תיקון הנשמה

[איתי 241]

תיקון הנשמה

שלום, מישהו יודע על דוגמא על אדם שחטא בחייו והמוות יכול להיות תיקון לנשמתו? ולא מוות בדרך של התאבדות אלא בדרך טבעית... אשמח לדוגמא אם מישהו מכיר...

 

[roniia]

מוות כתיקון ?

קודם כל ברוך הבא לפורום

מה היא מטרת המוות בכלל ? זה סיום, פרישה למנוחה... תהליך המוות הוא עדיין חלק מהחיים. מה זה תיקון ? האם הכוונה שלך להרחבת המודעות ? להתעוררות ? אם במהלך התהליך של מוות, לקראת המוות אתה מגיע למצב תודעה שונה, מודע יותר, מקבל תובנות על החיים, על מערכות יחסים, אפשר לקרוא לזה תיקון. אתה הופך לאדם מודע יותר. אני לא מכירה אישית אנשים כאלה, אבל קראתי על חוויות מוות מסוג זה. אולי זה היה בספרים של גיק קורנפילד או דיפאק ציופרה. אירועים שונים במהלך החיים יכולים לגרום להתעוררות-תיקון, מחלה, משבר, קושי גדול, וגם מוות.

 

[ש מ ש א]

אם אתה מחפש חומר על ההתיחסות הרוחנית למוות

התאוסופיה מלמדת שבתקופת "מות הגוף" הנשמה שהיתה לבושה בגוף הזה נחה, לומדת ומפנימה את הלקחים שאספה בחיים שעברו, ומתכוננת לשיעורים הנוספים שלה בחיים עתידיים. זו אמורה להיות תקופה של הפוגה וחידוש כוחות - אולי לזה התכוונת כשאמרת תיקון? כדאי לך לקרוא את: ספר המתים והחיים הטיבטי / סוגיאל רינפוצ'ה ועוד על היחס בין המוות לחיים: שרשים ושיעורים בזמן / ד"ר בריאן ל. וייס, פסיכיאטר אמריקני (הוצ' מירקם) מסע הנשמות / ד"ר מייקל ניוטון, מהפנט מוסמך ופסיכולוג אמריקני (הוצ' אור-עם) המוות ומה שאחריו / אנני בזאנט (תירגמה רוני פלד, ייצא בקרוב בעברית בהוצ' האגודה התאוסופית) ויש כמובן עוד המון חומר על הנושא, גם בתאוסופיה [www.theosophy.co.il]

 

[שלאור7]

למיטב הבנתי התיקון מתאפשר רק במהלך החיים או

ברגעים שלפני המוות כשהאדם מתחרט עמוקות ומקבל אחריות על מעשיו ופועל עוד בחיים האלה באופן האמיתי ביותר ברוח התיקון. כולנו נמות בסוף כך שבמוות עצמו אין שום תיקון. ואפעפכ מוות שיש בו הקרבה אמיתית שמצילה אחרים , והדגש הוא על אמיתי, וללא שום כוונות נסתרות, במוות כזה יש תיקון כי מעשה הקרבה כזה נובע מעומק הנשמה. בנוסף עלינו לבחון אם הרצון לתקן מקורו בפחד מפני הסבל או העונש הקארמי או אולי מהרצון לעשות את הנכון לשמו ולהמנע לחלוטין להבא מהלא נכון. כמובן שהתאבדות או כל קיצור מלאכותי של החיים לא יעזרו ורק יחריפו את המצב. עלינו לשאוף לחיים ארוכים כי הם נותנים לנו יותר הזדמנויות לתיקון ובסופו של דבר גם להארה. אני באופן אישי מאמין שאלוהים שניצוץ ממנו נמצא בכל אחד מאתנו הוא אהבה וחמלה אינסופיים, ושהסבל שאנחנו מביאים על עצמנו כשאנו פוגעים באחרים הוא זה שעוזר לנו להבין את סיבלם להתנהג אחרת כך שנוכל לחיות חיים טובים יותר ומועילים. בכל מקרה תקשיב לנשמה שלך שהנה האור שבתוכך ותדע מה לעשות.

 

[דניאל גליקר]

אהבתי

המוות הוא מצב של מנוחה לנשמה. ב-ד-י-ו-ק כמו השינה בלילה. אלא שלרוב המנוחה הזו ארוכה יותר ובסופה (כמעט) שלא זוכרים מה היה לפני ה-"שינה" הזו. מטרת החיים היא להתקדם, להתפתח, לגדול. לא חשוב אם אתה בתוך מערכת עצבים ותודעה של אדם, של בעל חיים, של צמח... כל דבר ביקום מתפתח. מתפתח עד איפה? עד האפשרות הגדולה ביותר של התפתחות. הארה מלאה. תודעת אחדות. כל עוד הנשמה לא הגיעה למצב זה של תודעה, יש עוד דרך לפניה. ולכן היא תתגלגל שוב ושוב ושוב עד שהיא חיה הארה מלאה. אפשר לקרוא לדברים כמו שהוזכר כאן "תיקון". תיקון של כל מה שאיננו מושלם. שאיננו מוחלט. בכתבים הוודים כתוב שמי שהתאבד לא ראה את מהות החיים. את אור החיים. לכן בגלגולו הבא יהיה עיוור.

