../images/Emo140.gifברכות להקמת הפורום
ראשית ברכות חמות להקמת הפורום!! רק מי שחווה אובדן הריון יודע כמה נחיצותו חשובה. ברצוני לשתף אתכם בעובר עלינו: אנו נשואים עוד מעט 10 שנים. הריון ראשון היה ספונטאני כחודשיים לאחר החתונה והוא הסתיים בגרידה לאחר שלא נצפה כל תוכן מלבד שלייה. לאחר כיותר משנה הרינו שוב, הי לי הריון זוועתי עם לחצי דם מאוד גבוהים (ובבסיסי אני אדם מאוד בריא), סכרת גבוהה, ובשבוע 31 החליטו ליילד אותי לאחר שגילו שביתי חודש לא גדלה ברחם... היא נולדה 907 גר´ כשהממוצע לשבוע זה הוא קילו וחצי והייתה חצי שנה בפגייה, עברה שלושה ניתוחים ולבסוף נפטרה בגיל חצי שנה פחות שבוע בשל סיבוכי הפגות שלה. התמוטטנו, נשברנו ואני לא יודעת מאיפה מצאנו כוחות להמשיך ולחיות, לשמור על הזוגיות הנפלאה שלנו ולהמשיך לנסות. לאחר מכן לא הצלחתי להרות (בנראה בגלל הקושי הנפשי) ורק לאחר טיפולים הריתי פעמיים: פעם אחת העובר מת ברחם בשבוע 8 ובפעם השנייה זה גם היה כך ובנוסף גילו לי עוד עובר בשחלה הימנית.... למזלי לא היה צורך לכרות אותה.. ההריון החמישי החל לאחר שהרמנו ידיים, עמדנו לעבור ל-IVF וקבענו פגישה אצל פרופ´ משיח (ואנו גרים בב"ש) ו- שבוע לפני כן הריתי ספונטנית.. הפעם היתה לי רק סכרת שאוזנה ע"י דיאטה ואינסולין. היה לא קל אבל לא התלוננו ושוב - בשבוע 31 יילדו אותי בקיסרי לאחר צירים מוקדמים ומצוקה. ביתי היתה בפגייה חודש ויצאנו הביתה . היום היא יפהפיה, רגישה וחכמה מאוד!!! טפו טפו טפו..היום היא בת ארבע וארבעה חודשים. כמובן שחצי שנה לאחר לידתה כבר הפסקנו לשמור כי רצינו עוד ילדים וידענו שזה הולך לנו קשה.. רק לאחר טיפולים הריתי לפני שנה ושוב בשבוע ה-12 העובר נמצא שוב מת ברחם. לאחר עוד טיפולים הריתי שוב (הריון שביעי) לפני שלושה חודשים. למרות האולטראסאונדים הרבים שעשו לי (פעמיים בשבוע) בשבוע 8 פתאום גילו שיש לי תאומים זהים והשמחה היתה רבה אך ארבעה ימים לאחר מכן התגלה כי שניהם פתאום ללא דופק. שוב עברנו גרידה והתרסקתי לחלוטין. מה שקצת ניחם היה שיש לנו בת נהדרת אבל אני כל כך רוצה שהיא לא תגדל לבד! עברתי ברורים בשלושה בתי חולים בארץ ואף אחד לא מצא הסיבה לבעיות הפוריות ולהפלות אני מקבלת תרופות נוגדות קרישה בהריונות, וכלום לא עוזר. כפי שאתם שמים לב כרגע אני שבורה!!! אשמח לקבל תגובות ועידוד ןלתת מנסיוני כדי לעודד אחרים (בדר"כ אני יותר אופטימית מהיום!!!)
ראשית ברכות חמות להקמת הפורום!! רק מי שחווה אובדן הריון יודע כמה נחיצותו חשובה. ברצוני לשתף אתכם בעובר עלינו: אנו נשואים עוד מעט 10 שנים. הריון ראשון היה ספונטאני כחודשיים לאחר החתונה והוא הסתיים בגרידה לאחר שלא נצפה כל תוכן מלבד שלייה. לאחר כיותר משנה הרינו שוב, הי לי הריון זוועתי עם לחצי דם מאוד גבוהים (ובבסיסי אני אדם מאוד בריא), סכרת גבוהה, ובשבוע 31 החליטו ליילד אותי לאחר שגילו שביתי חודש לא גדלה ברחם... היא נולדה 907 גר´ כשהממוצע לשבוע זה הוא קילו וחצי והייתה חצי שנה בפגייה, עברה שלושה ניתוחים ולבסוף נפטרה בגיל חצי שנה פחות שבוע בשל סיבוכי הפגות שלה. התמוטטנו, נשברנו ואני לא יודעת מאיפה מצאנו כוחות להמשיך ולחיות, לשמור על הזוגיות הנפלאה שלנו ולהמשיך לנסות. לאחר מכן לא הצלחתי להרות (בנראה בגלל הקושי הנפשי) ורק לאחר טיפולים הריתי פעמיים: פעם אחת העובר מת ברחם בשבוע 8 ובפעם השנייה זה גם היה כך ובנוסף גילו לי עוד עובר בשחלה הימנית.... למזלי לא היה צורך לכרות אותה.. ההריון החמישי החל לאחר שהרמנו ידיים, עמדנו לעבור ל-IVF וקבענו פגישה אצל פרופ´ משיח (ואנו גרים בב"ש) ו- שבוע לפני כן הריתי ספונטנית.. הפעם היתה לי רק סכרת שאוזנה ע"י דיאטה ואינסולין. היה לא קל אבל לא התלוננו ושוב - בשבוע 31 יילדו אותי בקיסרי לאחר צירים מוקדמים ומצוקה. ביתי היתה בפגייה חודש ויצאנו הביתה . היום היא יפהפיה, רגישה וחכמה מאוד!!! טפו טפו טפו..היום היא בת ארבע וארבעה חודשים. כמובן שחצי שנה לאחר לידתה כבר הפסקנו לשמור כי רצינו עוד ילדים וידענו שזה הולך לנו קשה.. רק לאחר טיפולים הריתי לפני שנה ושוב בשבוע ה-12 העובר נמצא שוב מת ברחם. לאחר עוד טיפולים הריתי שוב (הריון שביעי) לפני שלושה חודשים. למרות האולטראסאונדים הרבים שעשו לי (פעמיים בשבוע) בשבוע 8 פתאום גילו שיש לי תאומים זהים והשמחה היתה רבה אך ארבעה ימים לאחר מכן התגלה כי שניהם פתאום ללא דופק. שוב עברנו גרידה והתרסקתי לחלוטין. מה שקצת ניחם היה שיש לנו בת נהדרת אבל אני כל כך רוצה שהיא לא תגדל לבד! עברתי ברורים בשלושה בתי חולים בארץ ואף אחד לא מצא הסיבה לבעיות הפוריות ולהפלות אני מקבלת תרופות נוגדות קרישה בהריונות, וכלום לא עוזר. כפי שאתם שמים לב כרגע אני שבורה!!! אשמח לקבל תגובות ועידוד ןלתת מנסיוני כדי לעודד אחרים (בדר"כ אני יותר אופטימית מהיום!!!)
