"שש שנים אני פה, ומעולם לא..."

[רחל5]

"שש שנים אני פה, ומעולם לא..."

"שש שנים אני פה, ומעולם לא..."
"שש שנים אני עובדת כמזכירה ב"מכבי" בסניף הזה, ומעולם לא קיבלתי בקשה להפריה חוץ גופית בבילינסון. כולן פונות לשיבא או לאסותא." כך אמרה לי המזכירה בסניף בישוב שלי. תבינו, שיבא זה חמש דקות מהישוב, בילינסון עשר דקות... ממש מוזר! ואני בסך הכל שאלתי אם נכונה השמועה שמכבי לא מאשרים יותר טופס 17 לנשים שמעוניינות לעבור הפריה בבילינסון. רוצהעוד1, נדמה לי שאת הפצת את השמועה... האמנם? אני עדיין מתקשה להאמין...

 

[רחל5]

ויש לי עוד שאלה, ברמה העקרונית

"שש שנים אני פה, ומעולם לא..."
"שש שנים אני עובדת כמזכירה ב"מכבי" בסניף הזה, ומעולם לא קיבלתי בקשה להפריה חוץ גופית בבילינסון. כולן פונות לשיבא או לאסותא." כך אמרה לי המזכירה בסניף בישוב שלי. תבינו, שיבא זה חמש דקות מהישוב, בילינסון עשר דקות... ממש מוזר! ואני בסך הכל שאלתי אם נכונה השמועה שמכבי לא מאשרים יותר טופס 17 לנשים שמעוניינות לעבור הפריה בבילינסון. רוצהעוד1, נדמה לי שאת הפצת את השמועה... האמנם? אני עדיין מתקשה להאמין...

ויש לי עוד שאלה, ברמה העקרונית
האם אתן לוקחות את הילדים שלכן לבדיקות, פגישות, או טיפולים אצל רופא פריון, מחלקת פריון, מרפאת פריון, או כל מה שקשור בכך? מצד אחד - זה בטח סידור מאוד נח ולפעמים קופצים רק לרגע וממש לא צריך ביביסיטר או לערב את כל המשפחה המורחבת, על כל המשתמע מכך. מצד שני - קצת התחשבות ברגשות אלה שמנסים להביא לעולם את ילדם הראשון, או שהילד שלהם כבר בוגר יחסית, ואני פתאום מופיעה עם ילד בן שנה-שנתיים מול העיניים שלהם. חברה שלי מאוד השתדלה לא להביא את הילד לשום מרפאה בתחום, אבל פעם אחת נאלצה לקחת אותו למעקב זקיקים. מישהי בתור לטשה בה עיניים, ואחר כך שאלה "בשביל מה את מחכה? כאן עושים מעקב זקיקים" (או משהו כזה) והיא ענתה לה "גם בשביל הילד הזה חיכיתי כאן בתור". (בסוף ההיא מהתור שמרה לה על הילד כשנכנסה ל- US). אני, לעומת זאת, לא יכולה לענות תשובה כזאת... מה אתן אומרות? איך אתן נוהגות? עד עכשיו לא היו לי הרבה פגישות עם הרופא, אבל בכולן דאגתי לביביסיטר או לחברה שתשמור. אבל מה יהיה בהמשך, כשהפגישות יהיו תכופות יותר?

 

[רוצה עוד 1]

אני מאוד משתדלת שלא, אבל...

ויש לי עוד שאלה, ברמה העקרונית
האם אתן לוקחות את הילדים שלכן לבדיקות, פגישות, או טיפולים אצל רופא פריון, מחלקת פריון, מרפאת פריון, או כל מה שקשור בכך? מצד אחד - זה בטח סידור מאוד נח ולפעמים קופצים רק לרגע וממש לא צריך ביביסיטר או לערב את כל המשפחה המורחבת, על כל המשתמע מכך. מצד שני - קצת התחשבות ברגשות אלה שמנסים להביא לעולם את ילדם הראשון, או שהילד שלהם כבר בוגר יחסית, ואני פתאום מופיעה עם ילד בן שנה-שנתיים מול העיניים שלהם. חברה שלי מאוד השתדלה לא להביא את הילד לשום מרפאה בתחום, אבל פעם אחת נאלצה לקחת אותו למעקב זקיקים. מישהי בתור לטשה בה עיניים, ואחר כך שאלה "בשביל מה את מחכה? כאן עושים מעקב זקיקים" (או משהו כזה) והיא ענתה לה "גם בשביל הילד הזה חיכיתי כאן בתור". (בסוף ההיא מהתור שמרה לה על הילד כשנכנסה ל- US). אני, לעומת זאת, לא יכולה לענות תשובה כזאת... מה אתן אומרות? איך אתן נוהגות? עד עכשיו לא היו לי הרבה פגישות עם הרופא, אבל בכולן דאגתי לביביסיטר או לחברה שתשמור. אבל מה יהיה בהמשך, כשהפגישות יהיו תכופות יותר?

