הרחבה,
1. הייתי בשוק כשג'ק התקשר אליה ומיה הייתה אצלו. ממש הרגשתי את הלחץ של אנה
מסכנה ממש ריחמתי עליה
2. אוי זה היה כל-כך עצוב בבנק! שכריס [תרשו לי לקרוא לו כריס] התקשר ודיבר איתה והוא כזה "את עוזבת אותי??" והיא כזה "לא... כן" אוי זה היה כ"כ נורא פיפטי שלייי אהוב! מסכנן
דונט וורי פיפטי!
3. ואז היא כיסחה לג'ק את הצורה יו גו גירל!!! ואז היה מלא חצאי שיחות כשהיא לא הייתה בהכרה וממש הרגשתי שאני היא כאילו ממש הזדהתי כל פעם שהיא כ"כ רוצה לפקוח את העיניים ולזוז ואני כזה "נוווו נווו!!!!" ואז היא שוב פעם מחוסרת הכרה וזה היה כ"כ מתסכל..
4. וכריס מספר לה את כל הילדות שלו והנעורים ומראה לה את התמונה עם הפוסטר הומ שהוא בכלל לא זוכר ומספר לה על אלנה והכל מעצמו!!!! אהובבב קטן.
5. וכל האפילוג המושלם הזה מה זה אמור להביע בכלל!!! כמה הכריס הזה מושלם ... איך אפשר לייצר דמות כזאת מושלמת ולגרום לנו לרצות כזה ולדעת שאין דבר כזה? אהה?? אה?? והוא אבא טוב!!!
6. ומה זה השם הזה טד למען השם ? ופיבי? :S איי דונט לייק.
7. והחלק המושלם ביותר!!!!!!!!! כריס כילד קטן וחמוד ומסכנצ'יק ומפוחד
והוא חושב שהוא ילד רע
אוי זה היה כ"כ עצוב כי לדעת שבאמת יש ילדים מסכנים כאלו
אויש כ"כ ריחמתי עליו קטנצ'יק חמוד... אני אוהב אותך, כריסטיאן! אני!
8. והחלק המושלם עוד יותר באמת!!!!!!! הנקודת מבטח של כריס... התגעגעתי לכריטיאן ה... לא יודעת לתאר. קשוח? לא.. פרובוקטיבי, כזה.. שהיה כ"F הרבה בספר הראון ופחות באחרים... איזה כיף!
זופעם ראשונה שאני באמת באמת מתחברת לדמות הנשית הראשית. לרוב אני לא סובלת אותן, כמו קטניס ממשחקי הרעב ואלנה מיומני הערפד וזה. הן כאילו OVER טובות לב וזה. אנה היא אמיתית כזו לטעמי... אני ממש אוהבת אותה.
אני אתגעגע לאנה ולכריסטיאן ולקייט [ממש חיבבתי את קייט לאי ודתע למה לא הראו אותה יותר] ולליטל בליפ!
חפרתי