 

[א תאוסופית 18]

מות החומר

אנחנו רואים את המוות כמשהו רע אך הנשמה מתעצמת כשהיא נפרדת ממגבלות הגוף. אם האדם הספיק לעשות את תיקוניו במהלך גילגולי חייו הוא לא יחזור לסבל. אם האדם לא הספיק, תחזור הנשמה תקבל כסות חדשה ותמשיך בתיקון. האדם מקבל הזדמנויות רבות לשיפור ולתיקון . למעשה המוות הוא מות החומר והתעלות הרוח.

 

[אליקים]

הנשמה אשמה?

שלום "החיים הנם החלום של המוות" אם האדם "חטא", מה אשמה הנשמה?... כתוב: "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה". ןלא: אבות אכלו בוסר ושיני נשמה תקהינה...

 

[א תאוסופית 18]

בהינדואיזם

התפישה היסודית היא, כי גוף האדם מהווה צומת דרכים חשוב במסעה של הנשמה במעגלי הסמסארה. מגוף אדם ניתן להתעלות למדרגת קיום גבוהה יותר, לכוכבים הגבוהים שביקום זה, או אפילו טוב יותר, אל העולם הרוחני הנמצא מעבר לעולם החומרי. בו בזמן ניתן גם להידרדר וליפול מגוף האדם לסוגי גוף ירודים יותר, כגון: חיות, עופות, זוחלים, דגים או צמחים. ניתן גם להישאר ולזכות בלידה נוספת בגוף אדם. כאמור, עשויה הנשמה לזכות במיני גופים שונים, חלקם גבוהים מגוף אדם, כגון אלים שמימיים שונים, וחלקם ירודים ממנו כחיות וצמחים. למעשה, אין הבדל בין נשמת אדם לנשמת חיה. יתרה מזאת, האדם והחיה עשויים להחליף תפקידים. הכל תלוי בהתפתחותו הרוחנית של האדם ובתהליכים שהוא עשה.

 

[אליקים]

הם, הם, הם ואיפה אנחנו?

שלום למה את צריכה ללכת עד לשם... את יודעת מהי אחת מהבעיות שלנו בני האדם?... ...שאנחנו כל החיים שלנו מעתיקים. וממי אנחנו מעתיקים?, ממעתיקים אחרים. אנחנו מעתיקים ממעתיקים, שהעתיקו ממעתיקים, שהעתיקו ממעתיקים וכו'... כבר מזמן הפכנו לנייר קופי ושכחנו את המקור...

 

[א תאוסופית 18]

אם

אנחנו אחד אז אני לא רואה בזה שום דבר רע אחד מעתיק מהשני אז אל תשכח שיש בורא אחד לכל הייקום הזה. והאלוהים הוא אחד ואנחנו אחד

 

[neophile]

האם ייתכן ...

שלמעשה מה שאנחנו תופסים כ"מסע נשמה" מסוג חיים אחד לסוג חיים אחר - זאת אשלייה שנובעת מהמגבלות התפיסתיות שלנו כאשר הנשמה קיימת מעבר לגבולות של הזמן כך שבפועל - אנחנו קיימים כרגע גם בצורה של אלים וגם בצורה של זוחלים ?

 

[א תאוסופית 18]

אולי אך...

קראתי אצל פאול ברונטון מורה רוחני אנגלי ,שכל עוד האדם חי בגוף הבשר הוא מהווה צירוף של חייתיות, אנושיות, ומלאכיות. הטבע אינו מאפשר לו להשמיד אף אחד מן החלקים הללו של אישיותו. מה שהטבע מצפה שיביא את החיה תחת שליטת האדם ואת האדם לשליטת המלאך.

 

[דניאל גליקר]

אני רואה את זה מעט אחרת

החיתי שבאדם חזק יותר ככל שאותו אדם, שאותה תודעה ומערכת עצבים, קרובה יותר לגלגול שלה ממערכת עצבים ומתודעה של בעל-חיים. מאוד קרוב, הגלגולים הראשונים עם ישות אנושית, קיימים בו הרבה מן החיתיות ופחות מן האנושיות. אם בגלגולו הקודם היה אותו אדם נמר, מן הסתם שהתכונות הנמריות בולטות בו בצורה מאוד מודגשת. הרצון הבלתי נשלט להרוג, להקיז דם.... ככל שחולפים הגלגולים מאז היה חיה, אותן תכונות פוחתות והולכות. בלי ספק אפשר להגיע למצב בו החיתי נמוג לחלוטין והתכונות האנושיות והמלאכיות רק אלה נותרות. את אלה ניתן גם לפתח על ידי פרוק מתח (סאמסקארות - רישומים של ארועי העבר - הקרוב, הרחוק והרחוק מאוד) מהמערכת.