אני מאוד משתדלת שלא, אבל...
לא תמיד יש לי ברירה. ברמת מרפא יש לא אחת נשים שמגיעות למעקבים או להזרעות עם ילד, ואני חשה שזה אכן פוגע בנשים שעוד לא אמהות, אבל כך גם כל התמונות האלה של תינוקות שתלויות במסדרונות (תמונות לקישוט, לא כאלה שנולדו באמצעות המרפאה, אלה תלויות בתוך חדר האחיות), וכך גם כל ההריוניות האלה שמסתובבות שם בשעות התורים לרופא ולהזרעות. זה שהילד שלך נולד בלי שחיכית עבורו בתור, (ולא שלא חיכית במספיק תורים מהסוג הזה לפני כן) לא דורש ממך התנצלות. את עוברת עכשיו טיפולים כמו כל אחת אחרת. בעוד שעל כולנו מוסכם שעדיף שלא לקחת איתך את בובי, אם קורה שאין ברירה (ראי מקרה ריניני מהבוקר), זה מה יש.

 

[ריניני]

היום פעם ראשונה

ויש לי עוד שאלה, ברמה העקרונית
האם אתן לוקחות את הילדים שלכן לבדיקות, פגישות, או טיפולים אצל רופא פריון, מחלקת פריון, מרפאת פריון, או כל מה שקשור בכך? מצד אחד - זה בטח סידור מאוד נח ולפעמים קופצים רק לרגע וממש לא צריך ביביסיטר או לערב את כל המשפחה המורחבת, על כל המשתמע מכך. מצד שני - קצת התחשבות ברגשות אלה שמנסים להביא לעולם את ילדם הראשון, או שהילד שלהם כבר בוגר יחסית, ואני פתאום מופיעה עם ילד בן שנה-שנתיים מול העיניים שלהם. חברה שלי מאוד השתדלה לא להביא את הילד לשום מרפאה בתחום, אבל פעם אחת נאלצה לקחת אותו למעקב זקיקים. מישהי בתור לטשה בה עיניים, ואחר כך שאלה "בשביל מה את מחכה? כאן עושים מעקב זקיקים" (או משהו כזה) והיא ענתה לה "גם בשביל הילד הזה חיכיתי כאן בתור". (בסוף ההיא מהתור שמרה לה על הילד כשנכנסה ל- US). אני, לעומת זאת, לא יכולה לענות תשובה כזאת... מה אתן אומרות? איך אתן נוהגות? עד עכשיו לא היו לי הרבה פגישות עם הרופא, אבל בכולן דאגתי לביביסיטר או לחברה שתשמור. אבל מה יהיה בהמשך, כשהפגישות יהיו תכופות יותר?

היום פעם ראשונה
שיצא שלא היה לי שום סידור אחר (אבא בחו"ל, סבתא בחופשה ואין לנו בייביסיטר בכלל) ונאלצתי לקחת את שירקי כשהלכתי לבדיקת דם באיכילוב. לשמחתי, היו שם בסך הכל שתי בחורות אחרות ולא אולם מלא כמו בדרך כלל, כך שהפגיעה (אם היתה) היתה בפחות נשים. מקווה שלא. בכל מקרה, בית חולים זה גם לא מקום נעים לילדים. אעשה כל שביכולתי, כפי שעשיתי עד עכשיו, להימנע ממצב כזה בעתיד.

 

[רחל של ענבל]

