הנלווה ליום המחרת.

שיר חג.
כשהימים עורפים את ראש השנה,
ומניחים אותו בדבש על המדף
ליד הנחליאלי החנוט,
אנחנו מתכנסים.

כשקרן אור בין וילונות מותכים,
עורכת משחק זיכרון
עם המנורות של הנברשת
אנחנו עורכים את השולחן.

מישהו שותה לכבוד שאיפות מיושנות,
מישהו מזייף עניין
צללים נוגעים במסכות מצוחצחות,
מפויסות, בזמן שהן שטות הביתה.

כשהירח החלוב תופח שוב,
ומכסה בפרמז׳נו את השיער שלך
אני שם לב איך מאחורי קירות האפלה
כמו גור חתולים לכוד תחת מכסה מנוע
בוכה חרישית השנה החדשה.
*
כמה טארטים טיפוסיים לחג. כמה טעמים מאפיינים.
א. טארט כוורת. - ממולא בגבינת ריקוטה מהולה בדבש וצנוברים.
ב. טארט גאטה ארמנית - ממולאת בקרם פראנג׳יפן אגוזים ודובדבנים.
ג. טארט דג מפוסל - ממולא במרציפן, שוקולד לבן ותמרים.
ד. טארט גבינה דבש, עם עטרת תפוחים מקורמלים.
ה. טארט צרפתי קלאסי - קרם שקדים ואגסים. שטרם נאפה.

ושיר אופייני ואהוב עלי לתקופה המתוארה. חווה אלברשטיין האהובה.
שיהיה לנו סבאח אל דבש, ובשורות טובות.
ומריאני לך חיבוק גדול, ואהבה אין קץ, ומחשבות.
ולכל אהוביי כאן, תודה מעומק הלב.

את מהממת כמו העוגות והשירים שלך כפרוני

 

[Insomnia 5]

תשרי -

בשבוע הבא יחל חודש תשרי, וראש השנה יהא החג הראשון לפתוח
את חודש החגים.

אני אוהבה את תשרי. אוהבה את חגי תשרי. יש משהו באוויר, מעין קדושה,
גם למי מאיתנו שאינו דתי, והוא חילוני מוחלט. אני אוהבה את המנדרינות
הבוסריות, הירוקות. את ההתקהלות בשווקים. אני אוהבה את הריחות משבילי
הבתים השכנים. אני אוהבה את זכרונות הילדות מהמטבח של אימי.
אני אוהבה את קולות הפיוט מבתי הכנסת הסמוכים. אני אוהבה את הציפיה
המטופשת, התמימה לבוא שנה חדשה, כזו שתהא שונה בתכלית מקודמתה.
את הצחוק המתגלגל של האחיינים המשתוללים בגינה ועל הרצפה.
את הניחוח המשכר, הנשא באוויר משיח יערת הדבש.

אני לא אוהבה את תשרי. לא אוהבה את חגי תשרי. את האילוץ שבהתכנסות
סביב שולחן החג. את העמדת הפנים לערב וארוחה אחת.
את כל אותם הנותרים מאחור. אלו שלא זכו מן ההפקר למשפחה גדולה או
קטנה. את אלה שידם כלל אינה משגת לדגמן שפע בשולחן החג.
את אורגיית הקופונים והמבצעים המשווק אגריסיבית מכל אותם קימונאים.
את התעוקה בפני האמהות המארחות שמא הפעם התבשילים לא יהיו מספיק
מתחדשים ומותאמים לטרנד המפומפם בערוצים. את העצב הנלווה ליום המחרת.

שיר חג.
כשהימים עורפים את ראש השנה,
ומניחים אותו בדבש על המדף
ליד הנחליאלי החנוט,
אנחנו מתכנסים.

כשקרן אור בין וילונות מותכים,
עורכת משחק זיכרון
עם המנורות של הנברשת
אנחנו עורכים את השולחן.

מישהו שותה לכבוד שאיפות מיושנות,
מישהו מזייף עניין
צללים נוגעים במסכות מצוחצחות,
מפויסות, בזמן שהן שטות הביתה.

כשהירח החלוב תופח שוב,
ומכסה בפרמז׳נו את השיער שלך
אני שם לב איך מאחורי קירות האפלה
כמו גור חתולים לכוד תחת מכסה מנוע
בוכה חרישית השנה החדשה.
*
כמה טארטים טיפוסיים לחג. כמה טעמים מאפיינים.
א. טארט כוורת. - ממולא בגבינת ריקוטה מהולה בדבש וצנוברים.
ב. טארט גאטה ארמנית - ממולאת בקרם פראנג׳יפן אגוזים ודובדבנים.
ג. טארט דג מפוסל - ממולא במרציפן, שוקולד לבן ותמרים.
ד. טארט גבינה דבש, עם עטרת תפוחים מקורמלים.
ה. טארט צרפתי קלאסי - קרם שקדים ואגסים. שטרם נאפה.

ושיר אופייני ואהוב עלי לתקופה המתוארה. חווה אלברשטיין האהובה.
שיהיה לנו סבאח אל דבש, ובשורות טובות.
ומריאני לך חיבוק גדול, ואהבה אין קץ, ומחשבות.
ולכל אהוביי כאן, תודה מעומק הלב.

אופהההה אוף! אני אכנס כל בוקר רק בשביל פוסט הבוקר שלך! (כמו הפתגם היומי)

את אפופת דבש במטבחך הקט ותמהיל המחשבות/רגשות מוגש לנו בתוספת דברי מתיקה מפוסלים ומרהיבים.

אני מאמינה ברגעים קטנים של אושר..
שאסופים בתיבה לימי כפור...

מאחלת לכולכם תיבה עמוסה שכזו.

 

[אופה קטנטנה]

אני שרופה עלייך, אינסו.
ש ר ו פ ה.

ומלקה עצמי בשוטים ועקרבים בכל פעם שנזכרת שהטרלתי את נשמתך
על שהעזת ברוב חוצפתי לאהוב עלם אחד, את נרקיסוס יפה המבע.

כי אני תמיד מתמוססת מעדינותך, ומיופייך הרב. מענוותך.
שלא לדבר על כישרונך האמנותי.
כי כפי שאמרתי חזור ואמור, טוב לב ונדיבות הם האהובים עלי מכל.

 

[ערן .]

בוקר טוב

מה מתוכנן היום? שירה בציבור? שעת יצירה?

 

[מיק83]

מה עובר על אברם? חח מפחד מהבחוץ?

 

[ערן .]

עכשיו מרגישים יותר את המתח.. החצי השני של השבוע.. סוף שבוע אחרון בבית..

 

[ערן .]

עוז כושל שכמוך, למה אתה לא עושה איתם כלום? עוד רגע הם בחוץ,
תן להם כבר משהו לעשות