 

[א תאוסופית 18]

יש בזה משהו

אלא מה , כל עוד האדם צריך לשמור על עצמו ולהתגונן הסממנים החייתיים חייבים להיות בו כי מערכת זו היא אינטואיטיבית העובדה היא שאנו מסוגלים להרוג במלחמות, בהגנה עצמית ובסיטואציות שונות של מצבי סכנה.

 

[דניאל גליקר]

למה שאדם יתגונן?

אך רק משום שהוא אינו חי בתאום מלא עם הטבע. בקרבתו של אדם שלם, שכל הזמן חי בתאום מלא עם חוקי הטבע, לא קיימת סכנה כלשהי. הוא לא חשוף לכל איום מבפנים או מבחוץ. הלוא, בסופו של דבר, הכל אחד. למה שאדם שחי את האחדות הזו (לא בדמיון או בהבנה אינטלקטואלית, אלא ממש) יצטרך לפחוד מעצמו, להתגונן או לשמור על עצמו מעצמו. אנשים שדיווחו על התנסויות באחדות, מדווחים על מצב מושלם של חוסר פחד. כשאנחנו הורגים במלחמות אנחנו למעשה הורגים חלק מעצמנו. בכל הדתות, התרבויות, המסורות, החטא הגדול והחמור ביותר הוא להרוג. אבל האדם שמשתמש רק בחלק זעום מהיכולות שלו, ימצא לעצמו מצב אחד של הצדקה להרג. מלחמה. אפילו החברה (על סוגי החברה השונים) מעריכה ולעיתים מעריצה רוצח משום שפעל למען "מדינתו". הוא פעל כך כי אותה מדינה לא מצאה את הדרך האינטליגנטית למנוע את הצורך לצאת להרוג.

 

[neophile]

מאיפה באה הדחייה הזאת מ"סממנים חייתיים"

מה בדיוק פסול בחיות אחרות ? כיצד בני אדם נעלים על פני בעלי חיים ? אני מסכים שיש לבני אדם פוטנציאל להתעלות מעבר לקיום החייתי אבל רוב האנשים לא באמת ממשים את הפוטנציאל הזה ורק נמצאים באשלייה של נעלות על פני בעלי חיים , במקום לכבד אותם כשותפים על פני הפלנטה . מחר יכולים לפלוש לכאן חוצנים ולשים את כל בני האדם במחנות ריכוז כמו שאנחנו עושים לחיות משק שלנו לאכול אותנו ולעשות עלינו ניסויים קוסמטיים ... ואז מה נאמר ?בפני מי נבוא בתלונה ? הרי אנחנו עשינו בדיוק אותו הדבר ליצורים "פחותים " מאיתנו .. האם זה לא יהיה צודק ? מבחינתי כל המסורות הרוחניות שמתייחסות בזילזול ובהתנשאות לאינסטיקטים חייתיים הן נכשלות ולעולם לא יפיקו מוארים ... כי האינסטינקטים החייתיים זה הקונדליני ... היית רוצה להיוולד ללא פלג גוף תחתון ? זה היה פותר המון בעיות כביכול בהתפתחות הרוחנית לא ??

 

[דניאל גליקר]

בני אדם הם בני אדם

ובעלי חיים הם בעלי חיים. לא דובר כאן על משהו חיובי או שלילי ולא על מי טוב ומי רע. פשוט דובר על ההבנה שכל אדם שרק לאחרונה הגיע למערכת עצבים אנושית מבעל חיים, יראה את הנטיות של אותו בעל חיים. לפי סוג בעל החיים שממנו בא. אגב, השוואת קונדוליני לאינסטינקט חייתי מראה בברור על חוסר התנסות ברמה האמיתית של קונדליני. התנסות בקונדוליני מלווה באושר-עילאי. אושר שאינו תלוי בדבר. בלי אותו אושר זה לא קונדליני אלא 'לעשות כאילו' זה קונדליני. אני לא יודע (אולי לא זוכר מהזמן בו הייתי חיה) אם האינסטינקט החייתי קשור לאושר-עילאי. משום מה זה לגמרי לא נראה לי. לגבי מימוש הפוטנציאל, זהו השורש האמיתי של הבעייה!!! מימוש מלא של הפוטנציאל האלוהי שלנו הוא מטרת החיים. זהו הדבר שצריך להנחות כל אדם. לדאבוני מעטים הם אלה שעושים משהו ממשי כדי לממש את הפוטנציאל המלא שלהם.

 

[neophile]

עזוב אני לא רוצה להשתתף איתך בדיונים

זה באמת משפיל אותי .

 

[neophile]

וואו אתה מדבר שטויות

נ נמרים צדים רק כשהם רעבים ובשונה מבני האדם - הם לא נוסעים עם טרקטורים ביערות וכורתים אותם . נכון שנמר צד - אבל הוא לא מפר את האיזון האקולוגי אז בבקשה - אל תעליב את הנמרים . חוץ מזה גם אנשים צדים ... וזה בסדר גמור ... צייד יכול להיות פעילות רוחנית . לעומת זאת שליפה של בשר מהמקפיא זה לא רוחני במיוחד ...

 

[סידהרתא1]

חשוב לכבד דברי אחרים../images/Emo140.gif