רחל, זו שאלה טובה

ויש לי עוד שאלה, ברמה העקרונית
האם אתן לוקחות את הילדים שלכן לבדיקות, פגישות, או טיפולים אצל רופא פריון, מחלקת פריון, מרפאת פריון, או כל מה שקשור בכך? מצד אחד - זה בטח סידור מאוד נח ולפעמים קופצים רק לרגע וממש לא צריך ביביסיטר או לערב את כל המשפחה המורחבת, על כל המשתמע מכך. מצד שני - קצת התחשבות ברגשות אלה שמנסים להביא לעולם את ילדם הראשון, או שהילד שלהם כבר בוגר יחסית, ואני פתאום מופיעה עם ילד בן שנה-שנתיים מול העיניים שלהם. חברה שלי מאוד השתדלה לא להביא את הילד לשום מרפאה בתחום, אבל פעם אחת נאלצה לקחת אותו למעקב זקיקים. מישהי בתור לטשה בה עיניים, ואחר כך שאלה "בשביל מה את מחכה? כאן עושים מעקב זקיקים" (או משהו כזה) והיא ענתה לה "גם בשביל הילד הזה חיכיתי כאן בתור". (בסוף ההיא מהתור שמרה לה על הילד כשנכנסה ל- US). אני, לעומת זאת, לא יכולה לענות תשובה כזאת... מה אתן אומרות? איך אתן נוהגות? עד עכשיו לא היו לי הרבה פגישות עם הרופא, אבל בכולן דאגתי לביביסיטר או לחברה שתשמור. אבל מה יהיה בהמשך, כשהפגישות יהיו תכופות יותר?

רחל, זו שאלה טובה
אני אמנם עוד לא חזרתי לטיפולים (ויסלחו לי הבנות אם זה נראה שאני מתערבת) אבל הדיעה שלי בנושא היא שכל עוד את לא עושה דברים מנקרי עיניים בכדי לפגוע, לא צריך לעשות שמיניות באוויר ע"מ לא לפגוע. את לא תבואי לשם ותצעקי לכולם "תראו איזה ילד חמוד יש לי". את גם לא צריכה להתנצל שהוא לא נולד מטיפולים - ואצלכם זה היה ממש נס - אז מה? את אמא בזכות ולא בחסד. אם בבתי החולים לא מטפלים כראוי בנושאים רגישים כאלו, ושמים את הבנות שעושות IVF במחלקה אחת יחד עם ההריוניות והיולדות, ובמקום אחר יושבות מטופלות הפוריות בתור במסדרון ושומעים מבעד לחדר את קולות המוניטור של פעימות העובר של ההריונית שיושבת בפנים, אז דווקא אלייך יבואו בטענות? אם לי היו אומרים כמו לחברה שלך ולא היה בא לי להרחיב בנושא (למרות שאני כן יכולה לענות את אותה התשובה כמו חברתך) הייתי פשוט אומרת שזו לא טעות, גם אני מחכה לתור הזה וזהו. בנימוס, בלי לפגוע ובלי לפתוח את הלב יותר מידי. רחל

 

[אפונת הגינה]

כשאין ברירה אז אין ברירה אבל

ויש לי עוד שאלה, ברמה העקרונית
האם אתן לוקחות את הילדים שלכן לבדיקות, פגישות, או טיפולים אצל רופא פריון, מחלקת פריון, מרפאת פריון, או כל מה שקשור בכך? מצד אחד - זה בטח סידור מאוד נח ולפעמים קופצים רק לרגע וממש לא צריך ביביסיטר או לערב את כל המשפחה המורחבת, על כל המשתמע מכך. מצד שני - קצת התחשבות ברגשות אלה שמנסים להביא לעולם את ילדם הראשון, או שהילד שלהם כבר בוגר יחסית, ואני פתאום מופיעה עם ילד בן שנה-שנתיים מול העיניים שלהם. חברה שלי מאוד השתדלה לא להביא את הילד לשום מרפאה בתחום, אבל פעם אחת נאלצה לקחת אותו למעקב זקיקים. מישהי בתור לטשה בה עיניים, ואחר כך שאלה "בשביל מה את מחכה? כאן עושים מעקב זקיקים" (או משהו כזה) והיא ענתה לה "גם בשביל הילד הזה חיכיתי כאן בתור". (בסוף ההיא מהתור שמרה לה על הילד כשנכנסה ל- US). אני, לעומת זאת, לא יכולה לענות תשובה כזאת... מה אתן אומרות? איך אתן נוהגות? עד עכשיו לא היו לי הרבה פגישות עם הרופא, אבל בכולן דאגתי לביביסיטר או לחברה שתשמור. אבל מה יהיה בהמשך, כשהפגישות יהיו תכופות יותר?

כשאין ברירה אז אין ברירה אבל
אני בטוחה שברור לך שבית חולים זו לא הסביבה הרצויה בשבילו להסתובב בה. לגבי בירורים אצל רופא - זה לא נורא (במיוחד רופא פוריות. נראה לי שיותר מסוכן ללכת לרופא ילדים...

). לגבי רגישות - אני תמיד קצת ריחמתי (לא הרבה - כי לי עוד לא היו בכלל ילדים) על הנשים שנאלצו להסחב עם הילדים לבית החולים. היה ברור שהילדים משתעממים בתור ושזה ממש לא המקום בשבילם... באופן מפתיע אני חושבת שזו הסיטואציה היחידה שילדים לא הפריעו לי בתקופה החשוכה ההיא.

 

[שירלי של תומר]

ממש לא!

ויש לי עוד שאלה, ברמה העקרונית
האם אתן לוקחות את הילדים שלכן לבדיקות, פגישות, או טיפולים אצל רופא פריון, מחלקת פריון, מרפאת פריון, או כל מה שקשור בכך? מצד אחד - זה בטח סידור מאוד נח ולפעמים קופצים רק לרגע וממש לא צריך ביביסיטר או לערב את כל המשפחה המורחבת, על כל המשתמע מכך. מצד שני - קצת התחשבות ברגשות אלה שמנסים להביא לעולם את ילדם הראשון, או שהילד שלהם כבר בוגר יחסית, ואני פתאום מופיעה עם ילד בן שנה-שנתיים מול העיניים שלהם. חברה שלי מאוד השתדלה לא להביא את הילד לשום מרפאה בתחום, אבל פעם אחת נאלצה לקחת אותו למעקב זקיקים. מישהי בתור לטשה בה עיניים, ואחר כך שאלה "בשביל מה את מחכה? כאן עושים מעקב זקיקים" (או משהו כזה) והיא ענתה לה "גם בשביל הילד הזה חיכיתי כאן בתור". (בסוף ההיא מהתור שמרה לה על הילד כשנכנסה ל- US). אני, לעומת זאת, לא יכולה לענות תשובה כזאת... מה אתן אומרות? איך אתן נוהגות? עד עכשיו לא היו לי הרבה פגישות עם הרופא, אבל בכולן דאגתי לביביסיטר או לחברה שתשמור. אבל מה יהיה בהמשך, כשהפגישות יהיו תכופות יותר?

ממש לא!
עשיתי שמיניות באויר ומעולם לא קלחתי איתי את תומר לטיפולים. א. הוא עוד קטן (וכך גם בובי שלך פחות או יותר) ב. לא רציתי אותו בסביבה של בי"ח ולראות את אמא נדקרת וכד´. ג. זכרתי עד כמה לי היה קשה בתקופת הטיפולים הראשונה לראות ילדים והחלטתי שאני חייבת בכל מחיר להתחשב באחרות שזהו להן סיבוב ראשון. לדעתי, אם אלו הבדיקות על הבוקר אז אני נוסעת לבד ואבא שלו נשאר איתו. לפגישות רופא בערב - אמא שלי שמרה עליו. כאשר היינו בשאיבה - חמותי שמרה עליו. בהחזרה - בעלי היה איתו (הוא היה חולה

) ואחי היה זה שבא איתי להחזרה! ורחל, שיהיה המון בהצלחה ושנזכה עוד לחפוף הריונות הא?!

 

[לימי5]

אני משתדלת לא לקחת

ויש לי עוד שאלה, ברמה העקרונית
האם אתן לוקחות את הילדים שלכן לבדיקות, פגישות, או טיפולים אצל רופא פריון, מחלקת פריון, מרפאת פריון, או כל מה שקשור בכך? מצד אחד - זה בטח סידור מאוד נח ולפעמים קופצים רק לרגע וממש לא צריך ביביסיטר או לערב את כל המשפחה המורחבת, על כל המשתמע מכך. מצד שני - קצת התחשבות ברגשות אלה שמנסים להביא לעולם את ילדם הראשון, או שהילד שלהם כבר בוגר יחסית, ואני פתאום מופיעה עם ילד בן שנה-שנתיים מול העיניים שלהם. חברה שלי מאוד השתדלה לא להביא את הילד לשום מרפאה בתחום, אבל פעם אחת נאלצה לקחת אותו למעקב זקיקים. מישהי בתור לטשה בה עיניים, ואחר כך שאלה "בשביל מה את מחכה? כאן עושים מעקב זקיקים" (או משהו כזה) והיא ענתה לה "גם בשביל הילד הזה חיכיתי כאן בתור". (בסוף ההיא מהתור שמרה לה על הילד כשנכנסה ל- US). אני, לעומת זאת, לא יכולה לענות תשובה כזאת... מה אתן אומרות? איך אתן נוהגות? עד עכשיו לא היו לי הרבה פגישות עם הרופא, אבל בכולן דאגתי לביביסיטר או לחברה שתשמור. אבל מה יהיה בהמשך, כשהפגישות יהיו תכופות יותר?

אני משתדלת לא לקחת
כי היא בת 2.9 וזה גיל שאין סבלנות לשבת ולחכות בתור ואז היא נודניקית וזה מתחיל להרגיז אותי. יצא לי פעם אחת שעשיתי הזרעה באיכילוב לקחת אותה , לפני שנה ואז היא עוד היתה בעגלה וזה היה נורא. כי חיכינו שם המון זמן. אם אני עושה בדיקה דם בקופ"ח ושם אין תור היא באה איתי ומתעניינת ולומדת לא לפחד. אבל לIVF וכל הקשור לא לקחתי אותה . נראה לי שרק מחוסר ברירה. בכל אופן היא שותפה מלאה לטיפול בבית , היא יודעת שאמא מקבלת זריקה והיא מחכה לזה ושוכבת לידי על המיטה , היא מחזיקה לי את היה ועושה לי מסא´ז.

 

[מאיו]

באופן עקרוני אני לא לוקחת אבל

ויש לי עוד שאלה, ברמה העקרונית
האם אתן לוקחות את הילדים שלכן לבדיקות, פגישות, או טיפולים אצל רופא פריון, מחלקת פריון, מרפאת פריון, או כל מה שקשור בכך? מצד אחד - זה בטח סידור מאוד נח ולפעמים קופצים רק לרגע וממש לא צריך ביביסיטר או לערב את כל המשפחה המורחבת, על כל המשתמע מכך. מצד שני - קצת התחשבות ברגשות אלה שמנסים להביא לעולם את ילדם הראשון, או שהילד שלהם כבר בוגר יחסית, ואני פתאום מופיעה עם ילד בן שנה-שנתיים מול העיניים שלהם. חברה שלי מאוד השתדלה לא להביא את הילד לשום מרפאה בתחום, אבל פעם אחת נאלצה לקחת אותו למעקב זקיקים. מישהי בתור לטשה בה עיניים, ואחר כך שאלה "בשביל מה את מחכה? כאן עושים מעקב זקיקים" (או משהו כזה) והיא ענתה לה "גם בשביל הילד הזה חיכיתי כאן בתור". (בסוף ההיא מהתור שמרה לה על הילד כשנכנסה ל- US). אני, לעומת זאת, לא יכולה לענות תשובה כזאת... מה אתן אומרות? איך אתן נוהגות? עד עכשיו לא היו לי הרבה פגישות עם הרופא, אבל בכולן דאגתי לביביסיטר או לחברה שתשמור. אבל מה יהיה בהמשך, כשהפגישות יהיו תכופות יותר?

באופן עקרוני אני לא לוקחת אבל
אם לא תהיה ברירה, אני אקח אותו איתי. אני בהחלט לא מרגישה שעליי להתנצל על כך שיש לי ילד. זה לא שאבוא ואומר לכולן: תראו איזה ילד יש לי. אבל ביום ראשון הבא לא יהי לי סידור לאור ואני כן אקח אותו איתנו לשיחה עם הרופא.

 

[רוצה עוד 1]

זה שעד היום לא ביקשו עוד לא אומר

"שש שנים אני פה, ומעולם לא..."
"שש שנים אני עובדת כמזכירה ב"מכבי" בסניף הזה, ומעולם לא קיבלתי בקשה להפריה חוץ גופית בבילינסון. כולן פונות לשיבא או לאסותא." כך אמרה לי המזכירה בסניף בישוב שלי. תבינו, שיבא זה חמש דקות מהישוב, בילינסון עשר דקות... ממש מוזר! ואני בסך הכל שאלתי אם נכונה השמועה שמכבי לא מאשרים יותר טופס 17 לנשים שמעוניינות לעבור הפריה בבילינסון. רוצהעוד1, נדמה לי שאת הפצת את השמועה... האמנם? אני עדיין מתקשה להאמין...

זה שעד היום לא ביקשו עוד לא אומר
שאילו היו מבקשים היו מאשרים.... כפי שהבנתי זו תקנה חדשה. כפי הנראה "מכבי" לא חידשו את ההסכם שלהם עם בילינסון. זה על כל פנים מה שנאמר לי אצלנו בסניף). היישוב שלי הוא 15 דקות (בלי פקקים) מבלינסון, 40 דקות משיבא ומאסותא כ-17 דקות (ברכבת....

. ברכב אפילו שעה, כי לשם תמיד יש פקקים).